מזונות ילדים, מדור, דמי טיפול
נכון להיום פסיקת בית המשפט לענייני משפחה קובעת כי אב יהודי חייב לשלם מזונות ילדים בסך של כ- 1,250-1,350 ₪ מינימום בחודש לילד וזאת בלי צורך להוכיח את הוצאות הקטין.
בנוסף חייב האב להשתתף בהוצאות חינוך הקטין (גן / בי"ס / צהרון).
בנוסף חייב האב להשתתף בהוצאות מדור של הקטין (שכר דירה או משכנתא), הבטחת קורת גג לקטין. נהוג כי האב נושא בתשלום יחסי של שכירות הנכס או תשלומי משכנתא, בדר"כ לפי הפירוט הבא: ילד אחד – 30% / שני ילדים – 40% / שלוש ילדים ומעלה – 50%.
מרגע שהוגשה תביעה למזונות קטין, הגיעה לצד הנתבע, חייב האב הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 15 יום. מאחר ובדרך כלל בשלב זה בני הזוג מסוכסכים ואין האב מעביר לידי האישה את הסכומים הדרושים עבור הוצאות הקטין יש מקום להגיש בהקדם בקשה למזונות זמניים.
חשוב לדעת, כי האב יחוייב לשלם מזונות רק ממועד הגשת תביעת המזונות ולא מרגע שחדל האב להעביר כספים עבור הקטינים.
בכל מקרה חובת האב לזון את ילדיו נקבעה בדין הדתי.
- עד גיל 6 נחשב הילד כ"קטני קטינים" ולכן האב חייב לשאת בצרכיו מכח הדין העברי. גם הדין השרעי (מוסלמי) מכיר בחובה אובסולוטית זו.
- מגיל 6 ועד גיל 15 – האב חייב לספק את צרכיו הבסיסיים של ילדו, כגון: מזון, ביגוד, מדור, בריאות וחינוך. כל הוצאות שהן מעבר לצרכים הבסיסיים, כגון שיעורים פרטיים וכולי הם מ"דין צדקה" והאב יחוייב בהם רק בהתאם ליכולתו הכלכלית.
- מגיל 15 עד גיל 18 – החיוב נובע מ"דין צדקה". שני ההורים מחוייבים לזון ולפרנס את ילדיהם לפי יכולתם הכלכלית. רק במידה והאב משתכר יותר מהאם – יחוייב האב במרבית מהמזונות של ילדיו.
- מגיל 18 גיל גיל 21 – ישנה פסיקה שמחייבת את האב במזונות עד תום השירות הצבאי וזאת ב-1/3 מסכום המזונות המקורי.
אציין באימרת אגב, כי היום ישנה מגמה הולכת וגדלה בפסיקה של בתי המשפט לפיה בודקים את יכולת שני הצדדים (הכנסותיהם ופירותיהם מנכסים) תוך ניסיון לאזן את רכיב המזונות בין ההורים, וזאת על אף הדין העברי המחייב את האב לשלם תמיד עבור מזונות ילדיו הקטינים.
אין זה אומר כי פוטרים את האב מחובתו עפ"י הדין העברי לפרנס את ילדיו, אלא מדובר על ניסיון לאזן בין רמות הכנסותיהם של הצדדים בדרך עקיפה של פסיקה מאזנת וזאת בהסתמך על מסקנות ועדת שיפמן.
כך לדוגמא ולאחר הליך גישור שניהלתי, הגיעו בני זוג באמצעותי להסכם גירושין שאושר בבית משפט לענייני משפחה בו אף אחד מבני הזוג לא מעביר לשני כסף עבור מזונות ילדים, כי החלוקה של הטיפול בילדים הוא שווה ומכאן שכל הורה משלם מחצית מהוצאות הילדים ונושא על חשבונו בנטל הוצאות אחזקת הילדים כאשר הם אצלו.
ההסכם ה"חדשני" הזה הוגש על ידי משרדי לראשונה לפני כשנתיים, כאשר מאז ערכתי לא מעט הסכמי גירושין באותו סגנון.
אציין, כי מרבית הזוגות אינם מעדיפים לחתום על הסכם גירושין שיוויוני מבחינת הנטל בהוצאות הקטינים כך שעדיין מדובר על "עוף מוזר" של הסכם ועל זה נאמר: "מה שטוב לאחד יכול להיות דבר גרוע לאחר".
להלן מספר טיפים מהפרקטיקה הנוגעים למזונות ילדים :
- יש סמכות מקבילה לבית משפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני לדון במזונות ילדים ועל כן ישנה חשיבות היכן נפתחו ההליכים קודם ואיפה ינוהל התיק. יש הבדל בין סכומי המזונות שפוסקים בבית הדין הרבני לעומת בית משפט לענייני משפחה.
- היה והמזונות הקבועים גבוהים יותר ממה שנקבע במזונות הזמניים, אזי האב יחוייב להשלים את ההפרשים אחורה. לעומת זאת, אם המזונות הקבועים נמוכים יותר ממה שנקבע במזונות הזמניים – אין האב יכול לקבל החזר כספי על כך, לכן, חשוב למהר ולהגיש תביעת מזונות זמניים.
- לאחר שיש פסק דין למזונות (מבית הדין הרבני או מבית משפט לענייני משפחה) אף אם נתקבל על דרך של אישור הסכם בין הצדדים ביחס למזונות ילדים, ניתן לנסות ולגבות את הסכומים מהאב או לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת שישלם את הסכום שנפסק לטובת מזונות ילדים. המוסד לביטוח לאומי משלם את הסכום שנפסק או הסכום שנקבע בתקנות ביטוח לאומי לידי האם, לפי הנמוך מביניהם, תוך שהוא נוקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד האב.
- המוסד לביטוח לאומי לא מעניק תשלום עפ"י חוק המזונות לאישה שמתגוררת תחת קורת גג אחת עם האב החייב בתשלום המזונות או אם משכורתה של האישה עולה על הסכומים שנקבעו בתקנות ביטוח לאומי ולכן הגבייה דרך המוסד לביטוח לאומי טובה למי שמשתכרת שכר מינימום לערך (תלוי במספר הילדים).
- לאחר שיש פסק דין למוזנות ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד האב החייב תוך שהאישה זכאית לעקל את המשכורת, חסכונות וחשבונות בנק, רכוש, להוציא פקודת מאסר או לעכב את היציאה מן הארץ.
- היה והאב החייב במזונות נמצא בפשיטת רגל – הוא אינו פטור מחוב המזונות אם כי הסמכות מועברת לבית משפט המחוזי לקצוב מחדש את מזונות האב לקטינים. בנוסף, לעיתים בית המשפט סוטה מעקרון השוויון ומעניק להורה שמחזיק בילדים חלק גדול יותר ממכירת הדירה תוך התחשבות בצרכי הילדים.
- היה והחייב במזונות לא משלם את המזונות ולא ניתן לגבותם מהמוסד לביטוח לאומי או באמצעות לשכת הוצל"פ ניתן יהיה לפנות להורי האב (החייב), קרי הסבא ו/או הסבתא. החיוב יקום רק מידה והורי החייב משתכרים מספיק כדי לספק את צרכיהם וצרכי בני זוגם, צרכי ילדיהם הקטינים וילדי בני הזוג הקטינים.
- במידה ולצדדים דירה משותפת שנמכרת בעקבות הפירוד, ולאחר המכירה נותר סכום נאה בידי האם, ניתן יהיה לומר כי הסכום הנותר משול לרכיב "המדור" ואין מקום להוסיף על מזונות הילדים רכיב מדור. תלוי בנסיבות.
- על מנת שיוגדל או יופחת סכום המזונות יש צורך ב"שינוי נסיבות מהותי". מאחר ופסק המזונות צופה פני עתיד לא נוטים להקטין את המזונות, אף אם נולד לאב החייב במזונות ילד נוסף מנישואים חדשים. חשוב לציין, שניתן לתקוף פסק מזונות על ידי כך שהילדים באמצעות האפוטרופוס שלהם (האם) מגישים תביעה, וזאת בעיקר במקרה שלא נוהלו הליכים משפטיים טרם נקבע סכום מזונות הילדים, לדוגמא: בהסכם גירושין.
חוק המזונות והמוסד לביטוח לאומי
דמי המזונות המשולמים לילדים ולעיתים גם לאישה כרוכים בסכומים משמעותיים המאפשרים את ניהול החיים התקין, החל ברמת החיים הבסיסית כגון דיור, מזון וחינוך ועד להיבטים נוספים כמו חוגים, מתנות ועוד. את דמי המזונות משלם לרוב האב, ולעיתים שני ההורים כתלות בהסכם שנחתם ביניהם או לפי פסק הדין. ואולם, לעיתים מתקיימות בעיות בתשלומים מסיבות כלכליות ונוספות. במקרים אלו נכנס לתמונה חוק המזונות.
בעיות בתשלומי דמי מזונות
אי תשלום של דמי המזונות הוא בעיה מוכרת וכאובה ולה סיבות שונות. כך למשל, ייתכן שמצבו הכלכלי של האב כה דוחק עד שהוא אינו מסוגל לעמוד בתשלומים, אך ייתכן גם שברצונו להתחמק מהתשלום מסיבה כלכלית, רגשית או אחרת. בשעה זו מצויים הילדים ואימם במצב לא פשוט ועשויים להיתקל בקושי אמיתי וחריף לשלם את שכר הדירה, את המשכנתא, את התשלומים למוסדות החינוכיים וכן הלאה.
המחוקק דאג לטפל במצבים אלו באמצעות חוק המזונות (הבטחת תשלום) משנת 1972, אשר לאורך השנים נעשו בו תיקונים. העיקרון העומד מאחורי חוק זה הינו סוציאלי, ולפי המדינה דרך המוסד לביטוח לאומי תתמוך בילדים ובהורים (במצב עניינים מסוימים עשוי האב להימצא בעמדה הנזקקת, אם כי מקרים אלו נדירים יחסית). המשמעות היא שאם מדובר בילדים ובהורה שהינם תושבי ישראל, ניתן לבקש מהמוסד לביטוח לאומי את התשלום החודשי. התנאי הוא כאמור שיהיו תושבי ישראל וכן שהחייב (האב לרוב) היה תושב המדינה ביום שבו ניתן פסק הדין למזונות. לחילופין, שהחייב היה תושב ישראל במשך שנתיים מצטברות לפחות מתוך ארבע השנים שקדמו ליום בו ניתן פסק הדין למזונות.
התשלום מהמוסד לביטוח לאומי
כאמור, דרישת התשלום מוגשת למוסד לביטוח לאומי, והסכום יהיה כמו זה שנקבע בפסק הדין למזונות או בתקנות (הנמוך מביניהם). לאחר שהוגשה הבקשה למוסד לביטוח לאומי תיבדק העמידה בתנאים האמורים וכן פסק הדין והסכומים המבוקשים, ובתוך חודש המוסד חייב להודיע על אישור הבקשה ועל שיעור התשלום שיבוצע, או לחילופין על דחייה של הבקשה מסיבה זו או אחרת. כידוע, כאשר מדובר על דמי מזונות ישנה לא רק שאלת הסכומים אלא גם התקופה שעשויה להיות ארוכה מאוד ולהתפרש על פני שנים. על כן, לפי חוק המזונות התשלומים אכן יבוצעו על ידי המוסד לביטוח לאומי לכל אורך התקופה האמורה בפסק הדין שניתן למזונות, כל עוד החייב אכן צריך לשלם את המזונות.
יש לציין כי לעיתים עקב אי ידיעת הזכויות או מסיבות אחרות, אנשים מגישים את הבקשה למוסד לביטוח לאומי חודשים ארוכים לאחר שלא התקבלו תשלומים, דבר שהביא אותם לכדי מצוקה כלכלית קשה. גם במקרה זה עומד חוק המזונות לצידם וקובע שניתן לקבל גם תשלומים בדיעבד עבור החודשים הקודמים, החל מהיום הקבוע בפסק הדין או עד שנה אחת לפני היום שבו הוגשה הבקשה (התאריך המאוחר מבין שניהם).
עוד ראוי לציין כי במידה שבית דין רבני או בית משפט החליטו לשנות את הסכומים של המזונות או אפילו לבטלם, יהיה על הערכאה ליידע על כך במיידי את המוסד לביטוח הלאומי. מעת שהתקבלה ההודעה במוסד, ישונה הסכום או יבוטל התשלום כליל בהתאם לפסיקה, והזוכים יקבלו הודעה על כך.
גבייה מהחייב
חשוב להבין ולזכור שכל התהליך האמור לעיל יכול להתבצע רק אם הזוכים לא פנו לביצוע הליכים למימוש פסק הדין למזונות. במידה שביצעו את הפניה וכעת הם רוצים לקבל את הסעד מהביטוח הלאומי, יהיה עליהם להפסיק את ההליכים, ואם ירצו לשוב אל ההליכים בשלב מאוחר יותר – יוכלו לעשות זאת – אולם אז הסעד ייפסק.
מעבר לכך, המוסד לביטוח לאומי ידאג לגבות מהחייב את כל הסכומים המגיעים לזוכים, כולל ריבית, הוצאות גביה ושכר טרחה לעורך דין. יש לציין כי מדובר גם בסכומים שמגיעים לחייב עצמו מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר יקוזזו מול התשלומים המועברים לזוכים.