הליך גירושין

אין אדם בישראל, שלא מעורב ישירות או בעקיפין בהליך גירושין. ישנם אנשים שהיו מעורבים בהליך גירושין מפאת קרבתם למי שנטל חלק בהליך זה, וכמובן שישנם אנשים שחוו בעצמם הליך גירושין.

היות ונושא הגירושין חשוב כל כך ונוגע בכל כך הרבה אנשים חיברנו את המאמר הבא, שמעיר ומאיר בהרחבה את הנושא העשיר והמורכב הזה.

במאמר שלהלן נדון בכל היבטי הגירושין, החל משלב הגשת התביעה וכלה בשלב חלוקת הרכוש. נציג עצות מועילות לניהול גירושין ובחירת אסטרטגיית גירושין מנצחת. כמו כן, נפרט בהרחבה לגבי כל נושא ונושא שהליך הגירושין כולל.

מהו בעצם הליך גירושין?

הליך גירושין הוא למעשה מונח כולל למגוון רב של הליכים, שיחדיו מגלמים הליך שלם שנקרא "הליך גירושין". הליך גירושין מורכב, למעשה, ממספר נושאים, להלן.

הנושא הראשון הוא עצם הגירושין. במדינת ישראל גירושין הם נושא מורכב, שכן אופן הגירושין מוסדר מכוח הדין הדתי-אישי (נרחיב על כך בהמשך). בני זוג יהודים יכולים להתגרש רק מכוח הדין הדתי-אישי. כך גם הדין לגבי בני זוג מוסלמים או נוצרים.

נושא שני הוא ענייני המזונות. דמי מזונות משולמים גם הם מכוח הדין הדתי. הם מהווים כינוי לחובת האב לכלכל את ילדיו בעת פרידה וגירושין מהאם.

נושא שלישי הוא נושא משמורת הילדים. כאשר לבני זוג ילדים משותפים, הרי שיש להכריע מי יהיה אחראי עליהם באופן שוטף. לחלופין, יכולים בני זוג להחליט כי המשמורת על הילדים תחולק שווה בשווה. זהו נושא שיש להסדיר ואם הוא לא יוסדר, בית המשפט (או בית הדין הרבני) יכריע לגביו.

נושא רביעי הוא ענייני הרכוש. במהלך חיי הנישואין בני זוג צוברים רכוש משותף רב, כמו דירת מגורים, רכבים, חפצים אישיים ואף חפצים יקרי ערך. לכן, בעת גירושין בני זוג צריכים להסדיר את ענייני הרכוש. מה ייעשה בדירת המגורים? האם היא תימכר? האם אחד מבני הזוג ימשיך לחיות בדירה – ועוד.

הליך גירושין הוא הליך מורכב, היות והוא כולל גם מספר היבטים מורכבים, כל אחד לבדו וגם משום שהגירושין עצמם טומנים בחובם דינים רבים, המעורבבים בחקיקה דתית ובחקיקה אזרחית. מכאן, שניהול הליך גירושין מצריך התמחות ספציפית, הנקראת "דיני משפחה".

כמו שבהליכים פליליים, אנשים מיוצגים ע"י עורכי דין המתמחים בדין הפלילי במסגרת הליך גירושין, בני זוג מיוצגים, לרוב, ע"י עורך דין דיני משפחה, אשר יש להם גם ידע וניסיון בדיני מקרקעין שכן לא פעם בני הזוג מתגרשים ויש להם משקים, דירות ומקרקעין אחר שיש צורך לפרק בו את השיתוף.

תביעת הגירושין:

בישראל, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו על פי דין תורה. כלומר, בני זוג יהודים המבקשים להתגרש, יעשו זאת מכוח הדין הדתי-אישי שחל עליהם. לכן, בני זוג המבקשים להתגרש יגישו תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

תביעת גירושין היא למעשה תביעה משפטית לכל דבר ולא ניתן להתגרש בנקל. כדי להתגרש, יש להוכיח עילת גירושין. אך עילות הגירושין אינן קבועות בדין האזרחי המוכר של מדינת ישראל, אלא בדין הדתי. בין עילות הגירושין המוכרות: בגידה, מעשה כיעור, מום, סירוב לקיים יחסי מין, אלימות ועוד. בנוסף, במסגרת הגשת תביעת גירושין יש לשלם אגרה ותביעת הגירושין עצמה צריכה לכלול את פרטי בני הזוג, את העובדות הרלוונטיות שלאורן קיימת עילת גירושין ועוד.

בהליך הגירושין נחקרים הצדדים ולעיתים גם עדים. הצדדים והעדים נחקרים ע"י עורכי הדין של הצדדים ובסיום ההליך, הצדדים מסכמים את טענותיהם. עם סיום ההליך, יקבע בית הדין הרבני האם יש להורות על גירושין או לאו.

היות ובישראל קיימת גם ערכאה משפטית אזרחית, הנקראת "בית המשפט לענייני משפחה", נוצר לעיתים מצב אבסורדי, הנקרא "מירוץ סמכויות". לבית הדין הרבני סמכות לדון רק בענייני גירושין, קרי: גירושין עצמם ומזונות (המוטלים מכוח הדין הדתי-אישי). עם זאת, לבית הדין הרבני סמכות לדון גם בענייני משמורת ורכוש, כאשר מוגשת תביעת גירושין הכורכת את מגוון נושאי הגירושין, כגון משמורת.

מנגד, לבית המשפט לענייני משפחה, סמכות לדון בכל עניין משפחתי, שאינו נישואין וגירושין, כלומר, סמכותו רחבה, למעט גירושין ונישואין. בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בתביעת מזונות, משמורת, רכוש ועוד. בשל המצב המוזר הקיים, לא אחת בני זוג מנסים להגיש תביעה "קודם", כדי לקנות לעצמם יתרון.

מרגע שנכנס לתוקפו חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, בחודש יולי 2016, המצב רק הלך והחמיר, כי מאז נוצר מצב שמי שפונה ומגיש בקשה לישוב סכסוך, שכרוכה בעלות של 100 ש"ח אגרה בלבד, ומילוי טופס קצרצר, קונה לעצמו את הזכות, כמי שהגיש את הבקשה / תביעה ראשון, לבחור בחלוף 45 יום, היכן הוא ינהל את התביעות, בבית המשפט האזרחי – בימ"ש לענייני משפחה, או בבית הדין הרבני.

משכך, נוצר מצב שאחד מבני הזוג פונים בכוחות עצמם לערכאה מסויימת ומיד לאחר מכן פונים לעו"ד על מנת שיאמר להם היכן נכון יהיה להגיש את התביעות, לאחר שיחלפו 45 יום שבהם יש לצדדים "חובת גישור". כלומר מי שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך כבר יודע מראש כי הוא אינו מעוניין להתגשר ולהגיע להליך של גישור חובה, ולכן הוא הגיש ראשון את הבקשה לישוב סכסוך, ופנה במקביל לעורך הדין שינסח עבורו כתבי טענות (הגנה או תביעה) שיוגשו מיד לאחר מכן.

ברור שמי שפתח בהליך לישוב סכסוך, יכול לבחור להגיש תביעה "כרוכה" לבית הדין הרבני. כך, הוא קונה סמכות לדון בכל נושאי הגירושין בבית הדין הרבני לרבות בעניין משמורת.

לדוגמא, אם האישה הגישה ראשונה בקשה לישוב סכסוך, היא בוחנת יחד עורך דין משפחה אם כדאי לה להגיש את תביעותיה בבית הדין הרבני ולטעון לשלום בית, ולבקש לדחות את פירוק השיתוף עד שהילדים יתבגרו ובין היתר עותרת למדור ספציפי, לעומת סיטואציה שבה האישה דווקא רוצה פירוק שיתוף מיידי ולקבל את זכויות הפנסיה של בעלה, ואז היא תפנה לבימ"ש לענייני משפחה. הכל כאמור בהתאם לנסיבות ובהתאם להמלצות של עורך הדין ששכרה, שכן עתה, יותר מתמיד, יש חשיבות, להיות הראשון וזה שקובע איפה ינוהל התיק, כי לכל ערכאה יש חסרונות ויתרונות, תלוי בסיטואציה.

גירושין בהסכמה:

עד כה הסברנו, כיצד מתגרשים במסגרת תביעת גירושין. עם זאת, מחובתנו להעיר, כי ישנה דרך קלה ויעילה יותר להתגרש והיא: להתגרש בהסכמה באמצעות חתימה על הסכם גירושין. הסכם גירושין כשמו כך הוא, הסכם בין הבעל לאישה שכולל הסכמה לגבי הגירושין. בנוסף, הסכם גירושין יכול לכלול הסכמה לגבי נושאים נוספים, כגון משמורת ילדים, מזונות ילדים ואף חלוקת הרכוש. מנגד, הוא יכול לכלול רק הסכמה לגבי הגירושין ולהותיר את בני הזוג להמשיך לנהל הליכים משפטיים לגבי שאר ענייני הגירושין (כפי שיוסבר בהמשך).

הסכם גירושים יש להגיש כתביעה לבית הדין הרבני, בדומה לתביעת גירושין רגילה, יש לשלם אגרה בגובה של 250 ₪ וכן להמתין לדיון בפני בית הדין הרבני. במסגרת הדיון, בניגוד לתביעת גירושין רגילה, אין צורך להוכיח עילת גירושין, משום שקיימת הסכמה של בני הזוג להתגרש, ולכן בסיום הדיון, ובהיעדר הפתעות מיוחדות, יינתן פסק דין לגירושין, ואז ייקבע מועד לסידור גט. כלומר, במרבית בתי הדין הרבניים הגירושין עצמם כרוכים ב-2 דיונים.

כיצד מסדירים את נושא משמורת הילדים:

הערה: קטע זה נכתב לפני הפסיקה האחרונה בנושא אחריות הורית וזמני שהות.
מומלץ לקרוא את המאמר העדכני:
(קישור)

כאשר לבני הזוג ילדים משותפים, הרי שמוטלת עליהם חובה להסדיר את המשמורת על ילדיהם. כלומר: מי יהיה ההורה המשמורן, ההורה שנושא באחריות הקבועה והשוטפת לטיפול בילדים. כאשר בד בבד, ההורה השני ייהנה מהסדרי ראיה (כיום נהוג לכנות את הסדרי הראייה כימי הורות או זמני שהות, שכן "הסדרי ראייה" יש לאסירים והקונוטציה לכאורה שלילית).

את ענייני המשמורת אפשר להסדיר כמובן בהסכמה, אך ככל שאין הסכמה בין ההורים, ניתן להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה (או לכרוך את תביעת המשמורת, במסגרת תביעת הגירושין).

כיום, יותר ויותר בני זוג בוחרים לקיים משמורת "משותפת". כלומר, משמורת שמטילה על שני ההורים חובות שווים בכל הנוגע לטיפול בילדים. במקרים אלו, ההורים מבלים עם ילדיהם בפרק זמן שווה (או כמעט שווה) בכל שבוע ושבוע ונוטלים חלק משמעותי יותר בחייהם. מצד שני, משמורת משותפת מטילה, כאמור, אחריות רבה יותר על שני ההורים.

בעניין זה חשוב לדעת, כי לאט לאט גם בתי הדין הרבניים וגם בימ"ש לענייני משפחה פוסקים משמורת משותפת לזוגות הורים שמעוניינים בכך ונראה שיש ביכולתם לפעול לטובת הילדים המשותפים למרות שנפרדו.

מהי תביעת מזונות?

חובת תשלום דמי המזונות היא חובה שקיימת מכוח הדין הדתי-אישי. זו חובה שקיימת גם בדת היהודית וגם בדתות האסלם והנצרות. חובת תשלום המזונות נובעת מהחובה המוטלת על האב "לזון את ילדיו", כלומר, לכלכל אותם ולדאוג לצרכיהם.

למעשה, תביעת מזונות נגזרת "מתביעת גירושין" ולכן לבית הדין הרבני הסמכות לדון בתביעת מזונות. עם זאת, תביעת מזונות אפשר להגיש גם לבית המשפט לענייני משפחה, ובשים לב כי מדובר על ערכאות חופפות, עם סמכויות מקבילות.

הכלל הוא, כי אב נושא במזונות עד גיל 15 בבחינת מזונות חובה, ולאחר מכן, המזונות הן מזונות "צדקה", שמשולמים עד לאחר סיום השירות הצבאי (לרבות שירות לאומי).

למרות זאת ניתן לראות כדבר שבשגרה שבתי המשפט ובתי הדין מטילים חובת תשלום מזונות עד לסיום השירות הצבאי, ולמרות שעומדים בפניהם, לא פעם, אבות חסרי כל, ונכון וצריך היה לקבוע כי חובתם תהיה עד גיל 15 או 18, מכוח דין צדקה.

עוד ניתן לראות, כי בדרך כלל, תשלום המזונות המינימאלי (שלא במשמורת משותפת) עומד על כ- 1,300 ₪ וחובת תשלום המזונות לא מתבטל לעולם, כך שגם במקרים שבהם לאב יש בעיות פיננסיות, הוא לא יקבל פטור מחובת תשלום מזונות, אלא בחריג אחד. חריג זה נקרא "ילד מורד". דהיינו, במקרה שבו האב מוכיח כי ילדו אינו מעוניין בקשר עמו, הוא יכול להגיש בקשה לפטור מתשלום מזונות. אך נעיר כי בקשות כאלו מתקבלות במשורה.

מה הדין לגבי חלוקת רכוש?

אין ספק, שענייני רכוש מהווים סלע מחלוקת עז בין בני זוג המנהלים הליך גירושין. הסיבות לכך הן פשוטות וניתן לסכם אותן בשתי מילים: "כסף" ו-"מוניטין", נסביר: במהלך חיי הנישואין בני זוג צוברים רכוש רב. בדרך כלל, העסקה הגדולה בחייהם המשותפים היא רכישת דירת מגורים, עליה משלמים בני זוג במיטב כספם. זאת ועוד, לא פעם, בני זוג נישאים כאשר לאחד מבני הזוג עסק אותו הקים עוד לפני הגירושין, לא פעם אחד מבני הזוג מקים עסק במהלך חיי הנישואין, אך בן או בת הזוג האחר (או האחרת) עוסקים במקצועם ולא נוטלים חלק בהקמת ובבניית העסק.

לכן, בשלב הגירושין, שאלת המוניטין, כלומר העסק שאחד מבני הזוג הקים, עולה לדיון, כאשר לרוב בן הזוג השני דורש לקבל חלק מרווחיו בעתיד ו/או בעבר. כך גם שאלת דירת המגורים. לא פעם בני זוג רוכשים דירת מגורים, אך ההון העצמי ששימש אותם בא בעיקרו מבן הזוג או מבת הזוג או ממשפחה של אחד מבני הזוג, ובשלב הגירושין, לא פעם אותו בן זוג שלכאורה תרם יותר כספים לרכישת הדירה, מבקש עתה לקבל יותר.

עם זאת, הדין בישראל פשוט: ככל שבני זוג לא חותמים על הסכם ממון, שבמסגרתו הם מסדירים כיצד תיערך חלוקת הרכוש ביניהם בעת פרידה, הרכוש המשותף שלהם יתחלק באופן שווה בשווה. כך קובע חוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון").

בהיעדר הסכם ממון, ייערך מה שמכונה בחוק יחסי ממון בתור "איזון משאבים". כלומר, כלל הרכוש המשותף של בני הזוג יאוזן במשותף ויחולק באופן שווה לבני הזוג. עם זאת, במסגרת איזון המשאבים, לא ייקחו בחשבון קצבת נכות או זקנה אותה מקבלים בני הזוג בנפרד וכן לא ייקחו בחשבון מתנה, אותה קיבל אחד מבני הזוג.

לכן, הדרך הטובה ביותר להימנע ממחלוקות בשלב הגירושין בכל הנוגע לחלוקת הרכוש המשותף, היא לחתום על הסכם ממון, מבעוד מועד. הסכם זה, לדעת כלל עו"ד לדיני משפחה, אולי עשוי לגרום לתחושת חוסר אמון, אך אין דרך נכונה ביותר להגן על עסק פרטי אותו אחד מבני הזוג רוצה להחזיק לאחר גירושין, או להגן על דירת מגורים שנקנתה ע"י אחד מבני הזוג ועוד.

נעיר גם, כי הסכם ממון צריך לקבל תוקף של פסק דין: לא דיי בחתימה של שני בני הזוג וגם לא דיי בחתימה בפני עורכת דין משפחה אלא יש להגיש את הסכם הממון לבית המשפט לענייני משפחה, על מנת לאשרו ולהעניק לו תוקף חוקי מחייב. יחד עם זאת וככל שהסכם הממון נערך לפני הנישואין, אפשר יהיה לערוך את הסכם הממון בפני עורך דין שהוא נוטריון .

גישור במסגרת הליך גירושין – מומלץ?

בשנים האחרונות יותר ויותר בני זוג בוחרים לפנות להליך גישור, שהוא הליך חלופי להליך המשפטי. זהו הליך הנקרא "הליך גישור". גישור, כשמו, מהלשון "גשר". תפקידו לגשר בין בני הזוג ולהביאם לידי פשרה. גישור מתנהל בפני מגשר בעל תעודה, אשר איננו מחזיק בסמכויות שיפוט, כמו ששופט בבית המשפט. מגשר – תפקידו לשמוע את בני הזוג ולסייע להם להגיע לכלל פשרה.

בניגוד להליכים משפטיים, הליכי גישור נעשים מרצון. לא ניתן לכפות על אנשים לפנות לגישור, אם הם אינם רוצים בכך (למרות שכיום, יש חובה לערוך ישיבת גישור אחת, לפני ניהול הליך משפטי בתחום המשפחה, ובשים לב שגם עפ"י החוק החדש, אם בני הזוג אינם מעוניינים לפנות לגישור או להמשיך ולדון ביניהם, מחוץ לכותלי בית המשפט, הם יכולים לחזור לפסים רגילים, ולהגיש תביעות זה כנגד זה). *נזהיר ונעיר שבימים אלו הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא.

לגישור יתרונות רבים. כך, לדוגמא, בניגוד להליך משפטי, בני זוג הם אלו שבוחרים מתי לקיים הליך גישור והם יכולים להפסיקו בכל רגע. בניגוד להליך משפטי, בהליך גישור שני בני הזוג מרוויחים. הם אומנם מוותרים בנושאים מסיימים, אך מרוויחים בנושאים אחרים. הליך משפטי תמיד מותיר צד אחד מרוויח מול צד אחד מפסיד.

הליך גישור נערך באווירה שונה בהרבה מאווירה בה מתנהל הליך משפטי. גישור אינו "משפט", דהיינו אין חקירות נגדיות, שאלות פולשניות, עו"ד גירושים מכל צד שמנסה להביך/להציג את הצד השני באור שלילי. הליך גישור נערך באווירה נעימה בהרבה, אווירה ביתית שכל תכליתה היא להביא את בני הזוג לכלל פשרה.

אף על פי כן, נבהיר, שגם בהליך גישור ישנם מספר חסרונות. לדוגמא: בהליך משפטי, לרוב האמת יוצאת לאור לעומת זאת, בהליך גישור, בני הזוג מתפשרים – הם אינם יורדים לחקר האמת. לעיתים, יש צד מסוים שבאמת צודק במאה אחוזים ובגישור לא תמיד צדקתו תצא לאור.

כמו כן, לעיתים ישנם מקרים שבהם עולות שאלות עקרוניות, במיוחד בתחום דיני המשפחה, שלא אחת נושק לשאלות חוקתיות הרות גורל, לכן, דווקא מקרים כאלו ראויים להתנהל בבית המשפט.

למרות כל האמור לעיל, הליכי גישור, לדעת גם לא מעט עו"ד לגירושין, מומלצים מאוד.

בנוסף נעיר, כי במסגרת הליך גישור, אפשר ורצוי להיות מיוצג ע"י עורך דין. כמו כן, במסגרת הליך גישור, אפשר ורצוי גם להסדיר את עיקר נושאי הגירושין, קרי: החל מהגירושין עצמם וכלה בענייני משמורת, חלוקת רכוש ומזונות.

איך בוחרים אסטרטגיית גירושין מוצלחת?

אם נקצר את מה שנכתב עד כה – נוכל לומר בפשטות: הליך גירושין הוא הליך מורכב מאוד, הכולל מספר רב של נושאים נפרדים שקשורים זה לזה, אך גם שונים מאוד זה מזה. לדוגמא, תביעת משמורת נוגעת להליך הגירושין, אך אינה מתנהלת כמו תביעת גירושין. השיקולים במסגרת תביעה זו, שונים משיקולים בתביעת גירושין ועוד. לכן, עורך דין לענייני משפחה אשר בקיא בתחום הגירושין, יידע בדרך כלל לבחור אסטרטגיית גירושין מוצלחת, שתוכל להביא ללקוחו תוצאות מיטביות. עם זאת, במאמר דנן נבקש להציג גם מספר עצות מועילות, שיכולות להנחות כל אדם החווה הליך גירושין, בשאלה כיצד לבחור אסטרטגיית גירושין מוצלחת, להלן:

1. מקבלים ייעוץ משפטי: נראה שהכלל הבסיסי לניהול הליך גירושין נכון ויעיל, הוא קודם כל לפנות לעו"ד לענייני משפחה. רק עו"ד גירושין בעל ניסיון בתחום דיני המשפחה יוכל לסייע ללקוחו. מומלץ בחום: במסגרת הליך גירושין ,לעולם אל תפעלו ללא ייעוץ משפטי מעו"ד משפחה. כמו שאף אחד לא היה רוצה שאדם ללא ידע רפואי ינתח אותו, כך גם לא מומלץ לנהל הליך גירושין ללא סיוע ממומחה.

2. מתנהלים ביעילות: המשמעות אינה בהכרח להימנע מלנהל הליכים משפטיים ומהגשת בקשות, כאשר צריך – אלא להתנהל בחוכמה. לא להגיש בקשות סרק ולא להתנהג בקנטרנות כלפי הצד השני. לזכור תמיד מה האינטרס שלנו ולא תמיד לפעול במלוא הכוח, במסגרת ההליך המשפטי. לדעת מתי כדאי לוותר ומתי כדאי לסגת. בעת הצורך, לערוך שיקולים של בעד ונגד. לא תמיד לשקול שיקולים "כספיים". לשקול גם שיקולים רגשיים, כי בכל זאת אנו עוסקים בהליך גירושין בין בני זוג, או אם נרצה, בין אוהבים לשעבר. זו התנהלות יעילה, קל וחומר במסגרת הליך גירושין.

3. שומרים על קשר תקין עם בן/בת הזוג: הטיפ הזה אינו טיפ משפטי, אלא טיפ של עורך דין גירושים בעל שנות ניסיון רבות בייצוג בני זוג בהליכי גירושין. אז במה אמורים הדברים? במסגרת הליך גירושין, בני זוג מוצאים את עצמם לא אחת מתנהלים ומתווכחים על כל כך הרבה עניינים. לא פעם מדובר בעניינים שוליים, שאין בהם באמת כדי לפגוע במי מהם. אותם ויכוחים נובעים מכעס, מיצר נקמה, מרצון לעשות "דווקא". אך ההתנהלות הזו, העובדה שבני זוג שוכחים שהם אינם מתגרשים מאויב אלא מבן זוג לשעבר, אהוב לשעבר, מההורה לילדיהם המשותפים, היא שמביאה למלחמות גירושין מיותרות, יקרות וכואבות. הדרך ההפוכה לכך, היא פשוט לשמור על קשר תקין עם בן או בת הזוג. זה בסדר להתגרש, אבל לא צריך להיות אויבים. הניסיון מלמד, שכאשר בני זוג מקיימים ביניהם קשר תקין, גם הליך הגירושין מתנהל בצורה "חלקה" יותר. כך בני הזוג לא מתווכחים ולא עסוקים בלעשות "דווקא", הם עסוקים בלהתגרש ולהמשיך בחייהם.

4. מנהלים ולא מנוהלים: אין סגולה לחשיבותו של עורכת דין גירושין או עורך דין לגירושין במסגרת ההליך ובשים לב כי הצד שחווה הליך גירושין מוצף רגשית ולא תמיד חושב מראש אלא לעיתים חושב מהלב (הפגוע או נקמני) ולכן יש ללכת אחרי עורך הדין שבחרתם. בעידן המידע, חשוב מאוד לדעת מהן זכויותיך, לדעת מה מגיע לך, מה לא מגיע לך, מה מותר לבית המשפט לפסוק ומה אסור. לכן, במסגרת הליך הגירושין, חשוב מאוד להיות מנהל, לא להיות מנוהל. הטיפ הזה מתייחס לכלל ההליך המשפטי. חשוב מאוד להיות ביקורתי במסגרת ההליך, לא להתקבע, לא לחשוב "בתבניות", אלא לפעול בצורה חכמה – החל משלב הגירושין וכלה בשלב ההתנהלות במהלך ההליך ולאחר ההליך.

5. לא שוכחים מהן המטרות האמתיות של הליך הגירושין: אחת העצות שהצגנו, הייתה לשמור על קשר תקין עם בן או בת הזוג. במסגרת אותה עצה, הסברנו כיצד בני זוג בוחרים, לא אחת, לנהל הליך גירושין מורכב וארוך, רק כדי להקשות אחד על השניה. הטיפ הזה מהווה למעשה השלמה לטיפ הקודם. במה אמורים הדברים? בהליך הגירושין, לא אחת בני זוג שוכחים למעשה מה הייתה המטרה שלהם. הם שוכחים שהם רצו להתגרש, כדי לפתוח לעצמם דף חדש בחיים. הגירושין כוללים קשיים רגשיים, אנטגוניזם, כאב ועוד שלל תחושות שליליות, המשכיחות את המטרה האמתית.

לסיכום:

במאמר הזה ביקשנו לפרוש יריעה רחבה, לגבי אופן התנהלותו של הליך הגירושין: כיצד הוא מתנהל, מה הוא כולל וכיצד כדאי לנהלו. אין ספק, כי הליך גירושין הוא עניין מורכב, לא רק מבחינה משפטית, אלא גם מבחינה רגשית. למעשה, הליך הגירושין נוגע בתחום הקרוב ביותר לכל אדם – חיי המשפחה. כמו כל הליך בחיים, גם הליך גירושין הוא תהליך: אפשר לצלוח אותו בצורה יעילה וקלה – או לחילופין, בצורה קשה ומתישה. הכל נגזר מהדרך בה בוחרים בני הזוג ללכת. בסופו של דבר, אין ספק שהדרך הטובה ביותר לייעל ולהצליח בהליך הגירושין, היא לקבל קודם כל ייעוץ משפטי מעורך דין גירושין מיומן ובעל ניסיון.