|
מזונות אישה
זהו סכום כסף שניתן לאישה מבעלה עד למועד פקיעת הנישואים (מועד מתן הגט או מועד מתן פסק דין המחייב את האישה להתגרש) שכן היא "עולה עימו ואינה יורדת עימו".
הסכום נועד לשמור על רמת החיים שהאישה הורגלה אליה בענייני מזון, מדור, הוצאות רכב, הוצאות אישיות ונשיות, במהלך חייהם המשותפים של הצדדים. הסכום ייקבע בהסתמך על הכנסת הבעל (שכר בניכוי תשלומי חובה של מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי) ופוטנציאל ההשתכרות של הבעל באופן תאורטי ובהתאם להשכלתו ומקצועו.
חשוב לציין, כי במקרה של מזונות אישה מתייחסים גם לפוטנציאל ההשתכרות של האישה ושכרה.
אישה שבגדה בבעלה או עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת לא תהיה זכאית לקבל מזונות אישה והיא מוכרזת כ"אישה מורדת" בבית הדין הרבני. חשוב להדגיש שאם האישה מראה סיבה מוצדקת לעזיבת הבית, ומספיק שהסיבה תהיה "קלה כנוצה", האישה לא תאבד את זכאותה למזונות אישה.
מזונות ילדים
נכון להיום פסיקת בבית המשפט לענייני משפחה קובעת כי אב חייב לשלם מזונות בסך של כ-1,200 ש"ח מינימום בחודש וזאת בלי צורך להוכיח את הוצאות הקטין ובלי קשר להשתתפות האב במדור (שכר דירה או משכנתא).
חיוב במדור הוא הבטחת קורת גג לקטינים. האב מחוייב לשאת בתשלום יחסי של שכירות הנכס או תשלומי משכנתא, בדר"כ לפי הפירוט הבא: ילד אחד - 30% / שני ילדים - 40% / שלוש ילדים ומעלה - 50%.
עד גיל 6 נחשב הילד כ"קטני קטינים" ולכן האב חייב לשאת בצרכיו מכח הדין העברי. גם הדין השרעי מכיר בחובה אובסולוטית זו.
מגיל 6 ועד גיל 15 - האב חייב לספק את צרכיו הבסיסיים של ילדו, כגון: מזון, ביגוד, מדור, בריאות וחינוך. כל הוצאות שהן מעבר לצרכים הבסיסיים, כגון שיעורים פרטיים וכולי הם מ"דין צדקה" והאב יחוייב בהם רק בהתאם ליכולתו הכלכלית.
מגיל 15 עד גיל 18 - החיוב נובע מ"דין צדקה". שני ההורים מחוייבים לזון ולפרנס את ילדיהם לפי יכולתם הכלכלית. רק במידה והאב משתכר יותר מהאם - יחוייב האב במרבית מהמזונות של ילדיו.
מגיל 18 גיל גיל 21 - ישנה פסיקה שמחייבת את האב במזונות עד תום השירות הצבאי וזאת ב-1/3 מסכום המזונות המקורי.
להלן מספר טיפים מהפרקטיקה של דיני משפחה:
* לאחר שיש פסק דין מבית הדין הרבני או מבית משפט לענייני משפחה (גם במקרה של הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין) ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת שישלם את הסכום שנפסק לטובת מזונות ילדים. המוסד לביטוח לאומי משלם את הסכום שנפסק או הסכום שנקבע בתקנות ביטוח לאומי, לפי הנמוך מביניהם. בפועל המוסד לביטוח לאומי נוקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד הבעל.
המוסד לביטוח לאומי לא מעניק תשלום עפ"י חוק המזונות לאישה שמתגוררת תחת קורת גג אחת עם האב החייב בתשלום המזונות או אם משכורתה של האישה עולה על הסכומים שנקבעו בתקנות ביטוח לאומי.
* לאחר שיש פסק דין מבית הדין הרבני או מבית משפט לענייני משפחה (גם במקרה של הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין) ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד האב החייב במזונות תוך שהאישה זכאית לעקל את המשכורת, חסכונות וחשבונות בנק, לעקל רכוש, להוציא פקודת מאסר או לעכב את היציאה מן הארץ.
* היה והחייב במזונות נמצא בפשיטת רגל - הוא אינו פטור מחוב המזונות שכן מדובר על חוב מובטח. יתירה מכך לעיתים בית המשפט סוטה מעקרון השוויון ומעניק להורה שמחזיק בילדים חלק גדול יותר ממכירת הדירה תוך התחשבות בצרכי הילדים.
* היה והחייב במזונות לא משלם את המזונות ולא ניתן לגבותם מהמוסד לביטוח לאומי או באמצעות לשכת הוצל"פ ניתן יהיה לפנות להורי האב (החייב), קרי הסבא ו/או הסבתא וזאת עפ"י פסק דין תקדימי. החיוב יקום רק מידה והורי החייב משתכרים מספיק כדי לספק את צרכיהם וצרכי בני זוגם, צרכי ילדיהם הקטינים וילדי בני הזוג הקטינים.
* על מנת שיוגדל או יופחת סכום המזונות יש צורך ב"שינוי נסיבות מהותי". מאחר ופסק המזונות צופה פני עתיד לא נוטים להקטין את המזונות, אף אם נולד לחייב במזונות ילד מנישואים חדשים. חשוב לציין, שניתן ביתר קלות לתקוף את פסק המזונות על ידי כך שהילדים באמצעות האפוטרופוס שלהם (האם) מגישים תביעה, וזאת בעיקר במקרה שלא נוהלו הליכים משפטיים טרם נקבע סכום מזונות הילדים, לדוגמא: בהסכם גירושין.
|
