* נוהגים להשתמש במונח "פשיטת רגל" לגבי חברות בערבון מוגבל (בע"מ) מבלי לדעת כי "פשיטת רגל" הוא מונח משפטי שחל רק על אדם או שותפות, ואילו לגבי חברות, עמותות וכיוב' יש להשתמש במונח "פירוק חברה".

* הסמכות לדון בפשיטת רגל/בקשה לפירוק נתונה לבית המשפט המחוזי.

* יש שתי אפשרויות להתחיל בהליך של פשיטת רגל / פירוק חברה: 1. בקשה שמוגשת על ידי החייב עצמו - החייב נדרש לשכנע את כונס הנכסים הרשמי כי הוא מגיש את הבקשה בתום לב ושלא לצורך התחמקות מחובותיו / 2. בקשה שמוגשת על ידי נושי החייב – על הנושים להוכיח כי החייב אכן ראוי להליך של פשיטת רגל/פירוק.

* פתיחת תיק אצל הכנ"ר (כונס הנכסים הרשמי): אגרה בגין פתיחת תיק אצל הכנ"ר עומדת על סך של כ-2,300 ₪. בין כל המסמכים שהחייב נדרש להגיש בשלב זה יש להגיש דו"חות על חובות, ערבויות ומצב כלכלי של החייב, טופס ויתור סודיות ותצהיר המעיד כיצד נקלע החייב למצבו הכלכלי.

מטרת השלב הזה היא להעביר לכנ"ר את מכלול המסמכים ו"סיפור המסגרת" המסביר כיצד החייב נקלע למצב של פשיטת רגל. הכנ"ר בוחן את יכולתו הכלכלית של החייב, האם החייב העביר בשנים האחרונות נכסים לצד שלישי (בתמורה או שלא בתמורה), האם התנהלותו של החייב נגועה בחוסר תום לב וכולי. דעתו של הכנ"ר לגבי החייב מכרעת שכן הכנ"ר הוא זה מעביר את המלצותיו לבית המשפט המחוזי.

* להלן רשימת כתובות משרדי הכנ"ר: מחוז ירושלים: רח' כנפי נשרים 15, "בית התאומים", גבעת שאול, ירושלים / מחוז תל אביב והמרכז: רח' השלושה 2 , ת"ד 9040 , תל אביב / מחוז חיפה והצפון: רח' פל-ים 15 א' , קריית הממשלה, ת"ד 847, חיפה / מחוז באר שבע והדרום: רח' התקווה 4, קריית הממשלה , ת.ד. 965, באר שבע

* פתיחת תיק בבית משפט המחוזי: בשלב זה יש להגיש את הבקשה שהוגשה לכנ"ר לבית המשפט המחוזי תוך תשלום נוסף של אגרה (סכום של כ- 130 ₪). בד בבד עם הגשת הבקשה יש לצרף לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים. לאחר קבלת מספר תיק בבית המשפט המחוזי יש להמציא את העמוד הראשון לכנ"ר על מנת שיתרשם כי הבקשה אכן הוגשה לבית המשפט ועל מנת שהכנ"ר יוכל להעביר את המלצותיו לבית המשפט.

* עיכוב הליכים: ברוב המקרים בית המשפט מורה על עיכוב הליכים כנגד ביצוע תשלומים מצד החייב ("צו תשלומים"), כך שהחייב הופך להיות מוגן מפני פקודות מאסר, עיקולים וכדומה. מנגד, החייב צריך להגיש דו"ח הוצאות והכנסות וכן לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו.

* אסיפת נושים: החייב, נושיו והכנ"ר מוזמנים לאסיפות. כל נושה יוכל להשמיע את דברו ולהגן על זכויותיו כאשר ההגנה היא בהתאם לתביעת החוב שהנושה הגיש. כל החלטה שמתקבלת באסיפת הנושים נשלחת לבית המשפט, כאשר מניין חוקי לקיום אסיפה הוא לפחות שלושה נושים. ערעור על החלטות של אסיפת נושים הוא לבית המשפט המחוזי שם מתנהל תיקו של החייב.

* דיון בנושא פשיטת הרגל: הנושים צריכים להגיש תביעות חוב מטעמם עד 6 חודשים ממועד קבלת צו הכינוס, כאשר נושים מובטחים יכולים להגיש תביעה עד לגובה הסכום של הערובה שיש בידיהם. במהלך אותם ששת החודשים מנהל הכנ"ר חקירה מקיפה על החייב, כאשר ישנה אפשרות שהחייב יזומן למשרדי הכנ"ר לחקירה או יתקיים ביקור בבית החייב על מנת להתרשם ממצבו הכלכלי ודרך התנהלותו. מסיום החקירה מגיש הכנ"ר את ממצאיו לבית המשפט תוך שהוא מעריך את הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, החלטות נושים ויכולת החייב לפרוע את חובו. בסיום, יתכן ויוחלט לקבל את הצעת "הסדר התשלומים" של החייב – קבלת אחוז מסויים מחובותיו לנושים תוך מחילה על יתרת החובות או "צו הפטר" שפוטר את החייב מכל החובות, למעט חריגים הקבועים בחוק, כגון קנסות למדינה וכדומה.