התפיסה האידיאלית להתפתחות תקינה של ילדים, נוגעת למעורבות אקטיבית של הורה בגידול הילד. במאמר זה נסקור: באלו מקרים יבחרו יחיד או זוג לאמץ ילד וכן נסביר על תהליך האימוץ בכללותו בישראל.

חשוב לומר, כי אימוץ משמח מצד אחד אצל ההורים המאמצים, אינו בהכרח מקרה משח אצל הצד האחר, שילדיו יוצאים מחזקתו.

בדר"כ ילדים ברי אימוץ הוכרזו על ידי בית משפט כברי השגחה קודם לכן, ולאחר מכן הוצאו מחזקת הוריהם והועברו לאימוץ או בתי אומנה. בדרך כלל מדובר על הורים שאין ביכולתם לגדל את ילדיהם הביולוגיים או שאינם מעוניינים בכך. ילדים אלו יוגדרו "בר אימוץ". בעניין זה יש לכותבת המאמר מומחיות בחוק הנוער והגנה מפני הוצאת קטינים מחיק הוריהם, אך יחד עם זאת, מאמר זה לא יעסוק בהגנה מפני אימוץ, אלא בהליך האימוץ עצמו מכיוון הורה המאמץ.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

באילו מקרים יבחרו יחיד או זוג לאמץ:

הסיבות שבגינן יבחרו יחיד או זוג לאמץ ילד, רבות ומגוונות. ישנן מספר סיבות עיקריות, שניתן לראות כחוזרות על עצמן בתהליכי אימוץ כאלה ואחרים. לרוב, מדובר במגבלה אשר מונעת מהאדם לממש את זכאותו להיות הורה. בין אם מדובר בזוג אשר אינו יכול להיכנס להריון בשל עקרות או מגבלה של אחד הצדדים, ובין אם מדובר בזוגות חד מיניים, אשר המגבלה הביולוגית אינה מאפשרת זאת (במקרים אלו, הליך האימוץ סבוך יותר ואינו מתאפשר בכלל בישראל, ואז בני הזוג יפנו לאימוץ מחוץ לארץ, אך לא נרחיב על כך במאמר זה).

יש אפשרות נוספת לאימוץ, והיא זוגות אשר מצבם הכלכלי מאפשר זאת והם מעוניינים לאמץ, במקביל להיותם הורים ביולוגיים לילדיהם, מתוך רצון לסייע ולתרום לילדים אשר זקוקים לדמויות הוריות בחייהן. לא בכל המקרים הללו, בהם ירצו לאמץ, תינתן האפשרות. חוק האימוץ הישראלי קובע תנאים ברורים לאימוץ, כאשר סייגים לתנאים הללו, יעלו בוועדות מחמירות.

התנאים בכללותם, הם: גיל המאמץ – המאמץ צריך להיות מבוגר מהמאומץ בשמונה עשרה שנים ולא יותר מגיל ארבעים ושלוש שנים. אם מדובר בזוג – עליו לחיות ביחד שנתיים לפחות. קיימת הכנסה קבועה המאפשרת את כלכלתו של המאומץ. התקיימות תנאי מגורים סבירים ואפשרות לחדר פרטי למאומץ. אי רישום עבר פלילי בעבירות הנוגעות לקטינים, מין או אלימות. כל סוג עבירה אחר, ייבחן אך לא יפסל על הסף. כמעט באופן גורף – דת ההורים הינה כדת המאומץ (יש חריגים לכך) ובריאות תקינה, פיזית ונפשית.

תהליך האימוץ בישראל:

ראשית, יוכר הילד כבר אימוץ, וזאת על ידי הצהרה של בית המשפט, שזהו הסטטוס המשפטי שבו מצוי הילד. ההחלטה בדבר הילד כבר אימוץ, תעשה כאשר נפסק כי הוריו הביולוגיים אינם כשירים או אינם מוכנים לגדלו. לאחר הכרזת הילד כבר אימוץ, על ידי בית המשפט, בית המשפט יבחן משפחות מועמדות לקליטת הילד תחת חסותן. השלב הזה נקרא בהליך האימוץ, שלב "יצירת הורות משפטית". בשלב הזה תיבחן קליטתו של הילד האמור במשפחה מאמצת, וזאת בעזרת תקופה בת 6 חודשים, שבה יתלוו למשפחה גורמים שונים, כדוגמת עובדים סוציאליים, אשר יבחנו את קליטתו של הילד למשפחה הנבחנת.

אם מדובר בילד בגיל גדול יחסית, אשר מבין בעניינו, תשמע דעתו בבית המשפט או לעיתים אף בחדרו של השופט, בדבר ההשמה במשפחה המועמדת לאימוץ. לאחר הגשת חוות דעתם של העובדים הסוציאליים וכלל הגופים המעורבים בהליך יועבר הילד לחזקת הורים המאמצים, ומכאן – השלב האחרון, "שלב יצירת הורות משפטית", שהיא תוצאת האימוץ.

למרות כל אלה, קיימת אפשרות לחרטה של מי מהגורמים בהליך, בדבר האימוץ, ולכן, גם אם יגיע לשלב השלישי באימוץ, יכול זוג אשר עבר את כל ההליך, לחזור לנקודת ההתחלה. החרטה תעשה לרוב על ידי ההורים הביולוגיים, בהחלטה למסור את הילד. להורים שנקבע כי אינם כשירים, לא תינתן זכות החלטה בנדון. כמו כן, לגבי הורים ביולוגיים שהחליטו למסור את ילדם, רשאים ההורים הביולוגיים לשנות דעתם ולחזור בהם מהמסירה לאימוץ, אם לא חלפו שישים ימים מיום המסירה להורים המאמצים.

מטרתו של הזמן הנקוב היא לא ליצור משקעים אצל הילד המאומץ, על מנת שלא יתרגל למצב קיים ולאחר מכן יועבר שוב. אם כי מדובר בטובת הילד, אין מנוס מלהתייחס לכאב הרב הנוצר אצל זוג הורים אשר בחרו לאמץ, עברו תהליך ארוך, אשר בסופו נלקח הילד אשר נמסר לידיהם. מנגד – מצבם של הורים ביולוגיים, שבשל החלטה שגויה (לעיתים עקב מצבי של דכאון אחרי לידה), יוכלו לגרום לצער רב לילד ולעצמם.

סיכום:

בכל הנוגע לאימוץ ילדים, קיים חוק המסדיר בפרטי פרטים, את ההליך. המטרה היא לקיים את הערך העליון הנוגע להחלטות בילדים, שהוא טובת הילד, וכן למנוע מקרים של חטיפת ילדים וביצוע סחר בילדים. לכן, יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה בעת מחשבה על הליך אימוץ בישראל.

איך מתרחש הליך של אימוץ ילדים בישראל?
Rate this post

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>