אפוטרופוס

אפוטרופוס

השאלה האם מותר או אסור לנו לעשות דבר מה, היא בדרך כלל שאלה מאוד טריוויאלית, משום שנקודת המוצא היא, שכולנו כשרים לחובות וזכויות משפטיות, אלא אם כשרותנו הוגבלה על ידי בית המשפט.

בהתאמה, כל אדם זכאי לאוטונומיה להחליט באשר לחייו ולהחליט לגבי רצונותיו. כך למשל, כל אדם זכאי לחתום על חוזה, כל אדם זכאי לקחת הלוואה וכל אדם זכאי להינשא לבחירת ליבו ולעבוד במשלח יד התואם את כישוריו ורצונותיו. במקביל, כל אדם אחראי על תוצאות מעשיו, שכן אדם הלוקח הלוואה ולא מחזיר אותה למלווה, יהיה חייב וניתן יהיה להפעיל כנגדו אמצעי גבייה. עד כאן, ברירת המחדל.

ישנם אנשים שאינם אוטונומיים לעשות כל דבר אשר יחפצו לעשות (חשוב להבין שכל עוד החוק לא אסר על כך במפורש, אותם אנשים כשרים מבחינת החוק).

ככל שאדם הוכרז כאדם שמונה לו אפוטרופוס, אדם שבעבר ולפני התיקון לחוק היה נקרא "חסוי", הרי שהחלטות לגבי אותו אדם מתקבלות על ידי אפוטרופוס שהתמנה להם וזאת משום שכשרותם לבצע מספר פעולות, הוגבלה על ידי בית המשפט. אנשים אלו מוגדרים בתור "אדם שמונה להם אפוטרופוס (בעבר "חסויים") ולכן מתמנה להם אפוטרופוס, אשר תפקידו לנהל את עניינם בהתאם למינוי שקיבל.

במאמר שלהלן נדון בדיני האפוטרופסות, נסביר מהו אפוטרופוס, באילו מקרים ממנים אפוטרופוס וכן מה ההבדל בין אפוטרופוס לרכוש לבין אפוטרופוס לגוף. עוד נדון בשאלה, מהו תומך החלטות וכן מה תפקידו של בית המשפט במסגרת הליכי אפוטרופסות וכל זאת לידיעתכם\ן הגולשים והגולשות.

במאמר זה אף ניגע בקצרה בחלופה החדשה שקיימת מאז התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כך שלא בהכרח בכל רגע יש צורך במינוי אפוטרופוס, וניתן לא פעם לעתור לבטל מינוי אפוטרופוס על אדם, וכל זה באמצעות "ייפוי כוח מתמשך". מדובר על כך שאדם, בעודו צלול נותן הוראות וממנה בחייו מי ישמש לו לעזר בעת משבר. כך, אם האדם מאבד את יכולתו לקבל החלטות, אם בשל פגיעה קוגנטיבית או גופנית, אם באופן קבוע או באופן זמני, הוא כבר יוכל להיות רגוע כי הוא מינה לעצמו "מחליף" שיקבל במקומו החלטות. אותו "מחליף" לא יתמנה כאפוטרופוס, אלא יפעל מכוח אותו ייפוי כוח מתמשך שהאדם נתן בעודו צלול וטרם קרות המקרה שפגע בשיקול דעתו או ביכולתו. מדובר בכלי פנטסטי שנותן פתרון ומונע הליך יקר וארוך של מינוי אפוטרופוס, ובלבד שפעלת בזמן ונתת ייפוי כוח מתמשך בחייך לטובת אדם או מספר אנשים.

הגישה החדשה נותנת פתרון מצויין, ועורכת הדין חיה לזר נוטקין, הוכשרה מבין מאות אלפי עורכי דין אחרים שלא עברו הכשרה, לטפל בנושא זה מול האפוטרופוס הכללי.

לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך יש לפנות למשרדנו ולתאם פגישת ייעוץ.

מהי כשרות משפטית – מן ההתחלה ועד הסוף

כאמור, ברירת המחדל החוקית היא, שכל אדם כשיר לזכויות משפטיות וחובות משפטיות. זו ברירת המחדל. החריג לכלל זה, בא לידי ביטוי בסיטואציה שבה בית המשפט שלל מאדם מסוים את הכשרות המשפטית, בשל ליקוי שכלי או גופני. אותה ברירת מחדל שהזכרנו, מוגדרת בחוק הנקרא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הכשרות"). חוק הכשרות עוסק בענייני אפוטרופסות מן ההתחלה ועד הסוף. חוק זה מגדיר את החובות והזכויות של כל בני האדם במדינת ישראל וכן נושאים רבים אחרים, כמו אפוטרופסות של ילדים והורים, סמכויות בית המשפט ועוד.

סעיף 1 לחוק הכשרות, קובע בהתאם לאמור לעיל, את ברירת המחדל שאותה הצגנו. דהיינו –"אדם כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו ועד מותו". זאת ועוד, הסעיף המשלים לברירת המחדל המוגדרת כאמור בסעיף 1 לחוק הכשרות, בא לידי ביטוי בסעיף 2 לחוק הכשרות, הגורס – "כל אדם כשר לפעולות משפטיות זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט". כלומר, ברירת המחדל היא חיובית וכל אדם זכאי לחובות וזכויות. אך למרות האמור, חוק הכשרות קובע מספר מקרים שבהם מוגבלת כשרותו של אדם מסוים, מכוח החוק – ולא מכוחו של פסק דין של בית המשפט.

כך למשל, הדין בעניינם של קטינים. קטינים כשרים לזכויות וחובות משפטיות, אך עדיין חוק הכשרות קובע כי ישנן פעולות שבאחריותו של מי שמשגיח על הקטין. קטין הוא מי שגילו טרם עבר את גיל 18, שהרי לאחר מכן, אדם נחשב לבגיר לכל דבר ועניין. בכל הנוגע לקטינים, קובע חוק הכשרות כי פעולות כספיות מסוימות – כמו נטילת הלוואה, או עריכת הסכם, יכולות להתבטל על ידי מי שמשגיח על הקטין. זאת ועוד, ישנן פעולות הנעשות על ידי קטין, שלא די בהסכמה של נציג מטעמו, אלא נדרשת הכרעה מפורשת של בית המשפט. כך למשל, המרת דת שנעשית לקטין, היא פעולה שהורה לא יכול לעשות על דעת עצמו, אלא נדרש לכך אישור מפורש מבית המשפט. כך גם במקרה שבו מתבקשת העברה של נכס מקרקעין על מנת שיירשם או ייגרע משמו של קטין. גם במקרה כזה, יש לקבל את אישורו של בית המשפט.

כפי שתיארנו לעיל, ברירת המחדל החוקית במדינת ישראל, היא שכל אדם כשיר לזכויות וחובות משפטיות. החריג הוא במקרה שבו בית המשפט שלל את הכשרות המשפטית, כך קובע סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית – "אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניינים, רשאי בית המשפט, לבקשת בן-זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ולאחר ששמע את האדם או נציגו, להכריזו פסול-דין". סעיף 8 לחוק הכשרות המוזכר לעיל, הוא אחד הסעיפים החשובים ביותר בחוק הכשרות והוא למעשה אחד מעקרונות היסוד בתחום דיני האפוטרופסות. מעבר לכך, בכל הנוגע לשאלה מתי מתמנה אפוטרופוס וכן מהם התנאים הנדרשים לשם כך – נסביר על כך בהמשך המאמר. זאת ועוד, סעיף 8 מהווה למעשה חקיקה ספציפית שמחריגה את ברירת המחדל לפיה כל אדם כשיר לזכויות וחובות.

במילים אחרות, אדם המוגדר בתור אדם שמונה לו אפוטרופוס הוא אדם שבשל מחלה או הגבלה שכלית או בעיה אחרת אובייקטיבית לא יכול לדאוג לצרכיו האישיים. אי לכך, הן משום שאין ביכולתו לדאוג לצרכיו והן משום שלעיתים אדם המוגבל שכלית או נפשית, לא תמיד מודע לתוצאות מעשיו, קובע חוק הכשרות המשפטית, שבית המשפט יכול להורות על היותו של אדם כמי שמונה לו אפוטרופוס. כאמור, חוק הכשרות קובע כי ישנן פעולות של קטין שיכולות להתבטל בדיעבד. כך גם בנוגע לפסולי דין, אשר ההוראות חלות גם עליהם. כלומר – גם בעניין של פסול דין, רשאי אפוטרופוס שהתמנה לטיפול בפסול הדין, לבטל בדיעבד פעולות שביצע, כמו נטילת הלוואה ועוד.

כמו כן, נעיר כי בהתאם לסעיף 47 לחוק הכשרות, ישנן החלטות שאפוטרופוס לא רשאי ליטול בשם האדם שמונה לו אפוטרופוס, למרות סמכויותיו המפליגות. כך למשל, אפוטרופוס לא רשאי להורות על העברת נכס מקרקעין, לבצע עסקאות במקרקעין, להסתלק מעיזבון, לתת ערבות, אלא באישור בית משפט.

זה המקום לומר, שאם אדם מלכתחילה אינו בעל יכולת קוגניטיבית או שנולד עם מוגבלות מסויימת שעלולה לפגוע בקבלת ההחלטות שלו – אזי נכון וצריך יהיה למנות לו אפוטרופוס בהקדם. מאידך, וככל שאדם הוא כשיר, נכון וצריך יהיה לעודד אנשים, להבטיח את עתידם על ידי זה שהם יפקידו באמצעות עורך דין שעבר הכשרה מתאימה, אצל האפוטרופוס הכללי ייפוי כוח מתמשך שייכנס לתוקפו כאשר האדם שנתן את ייפוי הכוח המתמשך איבד את יכולתו לקבל החלטות. אז ההחלטות שקיבל אותו אדם, בהיותו צלול וכשיר, ייכנסו לתוקף. יכבדו את דעתו וישמרו שהאדם לא ינוצל לרעה ולא ייפגע בגלל שהוא הפך להיות תלוי בעזרת הזולת.

בעצם, התיקון לחוק שנכנס לתוקפו בחודש אפריל 2017 קובע שיש לתת הגנה וחופש בחירה לאדם להחליט מי יהיה האחראי עליו במקרה של מצב נפשי / פיזי לא טוב, הוא יוכל למנות אדם אחד שיהיה אחראי על הפן הרכושי, אדם אחר שיהיה אחראי על הטיפול הפיזי בו, ואדם שלישי שיפקח על האופרציה. הכל מהכל ניתן לקבוע וכל זאת על ידי ייעוץ והכוונה של עורך דין מקצועי שעבר הכשרה מתאימה בנושא.

ואם בכל זאת פונים לאפיק של מינוי אפוטרופוס, הנה הסבר מה זה אפוטרופוס.

מה זה אפוטרופוס?

אפוטרופוס הוא תפקיד המוטל על אדם מסוים או תאגיד, שמטרתו לייצג בנאמנות אדם אשר הוכרז בתור אדם חסוי (אדם שמונה לו אפוטרופוס). אפוטרופוס אמור לדאוג לצרכיו של האדם וכן הוא אמון על ניהול ענייניו, בהתאם לסמכות שמוענקת לו על ידי בית המשפט. אפוטרופוס יכול להיות אדם זר שמתמנה על ידי בית המשפט לשם ניהול ענייניו של האדם שמונה לו אפוטרופוס, כאשר בית המשפט מעדיף את בני המשפחה של האדם לתפקיד, כגון בני זוג, הורים, ילדים וכולי.

יתרה מכך, אפוטרופוס עשוי להיות בן משפחה שתפקידו לטפל בעניינו של הורה מבוגר וכך גם להיפך. אם נפשט את הנושא, אפוטרופוס הוא אדם אשר מתמנה לשם ניהול וטיפול בעניינו של אדם שמונה לו אפוטרופוס. אי לכך, מדובר בתפקיד המצריך נאמנות ואחריות אישית רבה. הואיל ותפקידו של האפוטרופוס הוא תפקיד מורכב וחשוב, הרי שאפוטרופוס נדרש לאמינות. עליו לנהוג בתום לב ולקחת בחשבון אך ורק את האינטרסים של האדם עליו הוא אחראי. אל לאפוטרופוס לקחת בחשבון שיקולים זרים בכל הנוגע לטיפול והניהול. כמו כן, אפוטרופוס מחויב בדין וחשבון לבית המשפט באמצעות האפוטרופוס הכללי (גוף בתוך משרד המשפטים), כך שבהתאמה על האפוטרופוס להעביר דו"חות, פרטה, מסמכים המבהירים את ניהולו ותפקודו. אפוטרופוס שנוהג שלא כדין, עשוי אף להיות חייב בנזיקין כלפי האדם שמונה לו אפוטרופוס וכן עשוי להיות חייב בפלילים, במקרה שבו הוא נוהג שלא כחוק.

באילו מקרים מתמנה אפוטרופוס?

לרוב, אפוטרופוסים מתמנים למטרה מסוימת. בדרך כלל, מינוי של אפוטרופוס נעשה לשם תכלית או מטרה מסוימת, כאשר החסוי לא מסוגל לקבל החלטה מושכלת או שאין באפשרותו מטעמים רפואיים לקבל החלטה מסוימת. בכלל, ההנחה החוקית היא, שמינוי של אפוטרופוס תהיה זמנית, כלומר של אפוטרופוס זמני, היות והמטרה היא למנוע פגיעה בזכויות אדם ובאוטונומיה האישית של כל אדם. עם זאת, במקרים רבים, מינוי של אפוטרופוס הוא מינוי כאפוטרופוס רפואי, לאורך זמן או אפילו באופן קבוע, כי האדם אינו יכול לקבל החלטות ולדאוג לצרכיו, מטעמים רפואיים.

כך למשל במקרה שבו אדם מונשם ויש לקבל החלטה באשר לדרך הטיפול הרפואי בו. במקרים כאלו, האדם לא יכול להחליט בשל חוסר תפקוד ולשם כך מתמנה, למשל, אפוטרופוס לגוף. עם זאת, ישנם מקרים שבהם אדם מסוים לא יכול או מתקשה לקבל החלטות הנוגעות לניהול נכסיו. במקרים כאלו עשוי בית המשפט למנות אפוטרופוס לרכוש. במקרה כזה, לאפוטרופוס תהיינה סמכויות לטפל רק בענייני הרכוש של האדם שמונה לו אפוטרופוס, אך לא תהיינה לו סמכויות לפעול בכל הנוגע לגופו, כי הוא כאמור מונה "לענייני רכוש".

וכך, ישנם מקרים שבהם יש צורך למנות לאדם מסוים אפוטרופוס לגוף ורכוש, בהתקיים נסיבות המצדיקות כן. כך למשל, לא אחת מתמנים ילדים לשמש כאפוטרופוסים להוריהם הקשישים, במיוחד במקרים שבהם מוטל מינוי כאפוטרופוס לחולה אלצהיימר. מינוי אפוטרופוס על הורה הוא דבר מאוד שכיח בבתי המשפט כיום. אגב, נשאלת השאלה מתי מממנים אפוטרופוס, מבחינת העילות החוקיות הנדרשות לשם כך, והאם יש מקום לשמוע את האדם עצמו ואת רצונו, בטרם ימונה לו אפוטרופוס.

בשולי הדברים נבקש להתייחס בקצרה לדין לגבי אפוטרופסות בין הורים לילדים. חוק הכשרות קובע בסעיף 14, כי "ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים", כלומר כל עוד מדובר בקטינים שגילם נמוך מגיל 18, הרי שההורים הם האפוטרופוסים של ילדיהם. זאת ועוד, האפוטרופסות מחייבת את ההורים לדאוג לחינוכם של ילדיהם, לגידולם, לקיומם הכלכלי ועוד. במקביל, גם על הילדים, שהם "החסויים" לפי חוק הכשרות, מוטלת חובה בהתאם לחוק הכשרות, לנהוג בכבוד כלפי הוריהם ולמלא אחר ההוראות הניתנות על ידי הוריהם. אגב, כפי שגם הזכרנו בקצרה, ישנן פעולות ספורות שלא די בסמכות ההורים כדי לבצע, אלא שהן מצריכות אישור מבית המשפט (כאמור – המרת דת, העברת נכס מקרקעין, שיעבוד על שמו של הקטין ועוד).

איך מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס?

עוד לפני שנסקור את העילות המשפטיות שלאורן יורה בית המשפט על מינוי אפוטרופוס, נבקש להקדיש מספר מילים לשאלה כיצד בכלל מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס. ככלל, נשיב כי רצוי מאוד להיעזר בעורך דין משפחה לשם הגשת בקשה זו. מדובר בהליך משפטי לא פשוט ולכן קבלת סיוע מעורך דין דיני משפחה יכולה רק לסייע לכם\ן. עם זאת, לגופה של שאלה, בקשה למינוי אפוטרופוס טפסים, צריכה לכלול בקשה בכתב, בקשה שאינה מנומקת מידי אך גם לא לאקונית מידי. במסגרתה, רצוי לפרט את נסיבות המקרה ואת הטעמים לעצם הגשת הבקשה.

בקשה למינוי אפוטרופוס צריכה לכלול גם תצהיר ערוך כדין ומאומתת על ידי עורך דין, וכן במסגרת הגשת הבקשה יש לכלול את תגובת יתר בני המשפחה הנוגעים לדבר (האם הם מסכימים או מתנגדים לזהות האפוטרופוס המוצע), יש לשלם אגרה בקופת בית המשפט. בדרך כלל, בעת שמוגשת בקשה, היא מועברת בהקדם לעיונו של שופט. השופט יכול לתת צו במעמד צד אחד, או לזמן את הצדדים הנוגעים לדבר לדיון בפניו. אגב, במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס, כדאי ונכון יהיה לצרף מסמכים רפואיים, כך יוכל בית המשפט להשתכנע בדבר מצבו הרפואי של האדם שמעוניינים למנות לו אפוטרופוס. כמו כן, במסגרת הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס, יש להעביר את הבקשה לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, שמייצג את המדינה, שהוא בעצם הצד השני, המשיב לבקשה. בשולי הדברים, נעיר, כי במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס יש לצרף גם כתב הסכמה מטעם האדם המבקש לשמש בתור אפוטרופוס.

את מי ניתן למנות כאפוטרופוס?

חוק הכשרות קובע כי אפוטרופוס יכול לשמש כל אדם, לרבות תאגיד וכן גם המדינה במסגרת האגף הנקרא "אגף האפוטרופוס הכללי". כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה למינוי של אפוטרופוס, הרי שיש כאמור לצרף כתב הסכמה. אך לבית המשפט יש שיקול דעת וסמכות להטיל את האחריות לשמש כאפוטרופוס על אדם אחר, מתאים יותר. בעת מינוי אפוטרופוס, בית המשפט יורה בהחלטתו, במסגרת הצו שיינתן, מהן הסמכויות של האפוטרופוס (האם מדובר באפוטרופוס לגוף או רכוש או גם וגם ועוד).

הדין הוא כי בית המשפט ימנה כאפוטרופוס את מי שמתאים ביותר לתפקיד. כל זאת, בהתחשב בעובדה שמדובר בתפקיד בעל אחריות רבה ומצריך מהימנות רבה.

מהן העילות החוקיות למינוי של אפוטרופוס?

ענייני אפוטרופסות נדונים בבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 33 לחוק הכשרות קובע אילו עילות חלופיות צריכות להתקיים – לשם מינוי אפוטרופוס. כך למשל, אפוטרופוס ניתן למנות במקרה של פטירה, כלומר כאשר הוריו של קטין נפטרו ואז קיים צורך למצוא אדם, לרבות קרוב משפחה, שיוכל לטפל בקטין. אפוטרופוס ניתן למנות גם לעובר, במקרה שבו עולה שאלה של הפלה וכו'. אפוטרופוס ניתן למנות, כאמור, במקרים שבהם אדם מסוים בעל יכולת מוגבלת לקבל החלטות בשל מצב קוגנטיבי או פיזי, או בהתאם לבקשה של אדם המבקש להתמנות לאפוטרופוס.

יודגש כי במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס, על בית המשפט לבחון מספר רב של אלמנטים, כך למשל, בית המשפט יבחן האם יש אמצעי נוח יותר, אשר יקל על הפגיעה באדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס.

כמו כן, בית המשפט יבחן האם הופקד ייפוי כוח מתמשך על ידי האדם. בסופו של דבר, השיקול המהותי והחשוב ביותר שיבחן בית המשפט במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס, הוא האם יש אמצעי מידתי יותר שבו אפשר לנקוט, מבלי למנות לאדם אפוטרופוס.

מהו תומך החלטות?

כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה למינוי אפוטרופוס, על בית המשפט לקחת בחשבון שיקולים רבים, כפי שפירטנו בקצרה בחלק הקודם. כיום התווספה לחוק הכשרות אפשרות נוספת, מקלה יותר עם חהאנשים שמבקשים למנות להם אפוטרופוס. כלומר, במקום למנות אפוטרופוס, בית המשפט יכול למנות לטובת אםד "תומך החלטות". כלומר, לא ימונה אפוטרופוס אלא ימונה אדם, שהוא מכר או קרוב או אף אדם זר, אשר יסייע לאדם המוגבל לקבל החלטות, יתמוך בו במקרים שבהם הוא נזקק לתמיכה, אך ללא הסמכויות הנלוות לאפוטרופסות.

ניסיון החיים מלמד, שאנשים רבים שמוגדרים בתור אדם שמונה להם אפוטרופוס, חסויים, יכולים לקיים חיים סבירים, אך הם עדיין צריכים סיוע של אדם מסוים בקבלת החלטות, בצמתים. משכך, העובדה שאותם אנשים נזקקים לסיוע, לא מלמדת על כך שהם לא כשירים לקבל החלטות בעניינם האישיים, לכן, כיום ניתן למנות תומך החלטות ולא בהכרח לרוץ למנות אפוטרופוס לאותו אדם.

באמצעות האפשרות הזו, ניתן להקל ולהגן על זכויותיהם של האנשים ולהימנע מפגיעה דרסטית מידי באוטונומיה שלהם.

מהו ייפוי כוח מתמשך?

ייפוי כוח מתמשך, הוא ייפוי כוח אשר נחתם על ידי אדם מסוים, אשר בהתקיימו הוא מקנה לאדם נוסף את הזכות לקחת עליו אחריות ולנהל את עניינו, במידה ומייפה הכוח, האדם הממנה, לא יוכל לעשות כן בעצמו. לא אחת, אנשים מקנים ייפוי כוח נוטריוני לילדיהם או לאחיהם או לשאר קרובי משפחתם וזאת כדי לאפשר לאדם אחר לקחת את האחריות לגבי ניהול ענייניו, לרבות רכושו וגופו של מייפה הכוח.

במידה וקיים ייפוי כוח מתמשך, הרי שלרוב, כאשר יעלה הצורך למנות אפוטרופוס, לא ימונה אפוטרופוס, אלא ייפוי הכוח המתמש ייכנס לתוקפו, ואז תתגשם בקשת מייפה הכוח להורות מי ינהל את ענייניו.

לסיכום

ענייני אפוטרופסות הם עניינים מורכבים מאוד, הנוגעים בליבת זכויות האדם. אדם שמתמנה לו אפוטרופוס, מאבד בבת אחת את האוטונומיה שלו ואת הזכות שלו לממש את חייו באופן שבו הוא היה רוצה לעשות. לכן, חוק הכשרות קובע הגבלות רבות והוראות דין החלות הן על בית המשפט, שהוא בעצם הגורם המנצח על הליך של מינוי אפוטרופוס והן על אנשים שמתמנים כאפוטרופוסים. כמו כן, קובע חוק הכשרות אמצעים מידתיים, שבהתקיימם אפשר להימנע ממינוי אפוטרופוס, כמו תומך החלטות. אנו מציעים כי בכל הנוגע לענייני אפוטרופסות, רצוי מאוד להיפגש עם עורך דין משפחה בעל ניסיון.