בדיקת אבהות

בדיקת אבהות

מהי המשמעות המשפטית של בדיקת אבהות?

בדיקת אבהות באה לפתור סיטואציות קצה, שבהן יש חוסר וודאות לגבי אביו של הילוד. בישראל, ישנו חוק מידע גנטי, תשס"א-2000 (להלן: החוק), המגדיר מצבים שבהם מותר ואף חובה לבצע בדיקת אבהות.

על פי הדין העברי וההלכה היהודית ישנן מחלוקות קשות המתעוררות כתוצאה מבדיקת האבהות והגילוי כי האב אינו אביו הביולוגי של הילד, וזאת מהחשש שמא הילד הינו ממזר ונולד לאשה נשואה ממי שאינו בעלה. חוק המידע הגנטי טומן בחובו מחלוקות קשות בנושא הממזרות. על פי ההלכה והדין העברי, סטטוס הממזרות נחשב לאחד הסטטוסים הקשים בעלי השפעות ארוכות טווח על אדם. ילד ממזר ייחשב לילד שנולד לאם יהודייה מגבר יהודי אחר, שאינו בעלה. לכן, אחת המחלוקות הקשות שעמה בתי המשפט מתמודדים עד עצם היום הזה, היא השאלה, האם בדיקת אבהות יכולה לגרום לילד להיות מוגדר ממזר?

בשורות הבאות נעסוק כאמור בבדיקת האבהות ובהשלכות העשויות להתעורר בעקבות תוצאה שאינה חיובית בבדיקה. יובהר, כי מאמר זה הינו מאמר תוכן בלבד ומכאן – שאין להסתמך על מאמר זה כעל ייעוץ משפטי.

מהי בדיקת אבהות?

בדיקת אבהות הינה בדיקה גנטית שמטרתה מציאת התאמה בין ילד לאביו בצורה מדעית. מדובר בבדיקת DNA אשר יכולת הניבוי שלה עומדת על 99%. הבדיקה תעשה על ידי לקיחת רקמות, כלומר דם, ולפיה תתקבל תשובה אודות התאמה או אי התאמה גנטית. בין הנבדקים

החוק המנחה שימוש בבדיקה:

כאמור, בדיקה זו מוסדרת בחוק מידע גנטי, תשס"א-2000 (להלן: "החוק"), אשר נועד להסדיר את אופן ביצוע הבדיקה, את הסמכות הניתנת להטלת חובת ביצוע ואת זכויותיהם של הנבדקים. בדיקה זו יכולה להיעשות לא רק למציאת התאמת אבות (וזאת במרבית המקרים אלא שניתן גם לבצע בדיקה זו לבירור אחים, ובמקרים נדירים – לשם התאמת אם (במידה ואין תיעוד של לידת הילד).

באמצעות בדיקת דם, בדיקת רוק או דוגמית שיער, תילקח דגימת תאים מהילד. באופן זהה, תילקח דגימה מהאב. על פי הממצאים, תתקבל תשובה בדבר התאמה, על ידי אחד מאלו: רופא המתמחה בגנטיקה, גנטיקאי קליני, יועץ גנטי או רופא מומחה, במרפאה אשר קיבלה אישור לביצוע הבדיקה על ידי שר הבריאות, וזאת לפי האמור בחוק.

הבדיקה האמורה, יכולה להתבצע גם במידה ומדובר בעובר. במצב כזה, תילקח הדגימה ממי השפיר ורק לאחר הסכמתה של האישה ההרה. כאשר הבדיקה מתבצעת בקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, יש צורך בהסכמת האפוטרופוס שלו, ורק לאחר שניתן הסבר מקיף ויש הסכמה בכתב של האפוטרופוס.

תכלית החוק:

תכלית החוק היא בעצם להגן על זכות הנבדק לפרטיות, לגבי ממצאי המידע הגנטי. כמו כן, המחוקק מבקש למנוע בכל מחיר, שהאזרחים במדינת ישראל יעשו את בדיקת הרקמות בכל הזדמנות, ולכן המדינה חוקקה הוראות ברורות לביצוע בדיקת אבהות. מכאן, שבדיקה גנטית תעשה אך ורק בהוראת צו בית משפט לענייני משפחה. מכאן נבין, כי לבית הדין רבני אין את הסמכות להורות על בדיקה זו. בנוסף, לא יכולים בני זוג או אחרים לפנות לבית חולים על מנת לבקש לבצע אצלם בדיקת אבהות-רקמות. בדיקה זו אפשרית רק בצו של בימ"ש לענייני משפחה.

לא זו אף זו, אלא שהחוק קובע שביצוע בדיקת אבהות באופן עצמאי, ללא קבלת צו מבית המשפט, ייחשב לעבירה פלילית, שעונשה עד 5 שנות מאסר. בנוסף, כל בדיקה שתעשה בחוץ לארץ תהיה חסרת תוקף משפטי בבית המשפט בישראל ולכן, בסיטואציה שבה תוצג בבית המשפט, בית המשפט יתעלם ממנה.

השלכותיה של תוצאות בדיקת אבהות:

במרוצת השנים, בתי המשפט לענייני משפחה עסקו לא פעם בשאלה – אילו השלכות גוררות תוצאות הבדיקה האמורה. שאלה זו התעוררה בעקבות הדין הדתי, שהוא הדין המנחה את הדין האישי במדינת ישראל. על פי הלכה יהודית קדומה, קיום יחסי מין והולדת ילד, כתוצאה מכך, בין אישה יהודייה נשואה, לבין גבר יהודי אחר, נחשב כבגידה, אך חמור מכך, הילד יישא עמו את סטטוס "ממזר" להמשך חייו.

הצורך בביצוע בדיקת אבהות, מתעורר בעיקר בין בני זוג המגיעים להליך גירושין, בטענה כי אחד מהם בגד וכי הילדים אינם משותפים וכדי למנוע בין היתר תשלום מזונות. בשל ההשלכה הקשה הקיימת על ילד שנולד שלא ממסגרת נישואין וכשאמו הרתה מאדם אחר, לא בקלות יאשר בית המשפט לענייני משפחה, את ביצוע הבדיקה. לאחר מספר מחלוקות שנידונו, הוחלט כי במקרה שבו יוכח כי אכן אין קשר גנטי בין אב ובנו והוא אכן אינו אביו הביולוגי של הילד, אזי סטטוס הממזרות יהיה נכון ורלוונטי לאב המשפטי ולא לאב הביולוגי.