בית המשפט לענייני משפחה – מירוץ הסמכויות מול בית הדין הרבני
בישראל קיימות שתי ערכאות שונות המוסמכות לדון בעניינים הקשורים לגירושין: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
למעשה, סמכויותיהן אינן זהות, וחשוב להבין את ההבדלים ביניהן.
בית הדין הרבני הוא המוסמך הבלעדי לדון בגירושין עצמם – כלומר, הוא דן ומכריע בשאלה האם בנסיבות שהובאו בפניו ניתן לחייב את בן/בת הזוג לגט או שיש מקום לחייב ב"שלום בית" (כלומר המשך חיי הנשואין).
בימ"ש לענייני משפחה אינו מוסמך להכריע בהחלטה זו.
רק כדי לחדד אוסיף, כי כל עניינים של גירושין ונישואין בין בני זוג יהודיים ידונו ויוכרעו בבית הדין הרבני, ולעולם לא בבית משפט לענייני משפחה, וזאת גם כאשר נניח אותו זוג יהודי נישא בחו"ל (נישואי קפריסין, נישואים אזרחיים וכולי).
באיזה מקרים למעשה יש סמכות מקבילה בין הגופים, ואתה יכול לבחור אם להתדיין בבית הדין לענייני משפחה או בבית הדין הרבני?
לשני הגופים מספר סמכויות מקבילות:
- הסמכות לדון במשמורת ובהסדרי הראיה
- הסמכות לדון במזונות האישה (מזונות המשולמים לאישה עצמה להבדיל מהילדים תוך כדי הליך הגירושין ולפני שהגירושין נכנסים לתוקף)
- הסמכות לדון בחלוקת הרכוש בין בני הזוג
על מנת שבית הדין הרבני ידון במזונות הילדים, על הדבר להתבצע בהסכמת שני בני הזוג.
על מנת שבית הדין הרבני יוסמך לדון בנושאים הללו, על בן הזוג התובע "לכרוך" (לחבר) את הנושאים הנ"ל אל נושא הגירושין או שלום הבית, כשהוא עצמו תובע בבית הדין הרבני. במידה והצד "התובע" לא עשה זאת, תוקנה סמכות השיפוט בעניינים אלה לבית המשפט לענייני משפחה.
מהם ההבדלים העיקריים בין בית דין לענייני משפחה לבית הדין הרבני? למה בעצם כדאי לי, כתובע, לנהל את התיק דווקא בערכאה מסויימת, ואיך אדע מה כדאי לי?
ישנה חשיבות רבה לשאלה באיזה בית דין (רבני או אזרחי) תוגש התביעה הראשונה.
ברוב הפעמים הערכאה שבה תוגש התביעה הראשונה תהיה בעלת הסמכות לדון בכך, וזאת אם פעלתם נכון ועם עו"ד מקצועי.
מקובל לחשוב שבית הדין הרבני מקשה על האישה ומקל על הגבר, ואילו בית משפט לענייני משפחה נוח יותר לאישה.
יש בכך מן האמת, אם כי הדבר לא נכון בכל המקרים.
יש לבדוק כל מקרה לגופו עם עורך דין מומחה לתחום.
להלן מספר הבדלים שכדאי לתת עליהם את הדעת:
- בית הדין הרבני הוא המקום שבו בדרך כלל ניתן לקבל פסיקה למדור (מקום מגורים) ספציפי. הכוונה היא כי במסגרת מזונות האישה, לפני שהגירושין הופכים להיות סופיים, האישה תובעת מן הבעל מדור ספציפי וטוענת כי מסיבות שונות עליה להישאר דווקא בדירת המגורים המשותפת. זה יכול להשפיע ולהלחיץ את הצד השני, כך שהמו"מ איתו יהיה יעיל ומהיר יותר. הבעל במקרה זה מבין כי לא ניתן למכור את הדירה המשותפת ולכן הוא לעיתים מחליט לחזור בו מההליכים, לחזור הביתה, או להמתין עד שהאישה והילדים יתבגרו ורק אז הדירה תימכר. פעולה זו עשויה לעכב משמעותית את מכירת הדירה ולאפשר לאישה להמשיך ולהתגורר בה, ביחד או בלי הקטינים, ילדי הצדדים.
- בעת חלוקת הרכוש, בית הדין הרבני יכול בנסיבות מסויימות להתחשב בעובדה כי צד אחד הביא יותר רכוש לנישואין, או כי ניתנה בעבר הלוואה מאת בני משפחה ועתה, במועד הגירושין, יש להשיב להם את ההלוואה. בית הדין הרבני עלול גם להתחשב בכך שרכוש מסויים רשום על שם צד אחד ולא על שם שני הצדדים, ובכך לחתור לחלוקה לא שוויונית בין הצדדים אלא לפי אופן הרישום. לעומת בית הדין הרבני, בבית המשפט לענייני משפחה ישנה הבנה כי הרכוש נצבר תוך כדי הנישואין ולכן בית משפט לענייני משפחה חותר ברוב המקרים לחלוקה שוויונית בין הצדדים ללא קשר מי תרם יותר, מי הביא יותר, ועל שם מי רשום הנכס.
- כמו כן ולאור השינויים בגובה דמי המזונות והמלצות ועדת שניט, לאור זאת שמתייחסים יותר ויותר לגובה ההשתכרות של האישה, ולכך ששני בני הזוג משתכרים ומרוויחים כמעט אותו הדבר או אפילו באופן זהה – יש מקום גם לשקול איפה נכון לנהל את תביעת המזונות, ולא תמיד, ולא באופן קבוע, ללכת עם הדעה כי בבימ"ש לענייני משפחה מקבלים יותר כסף כ"דמי מזונות". לעיתים ההפך הוא הנכון, ונכון היה לנהל את תביעת המזונות של הילדים בבית הדין הרבני.
- כאשר צד כלשהו נדרש להחליט לאיזה ערכאה כדאי לו לפנות, נכון יעשה אותו צד אם יפנה לעו"ד שמתמחה בתחום דיני המשפחה ויתייעץ.
מירוץ הסמכויות
עקב הבדלים אלה (ואחרים) נוצר מצב של "מירוץ סמכויות" שבו ממהרים הבעל ו/או האישה לפנות לערכאה שנראית להם נוחה יותר, על מנת שהמשך ההליך יתנהל דווקא בה.
על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר, כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. לפרטים נוספים ניתן לפנות אל עו"ד חיה לזר נוטקין בטלפון: 08-9453604 או באמצעות טופס יצירת קשר.