בקשה לצו ירושה

בקשה לצו ירושה

בקשה לצו ירושהצו ירושה – איך מוציאים ? כמה זה עולה ? ולאיפה כדאי לגשת, לבית הדין הרבני או לרשם לענייני ירושה ?

כשאדם הולך לעולמו ולא השאיר אחריו צוואה, יש צורך להגיש עבורו "בקשה לצו ירושה".

זה נעשה על ידי מי מיורשיו (בדרך כלל ילדיו, בת זוגו וכולי) או אפילו על ידי נושיו (אם היו לאותו אדם שהלך לעולמו חובות, גם נושיו יכולים לדרוש לחלק את עזבונו ולהיפרע ממה שהותיר אחריו).

טופס "בקשה לצו ירושה" הוא טופס זהה בבית הדין הרבני וברשם לענייני ירושה, אך בכל זאת יש כמה דברים שונים בין הערכאות הנ"ל וחשוב שתבינו אותם לפני שאתם רצים להגיש את הבקשה לצו ירושה למי מהם:

  1. האגרה ברשם לענייני ירושה גבוהה יותר, 628 ₪ לעומת 501 ₪ שנדרשים לשלם בבית הדין הרבני.
  2. הסמכות של בית הדין הרבני ניתנת רק בהסכמת כל היורשים, כך ובמידה והבקשה מוגשת במסגרת בית הדין הרבני, ברם לא כולם מסכימים להתדיין שם – עלול להיווצר מצב שהתיק מועבר היות ונדרשת הסכמת כל היורשים.
  3. ניתן להגיש את הבקשה לצו ירושה, לרבות טפסים שדורשים אימות של עורך דין ומיומנות בדיני ירושה, גם באמצעות האינטרנט של רשם הירושות ואין צורך להגיע פיזית לשום מקום מלבד למשרדו של עורך הדין. לעומת זאת, לבית הדין הרבני צריכים להגיע פיזית.
  4. בבית הדין הרבני מתקיים דיון והיורשים ועדיהם צריכים להגיע פיזית, לעומת זאת אם הגשתם את הבקשה לצו ירושה אזי מקבלים את צו הירושה המקורי בדואר.
  5. במקרה שיורש או צד שלישי כלשהו טוען כי אין מקום להוציא את צו הירושה כפי שהוא הוצא והוא מגיש התנגדות – ההתנגדות עוברת לבית המשפט לענייני משפחה במקרה והבקשה עצמה הוגשה ברשם לענייני ירושה. לעומת זאת אם הבקשה לצו ירושה הוגשה לבית הדין הרבני, ומישהו הגיש התנגדות אבל לא למקום הסמכות, ההתדיינות תמשיך ותשמע בבית הדין הרבני.

להלן ההבדלים בקצרה וכן לינקים לטופס של בקשה לצו ירושה + תשלום אגרה היה ובחרתם להגיש את הבקשה לרשם לענייני ירושה ולא לבית הדין הרבני.

טופס בקשה לצו ירושה –

http://index.justice.gov.il/RashamYerusha/rsm2_CNV.pdf

אגרות לתשלום באמצעות האינטרנט, בכרטיס אשראי, כשמגישים בקשה לצו ירושה ב"רשם לענייני ירושה"

https://ecom.gov.il/Counter/general/homepage.aspx?counter=9&catalog=1&category=inheritanceRegistar&language=he

רשם לענייני ירושה בית הדין הרבני
אגרה 628 ₪ נכון לחודש 1/16 501 ₪ נכון לחודש 1/16
במקרה של התנגדות התיק עובר לבימ"ש לענייני משפחה התיק נשאר בבית הדין הרבני
האם יש צורך להגיע פיזית על מנת לקבל "צו ירושה" אין חובת נוכחות ואף ניתן להגיש באמצעות האינטרנט. חובת נוכחות + עדים

מוזמנים להיעזר בשירות של משרד עו"ד ונוטריון חיה לזר נוטקין לצורך הגשת בקשה לצו ירושה, באופן מהיר, יעיל ומקצועי, שכן לנו במשרד יש עורכי דין מיומנים שעוסקים בתחום דיני הירושה, והם יוכלו לסייע לכם.

בקשה לצו ירושה אצל רשם הירושה

בקשה לצו ירושה ניתן להגיש אל בית דין רבני או אל הרשם לענייני ירושה. מדובר בהליכים בעלי מטרה זהה ודמיון רב ביניהם בגופים השונים, אולם ישנם גם הבדלים הנוגעים לגובה האגרות, לחובת ההגעה הפיזית ולמה שקורה בעת התנגדויות. בשורות הבאות נסביר כיצד מבוצעות בקשות לצו ירושה אצל הרשם לענייני ירושה.

כמה מילים על הרשם לענייני ירושה

הרשם לענייני ירושה הוא מוסד הפועל מזה עשרים שנה והוא משתייך לאפוטרופוס הכללי תחת משרד המשפטים. הרשמים עצמם מקבלים את המינוי על ידי שר המשפטים, והם פועלים בלשכות המצויות בבאר שבע, ירושלים, נצרת עלית, חיפה ותל אביב. אחד הנושאים בהם מטפלים הפקידים הוא בקשות לצו ירושה, שהינו צו משפטי שנותן הרשם המסדיר את חלוקת העיזבון במקרה שהאדם שנפטר לא הותיר אחריו צוואה. בצו זה נקבעים היורשים השונים והזכויות שלהם בירושה, מבלי להיכנס לפירוט של הרכוש. במידה שהנפטר הותיר אחריו צוואה יוציא הרשם צו קיום צוואה. בכל מקרה, יש לקחת בחשבון שמיום שמגישים בקשה לצו ירושה ועד שהוא מתקבל עשויה לחלוף תקופת זמן, לרוב בין חודש לשלושה חודשים במקרה שאין התנגדויות או בעיות מורכבות.

הגשת בקשה לצו ירושה

בקשה לצו ירושה ברשם לענייני ירושה ניתנת להגשה על ידי כל מי שרואה את עצמו כבעל עניים בעיזבון (לרבות אנשים וגופים להם המנוח היה חייב כסף). יחד עם זאת, הגשת הבקשה דרך האינטרנט פתוחה רק אם נשארו אחרי הנפטר ילדים, בן או בת זוג והורים או ילדים, או הורים. מדובר בהגשה של טופס שנמצא באינטרנט באתר של הרשם לענייני ירושה, וכאשר ממלאים אותו יש גם לשלם אגרה.

מצד שני, ניתן גם להגיש את הבקשה באופן פיזי על ידי הגעה לאחת הלשכות עם הטפסים והמסמכים הדרושים, או על ידי שליחתם בדואר רשום. במקרה זה, יש לחתום על תצהיר המאומת על ידי גורמים שונים כמו עורך דין, וכמובן יש גם לשלם את האגרה. ראוי לציין כי התשלום על בקשה המוגשת באופן פיזי, הינו מעט גבוה יותר מאשר הגשת הבקשה דרך האינטרנט. 

בכל מקרה, על מנת שהרשם לענייני ירושה יתחיל לצרף בבקשה צריך למלא את הטופס הייעודי על סעיפיו השונים. כמו כן, יש לצרף מסמכים הכוללים תעודת פטירה של המנוח, או תמצית רישום במידה שהוא נפטר מחוץ לגבולות הארץ. עוד יש לצרף אישור על כך שנשלחו הודעות בדואר רשום לכל היורשים, או לצרף מכתבי הסכמה שלם שהוא יודעים שהבקשה הוגשה. מעבר לכך, אם יש יורשים שכבר נפטרו צריך לצרף גם תעודות פטירה שלהם. לעיתים, מסיבות שונות, יש המבקשים להסתלק מירושה, ובמקרה זה צריך לצרף תצהיר מקורי של ההסתלקות.

כאמור, לאחר שהתקבלו הטופס והמסמכים הדרושים יתחילו פקידי הלשכה לטפל בבקשה, ובכל מקרה בתוך ארבעים וחמישה ימים יקבלו המבקשים הודעה באם הם צריכים להוסיף עוד פרטים, האם הבקשה מאושרת, או אם החליט הרשם להעביר את הטיפול לבית המשפט לענייני משפחה. מצב אחרון זה מתקיים כאשר הוגשה התנגדות להוצאת צו ירושה על ידי בעלי עניין אחרים. יש לציין כי הבקשה תפורסם בעיתונים כדי שמי שרואה עצמו נפגע מהוצאת הצו יוכל להגיש התנגדות. לבסוף, בהנחה שהבקשה אושרה הצו יישלח את כתובת המייל שצוינה על הטופס, וכמו כן הוא נשלח מיידית לגופים רלוונטיים כמו חברות ביטוח, בנקים, רשות המיסים ומשרדי ממשלה.