גישור גירושין וגישור זוגי – המדריך המלא

גישור גירושין וגישור זוגי את הליך הגירושין אפשר לנהל בשתי דרכים: דרך אחת היא בנועם, ביעילות ובהסכמה, הסכמה שלרוב אפשר להגיע אליה באמצעות ניהול הליך גישור זוגי. הדרך השנייה, שלצערנו מוכרת ושכיחה יותר, היא באמצעות ניהול הליכים משפטיים ארוכים, יקרים ומורכבים מאוד, במיוחד בתחום המשפחה.

במאמר שלהלן, נדון בגישור וגירושין. נסביר מדוע גישור לגירושין נחשב ליעיל, נכון ומדוע הוא נהיה שכיח יותר ויותר עם השנים. בד בבד, נדון גם בחסרונות הקיימים בגישור במסגרת הליך גירושין. בין היתר, נציג בפניכם מספר עצות פרקטיות, למי שמעוניין לפנות להליך גישור לגירושין.

מה כולל ניהול הליך גירושין?

הקונוטציה הראשונה שעולה, כאשר מוזכרת המילה גירושין, היא לרוב "גירושין ברבנות". נכון, מקרי גירושין רבים כוללים הליך גירושין המתנהל בפני בית הדין הרבני. עם זאת, הליך גירושין, במיוחד בישראל, הוא מורכב בהרבה, הן בהיבטים המשפטיים והן בהיבטים האישיים.

הליך גירושין של יהודים יסתיים תמיד בבית הדין הרבני, שכן רק בית הדין הרבני מוסמך לדון בגירושין ולאשר את הגט. ככל שאין הסכמה לגירושין, צריך מי שתובע גירושין להוכיח במסגרת תביעתו עילה לגירושין, וזאת בהתאם לעילות הגירושין המוכרות בדין הדתי – העברי (בגידה, מעשה כיעור, סירוב לקיים יחסי מין, העדר פרנסה, אי יכולת להביא ילדים ועוד).

אם לא די בכך שהליך הגירושין ייעשה תמיד בבית הדין הרבני, הרי שבמסגרת תביעת גירושין בבית הדין, יש להוכיח את עילת הגירושין, ועל כן יש להעיד עדים, לערוך חקירות וסיכומים ולמעשה לנהל הליך משפטי לכל דבר ועניין.

בית הדין הרבני אינו היחיד בישראל, שדן בעניינים הנובעים מגירושין ונישואין. כלומר, במקביל לבית הדין הרבני, קיימת ערכאה משפטית נוספת הנקראת "בית המשפט לענייני משפחה". ערכאה זו עוסקת בכל הנושא המשפחתי, שאינו נישואין וגירושין. כלומר, את הגירושין עורכים בבית הדין הרבני, אך עדיין יש נושאים נוספים שעל בני הזוג להסדיר בעת הפירוד, הגירושין, והם לדוגמא: ענייני הרכוש המשותף של בני הזוג, מזונות ילדים, וכמובן שאלת המשמורת – כלומר, מי יהיה ההורה, שעליו תוטל מרבית מלאכת הטיפול השוטף בילדים המשותפים.

מכאן, עד לכניסת החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, שנכנס לתוקפו בחודש יולי 2016 ומהווה מעין פיילוט, ניסיוני, למשך כ-3 שנים, ניתן היה להגיש תביעת גירושין לבית הדין הדתי, וכן להגיש תביעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה.

כלומר, היינו רואים מקרים שבהם האישה היתה בוחרת להגיש תביעת משמורת לבית הדין הרבני, נניח כי בעלה כופר גדול, אפיקורס ממש, ואילו את ענייני המזונות היא היתה מגישה לבית משפט לענייני משפחה כי היא סברה כי שם פוסקים יותר מזונות לילדים קטינים.

כל זה כאמור היה תקף עד לחודש 7/2016, כך שמאז כניסת החוק לתוקף, הכל השתנה, גם לעורכי הדין, גם למתדיינים עצמם וגם לשופטים ולדיינים. מאז כניסת החוק לתוקף, חייבים הצדדים תחילה להגיש בקשה לישוב סכסוך, להגיע לפגישה אחת לפחות שנערכת עם עובדת סוציאלית, ורק לאחר מכן מי שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך ראשון – יכול לבחור איפה הוא מתדיין, ואיפה הוא מנהל את ההליך כולו, בבית הדין הרבני או בבית משפט האחזרי – בית משפט לענייני משפחה.

כך יצא, מירוץ הסמכויות שהיה קודם לכן גדל והוכפל, כי נראה שהנשים ממהרות להגיש בקשה לישוב סכסוך על מנת לתבוע בבית משפט לענייני משפחה, ואילו הגברים מגישים ראשונים בקשה לישוב סכסוך מתוך תקווה להיות הראשונים ולנהל את עניינם בבית הדין הרבני, שם לכאורה, נוהגים בכפפות של משי כלפי גברים.

כל זה כאמור לכאורה וממש לא נכון !

מי שעוסק בפרקטיקה יודע לומר, כי נכון יהיה לבני זוג ששוקלים להתגרש, ביחד או לחוד, לפנות לעורך דין שמתמחה בדיני משפחה וגירושין, ועל מנת שיאמר להם, איפה כדאי להגיש את הבקשה לישוב סכסוך ואיפה כדאי אח"כ לנהל את התביעות. כלומר, מי שפתח ראשון את הבקשה לישוב סכסוך הוא זה שקובע איפה יתנהלו התביעות של בני הזוג מאוחר יותר ולכן ישנה חשיבות להיוועץ עם עו"ד מיד לאחר שנפתח הליך ישוב סכסוך.

הסיסמא, מי שקודם – זוכה – הפכה להיות נוכנה יותר מאי פעם, ובכך ניתנת לעורכי הדין, מתחום המשפחה, פרנסה גדולה יותר. הצדדים, בין אם זה הבעל ובין אם זו האישה, מוצאים את עצמם פונים לעו"ד לאחר שהצד השני הגיש נגדם בקשה לישוב סכסוך, תוך שהם מודעים לכך כי בן הזוג שלהם הקדים אותם והוא זה שייקבע איפה להנהל את התביעות , בבית הדין הרבני או בבית המשפט. משכך, ודווקא במקרים אלה – חשוב כי הצד השני, שלא הקדים ולא הגיש תביעה לישוב סכסוך, יהיה מוכן ויידע לאן פניו.

בעצם, גם היום, וככל שחלפו הימים של "עיכוב ההליכים" שמחוייבים מכוח החוק לישוב סכסוך, יכול הצד שהגיש את התביעה לישוב סכסוך להגיש כמה וכמה תביעות שונות, וביניהם תביעות שכיחות, כגון משמורת והסדרי ראייה ; מזונות קטינים ; פירוק שיתוף ואיזון משאבים משותפים שנצברו במהלך החיים המשותפים וכן הלאה.

כל תביעה כזו מצריכה זמן וכסף לעורכי הדין.

לעומת זאת, אפשר לנהל הליך גירושין בהסכמה – דהיינו, באמצעות הסכמה שתגיע בהליך גישור.

מהו גישור? איך מתנהלים במסגרת הליך גישור גירושין? על כל אלו נפרט בהמשך.

מהם הקשיים במסגרת הליך גירושין?

הליך גירושין מביא כמעט באופן אוטומטי לקשיים רבים, שלדעתנו אפשר להקל עליהם באמצעות ניהול הליך גירושין בהסכמה.

לדוגמא:

עלות כספית: אחד המאפיינים העיקריים של הליך הגירושין, הוא הנושא הכספי. אם בעבר היה משק בית משותף, ובני הזוג נהנו מהכנסות משותפות של שני הצדדים, הרי שעתה על כל אחד מבני הזוג לדאוג לעצמו – מה שבהכרח מוביל לקשיים כלכליים, לפחות בשלב הראשון של הגירושין.

דווקא בגישור גירושין, מוביל המגשר את הצדדים להסכמות רכושיות, זמניות, שיביאו לרגיעה, להפחתת המתח הכלכלי.

בדידות: אין מנוס מלהודות, כי גירושין מובילים לבדידות. אם התרגלנו לחיות בתא משפחתי, בזוגיות, לחזור כל ערב לבית מלא ורועש ומאושר הרי שברגע שמתגרשים, החיים משתנים. בדרך כלל אחד מבני הזוג חוזר לבית ריק וההורה השני חוזר לבית עם ילדים, אך ללא בעל או אישה. הבדידות היא אחת המאפיינים העיקריים בהליך הגירושין.

דווקא בהליך גישור גירושין, מוביל המגשר את הצדדים למלא את ה"חלל" שנוצר תוך שהוא מוביל את הצדדים להסדרי ראייה שטובים לכל אחד מהם, טובת ראיית טובים הילדים הקטינים המשותפים. לא עו"ס, לא פקידת סעד ולא בית המשפט קובע איך ומתי כל אחד מההורים ייראה את הילדים, אלא הצדדים עצמם קובעים זאת.

קושי בהתנהלות מול הילדים: אין ספק שהילדים הם הנפגעים העיקריים מהליך גירושין, על אחת כמה וכמה כאשר בני הזוג (ההורים) מנהלים הליכי גירושין מכוערים בבתי המשפט. המציאות מעידה שכמעט תמיד הילדים משמשים כבני ערובה, ובשים לב כי מרבית הפעמים הצדדים נשארים לגור יחד, לפחות בתחילת ההליך, והקונפליקט עצום. מופעלים על הילדים לחצים אדירים מצד ההורים, שמגיעים עד לכדי הכפשה של ההורה האחר, כי ההורה המכפיש מעוניין לקבל "נקודות זכות" כאשר העובדת הסוציאלית תפגוש את הילדים ותשמע מהם עם מי ואיך הם רוצים לראות את ההורה האחר.

אין ספק, שדווקא גישור בגירושין נותן מקום לילדים ושומר על היחסים התקינים בין ההורים, כי ההורים הם אלה שקובעים את סעיפי ההסכם. המגשר רק מגשר בין העמדות, ורק מסייע להם להגיע להסכמות.

מה זה גישור?

באחד מפסקי דינו, בית המשפט העליון כתב, כי "המדובר על פשרה ובמסגרת הסכם כגון זה, אין אפשרות שכל צד ישיג את המרב אשר אליו הוא מתאווה, או את כל אשר הוא סבור כי הוא זכאי לו. בפשרה טמון, לפי עצם טבעה ומהותה, הוויתור על חלק מן הדרישות שבעל הדין זכאי להן" (ע"א 700/83 כהן נ' הרשקוביץ, פ"ד לט(4) 471). דהיינו, פשרה, מעצם טבעה, נועדה להביא אנשים לוויתור מסוים, בין אם מדובר בהשגת תכלית חשובה יותר ובין אם מדובר בשמירה על שלום בית. תפקידו של גישור הוא לאפשר לאנשים, במיוחד לבני זוג, להגיע לפשרה.

הליך גישור הוא הליך שמתנהל מול מגשר או מגשרת לגירושין (כאשר מדובר בגירושין), שתפקידה אינו להכריע בין הצדדים, אלא להביא את הצדדים לידי "הסכמה". בכל הנוגע לגירושין ולבני זוג, הליך גישור נועד לגשר בין המחלוקות של בני הזוג ולבסוף להביא אותם לפשרה בגירושין ובשאר המחלוקות שעולות באופן טבעי במסגרת הליך גירושין (לדוגמא: משמורת, רכוש, מזונות ועוד).

נעיר, כי גישור אינו נחלתם של דיני משפחה בלבד – הוא מיועד גם לתיקים אזרחיים נוספים, כמו תביעות כספיות, קניין רוחני, קרקעות ועוד.

מגשר אינו שופט ואין לו סמכויות של שופט. בדרך כלל מדובר במגשר בעל הסמכה בתחום הגירושין, שלרוב הוא גם עורך דין ומגשר במקצועו. מגשרים עוברים הכשרה בדמות "קורס גישור", שלאחריו הם מקבלים תעודת מגשר. ישנם גם מגשרים, כגון עו"ד חיה לזר נוטקין, שעובדים בתור מגשרים במסגרת מערכת בתי המשפט, כך שהיא מופיעה ונכללת ברשימת המגשרים של בימ"ש לענייני משפחה. יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה מפנים אל עורכת דין חיה לזר נוטקין משפחות וזוגיות בהליך גירושין ומשבר.

איך מתנהל הליך גישור?

תחילה, נסביר כיצד מתנהל הליך משפטי בתחום הגירושין ולאחר מכן, נסביר כיצד מתנהל הליך גישור.

הליך משפטי מורכב מסדרי דין נוקשים וההליך מתנהל בפני שופט, שזמנו קצוב. במסגרת הליך משפטי, על בני הזוג להשיג הכרעה משפטית, לכן, על שני בני הזוג להציג ראיות, שתוכלנה לתמוך בטענותיהם. במסגרת הליך משפטי מתנהלות חקירות נגדיות, שהן הכלי הטוב ביותר לחשוף את האמת.

חקירה נגדית עשויה להיות פולשנית מאוד ולא פעם – גם מביכה, שהרי תכליתה היא להראות שצד מסוים משקר. בסופו של ההליך המשפטי, ניתנת הכרעה משפטית (כלומר: פסק דין). במסגרת פסק הדין, השופט צריך לקבוע מי צודק.

לעומת זאת, הליך גישור אינו הליך משפטי. תפקידו: להביא את בני הזוג לידי פשרה. תכליתו של הליך הגישור אינה להכריע מי צודק, שכן למגשר גירושין אין את הסמכות לכך.

מכאן, שהליך גישור מתנהל באופן אינטימי, ולרוב – בפני מגשר אחד, ששני בני הזוג מתייצבים לפניו. המגשר עתיד לשאול שאלות ולברר מהן המחלוקות. הליך גישור מתנהל בזמן שבני הזוג קבעו כמתאים להם יחד עם המגשר, ואילו הליך משפטי אינו מתנהל כך, אלא בהתאם ליומנו של השופט.

הליך גישור מתנהל בצורה נעימה, ללא חקירות נגדיות ומבלי שבני הזוג יצטרכו להוכיח את טיב טענותיהם, שכן תכליתו של הליך הגישור היא לגשר – ולא להכריע מי צודק ומי יכול להוכיח את טענותיו. על כך נאמר: "לדין פנים זועפות, לפשרה פנים שוחקות. הפשרה מאירה פנים לכל המתדיינים, מכבה את אש המחלוקת ביניהם ואינה משאירה גחלים לוחשות, העלולות להציתה מחדש. לעומתה, ההכרעה השיפוטית מזעיפה בדרך כלל את פניה למי מן המתדיינים. היא סופה המשפטי של המחלוקת, אולם לא בהכרח מכבה את גחליה" (ע"א 97\1639 אגיאפוליס נ' טרה סנטה, פורסם בנבו).

מה בין גישור גירושין לטיפול זוגי?

מגשר משפחה אינו בהכרח יועץ זוגי. תפקידו של יועץ זוגי הוא ברוב המקרים לסייע לבני הזוג לשפר את מערכת היחסים הזוגית. לעומת זאת, מגשר – תפקידו הוא לפתור מחלוקות. זהו, למעשה, על רגל אחת, ההבדל בין גישור גירושין לבין טיפול זוגי.

טיפול כשמו הוא – מטרתו "לטפל" במערכת היחסים, לסייע לבני הזוג להתנהג בצורה חיובית יותר, במסגרת מערכת היחסים. הטיפול נוגע לפן האישי ולפן הפסיכולוגי (ישנם מטפלים זוגיים שהם פסיכולוגים בהכשרתם ובתוארם).

מגשר, לעומת זאת, אינו פסיכולוג וכדאי מאוד שהוא יהיה עו"ד ואפילו עורך דין מנוסה מתחום דיני המשפחה. תפקידו של המגשר אינו לסייע לבני הזוג לשפר את מערכת היחסים שלהם, אלא תפקידו להביא את בני הזוג שמעוניינים להיפרד לידי פשרה, לידי הסכמה שתחסוך להם מחלוקות משפטיות, ואשר תניח את דעת שניהם.

היתרונות בהליך גישור:

להליך הגישור מספר רב של יתרונות. נציג את חלקם:

חיסכון כספי: הליך גישור נחשב לזול יותר מהליכים משפטיים. אין צורך לשאת בשכר טרחה גבוה ולנהל הליכים משפטיים נפרדים, שנמשכים שנים. אין צורך להיעדר מהעבודה, לבזבז ימי חופשה ולפגוע בפרנסה. הליך גישור זול משמעותית מהליך משפטי שנחשב ליקר, ואף ממשיך להתייקר ככל שהזמן חולף וההליך מתמשך. כדי לסבר את האוזן, הליך גישור עומד על כ-1/3 או 1/4 מעלות של ניהול הליך משפטי.

חיסכון אישי: הניסיון מלמד, כי הליכי גישור תורמים לשמירה על מערכת יחסים תקינה בין שני הזוג. זאת, בניגוד להליכים משפטיים, שבאופן טבעי מביאים את בני הזוג למלחמות מיותרות ויקרות. בנוסף, בגלל שהליך גישור מתנהל בצורה אינטימית, בני הזוג מרגישים יותר בנוח, הם מציגים את הקשיים שלהם בכנות, מה שמוביל לתקשורת טובה יותר ולבניית מערכת יחסים חדשה, של זוג שחי בנפרד, אך יכול לקיים תקשורה טובה.

תועלת משפחתית: ברוב המקרים, הליך גישור מביא לשמירה על משפחות המוצא של הצדדים, כי הם לא נגררים אחרי בני הזוג לבוא ולתת עדות, לא נכנסים להכפשות. מי שעוד מרוויח מהליך גישור, הם הילדים של בני הזוג, שתמיד נפגעים מגירושין. יתרון זה לא יסולא בפז והוא בעל השלכות מרחיקות לכת על חיי הילדים, ובשים לב כי השלכות של גירושין עם קונפליקט גבוה על ילדים, על פי מחקרים, מהווה טראומה בדרגה שנייה לילדים, ואחרי מוות.

יעילות: הליך גישור הוא יעיל יותר – נקודה. לא פעם, דיונים בבתי המשפט נמרחים שלא לצורך ולעיתים, גם בכוונה ע"י אחד הצדדים.

כאשר בני זוג מגיעים להליך גישור, הם מעוניינים להתגרש במהירות וביעילות, ולכן, באופן טבעי, הליכי גישור הם יעילים יותר ומסייעים לבני הזוג לסיים את ההליך בהקדם.

מהירות: הליך גישור מתנהל בצורה מהירה יותר. בתי המשפט בישראל עמוסים לעייפה ולעיתים בין דיון לדיון, בין הכרעה להכרעה חולפים חודשים ספורים. לעומת זאת, מגשר קובע פגישות עם בני הזוג בהתאם לרצונם של בני הזוג, ללא כל הגבלה. במידה ובני הזוג באמת מעוניינים להתגרש ולהיפרד במהירות, הרי שהליך גישור הוא האופציה המועדפת.

החסרונות בהליך גישור:

אין אפשרות להכריע: הליך גישור אינו נועד להכריע בצדקת הטענות של בן זוג אחד כלפי בן הזוג האחר. בהליך גישור, אחד הצדדים עשוי לצאת מופסד משום שהוא צודק ב-100% ולא יהיה מי שיאמר כי הוא צודק ונעשה לו עוול.

פשרה אינה תמיד פשרה הוגנת: המציאות בתחום הגירושין מלמדת, שלעיתים יש צד חלש יותר וצד חזק יותר, ולכן אם היו מתנהלים הליכים בבתי המשפט יתכן שדווקא הצד החזק היה מצליח יותר, או לפחות, בית המשפט היה פוסק בהתאם לחוק הנוהג. לעומת זאת, בהליך גישור, הדברים קורים בתוך חדר ולכאורה המגשר או הצד החזק יכול ליצור מניפולציות ולפגוע בצד החלש. משכך, חשוב לבחור במגשר שיש לו טביעת עין, ניסיון ומיומנות בגישור. כזה שיוכל בקלות לאתר את בן הזוג החלש ולדאוג שלא לרמוס את בן הזוג החלש ואת זכויותיו למול הצד החזק, אלא לשלוח את הצדדים להיוועץ עם עורך דין כדי שכל אחד מהצדדים יעמוד על זכויותיו. בעניין זה ורק כדי להניח את הדעת יאמר עוד, כי בסופו של יום, הסכם גישור מאושר בפני ערכאה שיפוטית וככל שההסכם אינו הוגן, ונוטה לצד אחד, בית המשפט יתערב ויעלה שאלות ותהיות ביחס לניסוח, לסעיפים של הסכם הגירושין וכן הלאה.

הגישור אינו לכל אחד: יש לומר בגילוי לב שהליך גישור אינו מתאים לכל אחד. הליך זה אינו מתאים לבני זוג שרוצים לאמלל אחד את השני, לבני זוג שנוהגים באלימות ולבני זוג שרוצים לעשות "דווקא". בנוסף, הוא אינו מתאים לבני זוג שמעוניינים לקבל מבלי להתפשר. הליך גישור מתאים רק לבני זוג שמכבדים איש את רעהו, גם בעת המשבר והפרדה, וכן רוצים להתגרש במהירות וביעילות.

כמה עולה גישור גירושין:

בד"כ, עלותו של הליך גישור נעה בין סכומים של 10,000 ₪ ועשויה אף להגיע עד 20,000 ₪, בהתאם להכשרה המקצועית של המגשר, טיב הסכסוך בין בני הזוג, טיב המחלוקת ביניהם וכן מספר הפגישות (ומשך זמן הפגישות), הנדרש בעניינם של בני הזוג. בהמשך נציג מספר טיפים, שיסבירו כיצד מומלץ להתנהל בפן הכספי, מול מגשרים.

מספר טיפים למי שמעוניין בתהליך גישור:

אפשר להתייחס אל הליך הגישור כ"מוצר" לכל דבר. כמו כל מוצר, אנו נבחן אותו, נביט לעומק ביתרונותיו וחסרונותיו. מוצר, כמו הליך גישור, עשוי להתברר כלא אפקטיבי, לא משתלם לאור עלותו הכספית ובשורה התחתונה, כלא מוצלח במיוחד (אפילו שהרושם הראשוני לגביו היה אחר).

לכן, נשאלות השאלות – איך אפשר לבחור מוצר, דהיינו, מגשר מוצלח? איך כדאי להתנהל במסגרת הליך הגישור, כדי שהתוצאה באמת תהיה אפקטיבית? להלן, מספר עצות בנושא:

גישור מנהלים בהגינות: אם שני בני הזוג באמת רוצים לנהל הליך גישור, עליהם לעשות זאת בהגינות ובתום לב. אם הליך הגישור לא ינוהל על ידם באופן הזה, הרי שמראש אין להליך הגישור שום תועלת. אם מראש, הצדדים מעוניינים לעכב את הליך הגירושין ו/או להתיש את בן הזוג השני, אזי אין כל טעם בקיום הליך הגישור. במקרים כאלו, עדיף לנהל את ההליך בבית המשפט או בבית הדין הרבני.

כבר אמרנו, שהליך הגישור מיועד לבני זוג שמעוניינים להתגרש ביעילות, בהגינות ובכבוד. כמו כן, אל תשכחו שמגשר גירושין אינו שופט ואין לו סמכות להכריע בעניין הטענות שלכם, ולכן אם אין רצון להגיע להסכמה – אזי הסכמה לעולם לא תהיה.

זו לא בושה לקבל ייעוץ משפטי: גם אם אתם מנהלים הליך גישור בפני מגשר מוסמך, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין, במקביל. חשוב לציין, כי גם במסגרת הליך גישור, מגשר שמכבד את עצמו מבקש מהצדדים ללכת להתייעץ עם עורך דין, חבר, בן משפחה, כי ההסכמות שהצדדים מגיעים אליהן בהסכם הגירושין הן מרחיקות לכת ותקפות לאורך שנים. משכך, דווקא בעת משבר גירושין אין מקום לשמוע רק "ללב" אלא יש מקום לשמוע גם לצד ה"פורמאלי", לעורך דין מנוסה שיאמר איפה נכון להווכח ולהתעקש ואיפה כדאי וצריך לשחרר, והכל במסגרת משא ומתן ובמסגרת הגישור .

משכך, המלצת עורכת המאמר, הינה חד משמעית, וכך היא נוהגת במקרה של הליך גישור שהיא עורכת – חובה לדאוג לייעוץ משפטי נלווה, לכל אחד מהצדדים, בנפרד.

לבחון מחירים: כיום, יותר ויותר עורכי דין עורכים קורסי גישור. עם זאת, העובדה שעו"ד עבר קורס אינה בהכרח מכשירה אותו להיות מגשר טוב. כדי להיות מגשר לגירושין טוב ואיכותי, יש צורך לצבור ניסיון, כמו בכל תחום.

בכל הנוגע למחיר, גם הותק והניסיון של המגשר משחקים תפקיד. ישנם מגשרים זולים יותר ומגשרים יקרים יותר, לכן, חשוב מאוד ליצור קשר עם מספר מגשרים, לבחון את המחיר המוצע, לבדוק האם המחיר כולל מספר פגישות או שמא התשלום מתבצע בהתאם לכל פגישה, ובנוסף עבור עריכת ההסכם, וכמובן חשוב להתאים את עלות הגישור ליכולת הכלכלית שלכם, המתגרשים – המתגשרים.

לבחור חבילת גישור: במסגרת בדיקת עלות של הליך גישור משפחה, מומלץ לבחור חבילת גישור. דהיינו, לבחור חבילה אשר מראש כוללת מספר של פגישות גישור. אופציה זו עדיפה, בהשוואה לתשלום על כל פגישה בנפרד.

במקום להתעסק בכל פעם בעלות הכספית של כל פגישה כאשר הגישור עשוי לארוך זמן ממושך והתשלום – בהתאם, נכון יהיה לבחור במגשר מיומן, בעל ניסיון, שיודע לתת תמורה בעד שעות הגישור, וכזה שצולל ישר לעומק הדברים ומעלה על הכתב את מה שכבר הספקתם להסכים עליו, כי אפילו הסכמות חלקיות, שוות משהו, וימנעו ביניכם חילוקי דעות בעתיד.

לבחון את כישוריו של המגשר: ישנם מגשרים מומלצים ובעלי מוניטין. אין זו בושה לבדוק את המגשר – ניסיונו והצלחותיו בעבר. כפי שצוין, כיום כל אדם יכול לעבור קורס גישור, לכן, לקראת חתימה על הסכם גישור, חשוב מאוד לבחון את המגשר ואת ניסיונו, כמו בכל תחום.

בנוסף, חשוב מאוד לוודא, כי המגשר אכן מחזיק בתעודת הסמכה. לצערנו, יש גם לא מעט "שרלטנים" המציעים שירותים בתחום הגישור. בנוסף, ישנם עורכי דין שגישור משפחתי אינו תחום התמחותם, ולכן חשוב לפנות למגשר משפחתי, שהוא גם עורך דין.

לסיכום:

הליך גישור גירושין הוא הליך מבורך וחשוב, בעל יתרונות רבים יותר מסך החסרונות. המטרה של גישור היא לסייע לבני הזוג להגיע להסכמה כוללת לגבי הנושאים הנוגעים להליך הגירושין, זאת, בניגוד להליך משפטי שלרוב עשוי להיות יקר יותר, לפגוע ביחסים בין בני הזוג, ולעיתים יוביל לכך כי רק חלק קטן הוסדר בהחלטה שיפוטית ואילו על החלק האחר עדיין ממשיכים להתדיין.

יש לקחת בחשבון, כי הליך גישור במשפחה – כשמו כן הוא – נועד לפייס ולא להכריע.