דיני משפחה

תביעת גירושין, תביעת כתובה ותביעת שלום בית

דתם של בני הזוג, היא שתקבע איזה בית דין דתי יביא אותם בברית הנישואים. באותה מידה, אותו בית הדין הדתי, יהא זה אשר ידון בגירושין של בני הזוג. לבתי הדין הדתיים, סמכות ייחודית בשני עניינים אלו.

כך למשל, כאשר מדובר על בני זוג יהודיים הרי שבית הדין הדתי המוסמך יהיה בית הדין הרבני, אצל מוסלמים יהיה זה בית הדין השרעי וכך הלאה.

חשוב לציין, כי בן הוזג המבקש להתגרש, נדרש להוכיח בפני בית הדין הדתי אליו הוא משתייך כי עומדת לו עילת גירושין.

עילות הגירושין הנפוצות בימינו ביחס לאישה:
1. סובלת ממחלת נפש
2. בעלת מומים גופניים שגורמים לעקרות או מורדת – פגיעה בחיי האישות עם בן הזוג ללא סיבה מוצדקת
3. בגידה
4. עובדת על דת משה – אישה שגורמת לבעלה במתכוון לעבור על איסור תורה
5. עוברת על דת יהודית – אישה הנוהגת בפריצות או אלימות כלפי בעלה

עילות הגירושין הנפוצות במקרה של הגבר / בעל:
1. סובל ממחלת נפש
2. בעל מומים שגורמים לו לעקרות או פוגעים בחיי האישות, לרבות אימפוטנציה
3. בעל מורד – שלא מקיים יחסי אישות עם אישתו, ללא סיבה מוצדקת
4. בעל שנוהג באלימות כלפי אישתו
5. בעל שנחשב "רועה זונות" דהיינו שבגד באישתו יותר מפעם אחת

חיוב בגט:
במידה ובית הדין הרבני הגיע למסקנה כי יש לחייב את הבעל לתת גט לאשתו והבעל מתנגד לכך, יש לבית הדין סמכות לנקוט כנגדו סנקציות. לאחרונה אנו עדים גם למקרים בהם הוצאו  צווי מעצר, עיכוב יציאה מן הארץ, חיוב בקנס כספי, איסור לפתוח חשבונות בנק וכיו"ב.

לעומת זאת, במידה והאישה היא זו שמתנגדת לתת גט לבעלה וזאת על אף שבית הדין הרבני חייב אותה בגט – ניתן לנקוט כנגדה בסנקציות הנ"ל, ובמקרים חריגים אף יתכן ויינתן לבעל היתר מיוחד לשאת אישה שנייה תחתיה.

הסכמה להתגרש:
במקרים בהם בני הזוג הגיעו להסכמה בדבר רצונם להתגרש – הם יכולים לפנות לבית הדין הרבני ולהתגרש בהסכמה. במקרה מעין זה, תסתיימנה כל תביעות האישה נגד בעלה, כולל כתובה, תוספת כתובה, מזונות אישה וכיו"ב.
מאידך, כנגד תביעת גירושין יכול הצד הנתבע להגיש תביעה ל"שלום בית", וזאת מתוך תקווה אמיתית לשלום או או מתוך טקטיקה.

שלום בית:
הבקשה לשלום בית מכונה בפי העם "תביעה לשלום בית" וזאת למרות שמדובר בבקשה.

כאשר מוגשת בקשה לשלום בית, בית הדין הרבני מפנה את בני הזוג ליועץ נישואין אשר בודק האם ניתן לגשר על הפערים ביניהם – מה שכאמור מעכב את אקט הגירושין.

היה והאישה טוענת לשלום בית, היא יכולה לדרוש במסגרת הבקשה סעד למדור ספציפי – בו היא מבקשת להישאר בדירת הצדדים עד לסיום הליך  שלום הבית. כך למעשה האישה מעכבת את הליכי מכירת הדירה ואת פירוק השיתוף בין הצדדים.

במקרים מסוימים, משמשת תביעת שלום הבית כטקטיקה טובה לצד אשר יודע כי הצד השני מעוניין להתגרש ומהר.

מזונות אישה ומדור ספציפי

מזונות אשה יכול שיתבעו בשתי ערכאות אשר להן סמכות מקבילה, האחת הינה בבית הדין הרבני ואילו השנייה הינה בבית המשפט לענייני משפחה.
ישנה חשיבות מכרעת לתשובה לשאלה מי מהצדדים הגיש את התביעה קודם ובאיזו ערכאה. נניח שהבעל הזדרז והגיש קודם לאשה את תביעת הגירושין בבית הדין הרבני וכרך אליה את עניין מזונות האישה,  אותה אישה לא תוכל לתבוע את מזונותיה בבית משפט לענייני משפחה והתיק יידון בבית הדין הרבני, אשר זכה בסמכות.

לעניין מזונות האשה, על האשה לדעת  כי אומנם היא "עולה עימו אך אינה יורדת" ולכאורה היא תהיה זכאית לאותה רמת חיים לה הורגלה במהלך נישואיה ועד למועד מתן הגט, אולם מנגד עומד הכלל  כי " מעשה ידייך תחת מזונותיך", כך שלא ניתן גם להמשיך ולהשתכר (לקחת את מלוא שכר העבודה או פירות הנכסים של האישה לכיסה), וגם לקבל מזונות אישה.
כלומר, לא פעם אנחנו עדים לכך כי הבעל טוען כי הוא יזון ויפרנס את אישתו (מזונות אישה עד הגט) בכפוף לכך כי האישה תעביר לו את משכורתה והפירות מנכסיה המניבים.

אגב, אין נוסחה שמחשבת מהו סכום מזונות האישה שאישה תהיה זכאית לו, והדבר משתנה ממקרה למקרה.

מזונות ילדים

 נכון להיום פסיקת בית המשפט לענייני משפחה קובעת כי אב חייב לשאת במזונות ילדיו בסך מינימלי של כ-1,250 ₪ בחודש עבור כל ילד וזאת ללא צורך להוכיח את הוצאות הקטין בפועל וללא קשר להשתתפות האב בהוצאות המדור (שכר דירה או משכנתא) ולפני חיוב האב בהוצאות חינוך.

עד למועד פסיקת המזונות הקבועים, יש למהר ולהגיש בקשה למזונות זמניים וזאת על מנת שהאב יתחיל לשלם עבור ילדיו, שכן הוא חב במזונותיהם מרגע הגשת התביעה בלבד.

חיוב ב"מדור" הוא הבטחת קורת גג לקטינים.  נהוג כי האב נושא בתשלום יחסי של שכירות הנכס או בתשלומי המשכנתא, כאשר החישוב מתבצע בד"כ על פי הפירוט הבא:
ילד אחד – 30% / שני ילדים – 40% / שלוש ילדים ומעלה – 50%.

עד גיל 6 נחשבים הילדים כ"קטני קטינים" ולכן האב חייב לשאת בצורכיהם מכח הדין העברי. כך גם הדין השרעי (מוסלמי) מכיר בחובה אבסולוטית זו.

מגיל 6 ועד גיל 15 – האב חייב לספק את צורכיהם  הבסיסיים של ילדו כגון: מזון, ביגוד, מדור, בריאות וחינוך. כל ההוצאות שהן מעבר לצרכים הבסיסיים, כגון שיעורים פרטיים וכולי הם מ"דין צדקה" והאב יחויב בהם בהתאם ליכולתו הכלכלית.

מגיל 15 עד גיל 18 – החיוב נובע מ"דין צדקה". שני ההורים מחוייבים לזון ולפרנס את ילדיהם לפי יכולתם הכלכלית. רק במידה והאב משתכר יותר מהאם – יחוייב האב במרבית מהמזונות של ילדיו.

מגיל 18 גיל גיל 21 – ישנה פסיקה שמחייבת את האב במזונות עד תום השירות הצבאי וזאת ב-1/3 מסכום המזונות המקורי.

• היה והמזונות הקבועים גבוהים יותר מן המזונות הזמניים, או אז יחויב האב להשלים את ההפרשים אחורה. לעומת זאת, אם המזונות הקבועים נמוכים יותר מן המזונות הזמניים – האב אינו זכאי לקבלת החזר כספי. לכן, חשוב למהר ולהגיש תביעת מזונות זמניים.
• לאחר שיש פסק דין מבית הדין הרבני או מבית משפט לענייני משפחה (גם במקרה של הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין) ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת שישלם את הסכום שנפסק לטובת מזונות הילדים. המוסד לביטוח לאומי משלם את הסכום שנפסק או את הסכום שנקבע בתקנות ביטוח לאומי, לפי הנמוך מביניהם. בפועל המוסד לביטוח לאומי נוקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד הבעל.
• המוסד לביטוח לאומי לא מעניק תשלום עפ"י חוק המזונות לאישה שמתגוררת תחת קורת גג אחת עם האב  אשר חייב בתשלום המזונות או אם משכורתה של האישה עולה על הסכומים שנקבעו בתקנות ביטוח לאומי.
• לאחר שיש פסק דין ,ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד האב החייב במזונות תוך שהאישה זכאית לעקל לו את המשכורת, חסכונות וחשבונות בנק, לעקל רכוש, להוציא פקודת מאסר או לעכב את היציאה מן הארץ.
• היה והחייב במזונות נמצא בפשיטת רגל – הוא אינו פטור מחוב המזונות אם כי הסמכות מועברת לבית משפט המחוזי לקצוב מחדש את מזונות האב לקטינים. בנוסף, לעיתים בית המשפט סוטה מעקרון השוויון ומעניק להורה שמחזיק בילדים חלק גדול יותר ממכירת הדירה תוך התחשבות בצרכי הילדים.
• היה והחייב במזונות לא משלם את המזונות ולא ניתן לגבות אותם מהמוסד לביטוח לאומי או באמצעות לשכת הוצל"פ, ניתן יהיה לפנות להורי האב (החייב), קרי הסבא ו/או הסבתא וזאת עפ"י פסק דין תקדימי. החיוב יקום רק מידה והורי החייב משתכרים מספיק כדי לספק את צורכיהם וצרכי בני זוגם, צרכי ילדיהם הקטינים וילדי בני הזוג הקטינים.
• במידה ולצדדים דירה משותפת שנמכרת בעקבות הפרידה ולאחר המכירה נותר סכום נאה בידי האם, ניתן יהיה לומר כי הסכום הנותר משול לרכיב "המדור" ואין מקום להוסיף על מזונות הילדים רכיב מדור, תלוי בנסיבות.
• על מנת שיוגדל או יופחת סכום המזונות יש צורך ב"שינוי נסיבות מהותי". מאחר ופסק הדין למזונות  צופה פני עתיד, לא נוטים להקטין את המזונות וזאת אף אם נולד לחייב במזונות ילד מנישואים חדשים. חשוב לציין, שניתן ביתר קלות לתקוף את פסק המזונות על ידי כך שהילדים באמצעות האפוטרופוס שלהם (האם) מגישים תביעה, וזאת בעיקר במקרה שלא נוהלו הליכים משפטיים וטרם נקבע סכום מזונות הילדים, לדוגמא כאשר נחתם הסכם גירושין.

הסכם יחסי ממון / הסכם חיים משותפים / ידועים בציבור

הסכם ממון הינו הסכם שמסדיר את יחסי הכוחות בין הצדדים במקרה של פרידה או מוות. לעיתים קרובות, הסכם ממון אף יחסוך מהצדדים ויורשיהם ניהול הליכים משפטיים מיותרים ויקרים, שכן ההסכם מדבר בעד עצמו.

לייעוץ משפטי בנושא דיני משפחה – צרו עמנו קשר.