כאשר אנו חושבים על המונח "משפחה", אנו לרוב חושבים על משפחה רגילה, שמורכבת מאבא, אמא ואחים שמתגוררים כולם תחת אותה קורת גג. עם זאת, מניסיוננו בתור עורכי דין לדיני משפחה, אנו יכולים לומר בוודאות, כי המונח "משפחה" עבר (ועודנו עובר) בשנים האחרונות שינויים רבים, הן בתפיסת המשפחה המודרנית ובמיוחד במבנה המשפחה המודרנית.

ללמדנו, כי במציאות של היום משפחה היא לא בהכרח אב ואם. לעיתים אב ואב, אם ואם או לחלופין רק אב או רק אם, או שני אבות ואם וכן הלאה.

המשפחה המודרנית של היום, לא מחייבת נישואין, אלא הרבה פעמים ניתן לראות זוגות שחיים יחד, מנהלים משק בית משותף ובחרו שלא להינשא כדת משה וישראל ברבנות (הם כאמור ידועים בציבור). עוד ניתן לראות שני מכרים, או אנשים שהכירו לשם מטרה אחת, והיא הקמת משפחה – ילדים, ועל אף שהם לא מקיימים משק בית משותף וזאת על ידי הסכם של הורות משותפת.

בהתאמה, כיום משפחות רבות מוקמות באמצעות הפריה מלאכותית או לחלופין בסיוע של אם פונדקאית. כלומר, אנשים מבקשים להקים משפחה, מסיבות שונות ומגוונות ומקימים לעצמם כל מיני סוגי של משפחה.

במאמר זה נעסוק במונח הורות משותפת – נסביר מהי הורות משותפת וכן נסביר מהם הטעמים שהביאו לקיומו והתפתחותו של מוסד " ההורות המשותפת". לאחר מכן, נסביר מהו הסכם הורות משותפת ובמיוחד נדגיש מהי חשיבותו הכבירה של הסכם זה. לאחר מכן, נציג מספר טיפים לנושאים, שמומלץ מאוד על סמך ניסיוננו, להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת והכל לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות.

לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא לידיעה בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי ופרטני. לשם כך ניתן ורצוי לפנות למשרדנו לשם תיאום פגישת ייעוץ.

מהי הורות משותפת?

המונח הורות משותפת, הוא כינוי למתכונת משפחתית של חיים משותפים וגידול ילדים, שלא בהכרח באמצעות זוגיות. כאשר בני זוג נשואים מקימים משפחה, הרי שהם מוכרים בתור משפחה, ללא כל צורך בהגדרה מעבר לכך, כי הם נישאו והם רשומים במשרד האוכלוסין (משרד הפנים) ככאלה. לעומת זאת, כאשר שני אנשים זרים או מכרים, חוברים יחדיו לצורך הקמת משפחה, הרי שאז מדובר במתכונת של הורות משותפת. זו בעצם הייחודיות במונח. לא משפחה רגילה של בני זוג המבקשים באופן טבעי להקים משפחה, אלא שני אנשים, לכאורה זרים, החוברים לשם הקמת משפחה.

הורות משותפת לא חייבת בהכרח להיות מורכבת משני צדדים, כלומר אם ואב או זוגות בני אותו מין. הורות משותפת יכולה גם להיות כינוי למשפחות חד הוריות שכיום נהוג לכנותן משפחות עצמאיות, המקימות משפחה באמצעים לא ביולוגיים, כמו אישה עצמאית / חד הורית – הנכנסת להיריון כתוצאה מהפריה מלאכותית. לחלופין, הורות משותפת יכולה להתבצע באמצעות אימוץ בין ארצי. כלומר, שני צדדים המבקשים לאמץ ילד ממדינת ניכר. עוד אפשרות להקמת משפחה (דהיינו – יצירת הורות משותפת), היא באמצעים טבעיים, כלומר – קיום יחסי מין, ללא מחויבות רגשית. זו גם אפשרות נפוצה בין שני צדדים המבקשים להקים משפחה משותפת, במידה והם אינם בני זוג.

עדיין נשאלת השאלה, מהי ההגדרה להורות משותפת. כדי להשיב לשאלה זו, יש למצוא למונח זה הגדרה אחת וממצה. אנו מציעים את ההגדרה הבאה: הורות משותפת היא כינוי למתכונת של חיים משותפים הכוללים גידול משפחה. הייחודיות בהורות משותפת, היא כי המשפחה אינה משפחה פטריארכלית אלא משפחה שמוקמת על ידי שני צדדים, שחוברים יחדיו רק לצורך הולדת ילדים ובאופן רגיל הם אינם בני זוג. הורות משותפת יכולה להתקיים הן בין גבר ואישה והן כאשר מדובר בזוגות בני אותו המין.

עתה, לאחר שהגדרנו מהי הורות משותפת, יש גם להציע מספר מאפיינים להורות משותפת. נראה כי המאפיין המהותי והעיקרי הוא כי הורות משותפת מבוססת על הסכם הורות משותפת. הטעם לכך הוא ברור, שכן מדובר במערכת יחסים בין שני צדדים שהם לא בהכרח בני זוג, ולכן, בתחילת הורות משותפת רצוי ומומלץ לערוך הסכם.

במסגרת הסכם הורות משותפת, על ההורים לעתיד להסכים על מכלול נושאים ולהסדיר נושאים רבים, שהם טריוויאליים כאשר מדובר בבני זוג רגילים, וגם נושאים מורכבים יותר.

לאחר שהסברנו מהי הורות משותפת, נוכל להסביר כיצד החל מוסד ההורות המשותפת. כלומר, מה היו הטעמים שהובילו להתפתחותו. לאחר מכן, נסביר כיצד שני אנשים המבקשים לקיים הורות משותפת, יכולים ליישם את רצונם הלכה למעשה. לאחר מכן, נסביר בהרחבה מהו הסכם הורות משותפת וכן נדגיש מספר נושאים שחשוב מאוד להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת.

היווצרותו של מוסד ההורות המשותפת

המושג הורות משותפת נוצר כתוצאה משינויים חברתיים ומשפטיים, אשר באופן טבעי יצרו אפיק להקמת משפחה, שלא באופן המוכר – הישן. לא רק שינויים משפטיים וחברתיים הביאו לכך, אלא גם קיומו של מצב משפטי מורכב במדינת ישראל, בכל הנוגע לדיני הנישואין והגירושין (נסביר על כך גם כן בהמשך).

בעיקרם, שינויים אלה מבורכים ונוגעים בליבת חיי המשפחה ותפיסת המשפחה. כך לדוגמא אבות רבים, בניגוד לעבר, מבקשים להיות חלק אינטגרלי בחייהם של ילדיהם, רוצים ילדים גם אם אין להם זוגיות או כשיש להם זוגיות עם בן אותו מין. עוד שינויים מעניינים הם שינויים בפן הרפואי. בעבר לא ניתן היה לבצע הפרייה מלאכותית ונדרש קיום יחסי מין רגילים לצורך הבאת ילד לעולם. כיום יש הרבה אפשרויות להיכנס להיריון ולהביא ילד לעולם.

עוד התפתחות מעניינת בכל הנוגע לתפיסת המשפחה, באה גם לידי ביטוי במוסד הידועים בציבור. אומנם, אין בהכרח קשר בין ידועים בציבור לבין הורות משותפת, אך היווצרותו של מוסד הידועים בציבור (כלומר – בני זוג שחיים יחדיו ומקיימים זוגיות רגילה לכל דבר ועניין ללא נישואין פורמליים) קשור מבחינת ההיבטים החברתיים, למוסד ההורות המשותפת.

הבה נסקור בהרחבה את השינויים והטעמים להתפתחות מוסד ההורות המשותפת, להלן:

התפתחות ושינוי במעמד האישה

בעבר התפיסה הרווחת הייתה כי האישה אמורה לדאוג לגידול הילדים והאב אמור לדאוג לפרנסת הבית. תפיסה זו כבר מזמן נעלמה מהעולם וטוב שכך. נשים כיום משמשות בתור בעלות תפקידים בחברות גדולות ויותר מכך: נשים כיום משמשות בתור מנהיגות, ראשות ממשלה ונשיאות. בהתאמה, כיום נשים רבות משקיעות רבות בקריירה האישית שלהן, מה שלעיתים בא על חשבון חיי הזוגיות ובהתאמה גם על חשבון חיי המשפחה. אם בעבר נשים היו משמשות יותר בתור עקרות בית, הרי שכיום נשים רבות עובדות בכל מגזר ובכל תחום.

לכן, אחת הסיבות להיווצרותו של מוסד ההורות המשותפת, היא העובדה שנשים רבות לא נישאות בהכרח וגם לא מקימות משפחה כפי הגדרת המשפחה בעולם הישן. נשים רבות מבקשות להקים משפחה באמצעות הסכם הורות משותפת. נשים רבות מבקשות להביא ילד ללא סיוע של צד שני, כלומר – באמצעות הפרייה מלאכותית והקמת משפחה חד הורית עצמאית. לכל אלו יש השפעה רבה על התפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.

שינויים בעולם הרפואה

בתחילת חלק זה הזכרנו את התפתחות הרפואה, בין השינויים שהביאו להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת. אם בעבר הבאה של ילד לעולם הייתה נעשית בצורה המוכרת והטבעית, הרי שכיום, באמצעות השתכללות הרפואה ניתן להביא ילדים לעולם גם בדרך לא טבעית, כלומר – באמצעות הפרייה מלאכותית, חוץ גופית. האפשרות להביא ילד באמצעות הפרייה מלאכותית, רלוונטית גם עבור משפחות חד הוריות וגם עבור משפחות שחוברות לצורך קיומה של הורות משותפת. כך שלא רק שינויים חברתיים ושינוי במעמד האישה תורמים להתפתחות מוסד ההורות המשותפת, אלא גם שינויים טכנולוגים ורפואיים.

נישואין וגירושין בישראל

נושא הגירושין והנישואין בישראל הוא נושא מורכב מאוד, שמשליך לא רק על התפתחותו של מוסד ההורות המשותפת, אלא על התפתחות מוסדות נוספים, כמו מוסד הידועים בציבור, מוסד הנישואין האזרחיים במדינות זרות ועוד. נסביר – ענייני נישואין וגירושין בישראל מוסדרים על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג. בכל הנוגע ליהודים, נישואין וגירושין נערכים על פי דין תורה, כלומר – הדין היהודי-דתי בלבד.

הדין הרלוונטי ליהודית בנושא גירושין ונישואין הוא חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"יג – 1953. המשמעות של הכפפת הדין הדתי אישי על חיי הנישואין והגירושין, באה לידי ביטוי בשני נושאים עיקריים. הנושא הראשון הוא כי אין אפשרות בישראל לערוך נישואי תערובת. כלומר, בני זוג שכל אחד מהם הוא בן דת אחרת, לא יכולים להתחתן במדינת ישראל. גם זוגות חד מיניים לא יכולים להינשא בישראל, שכן הדת אינה מכירה במתכונת מעין זו של נישואין. הנושא השני, הוא כי קיימות הגבלות על נישואין גם בין יהודים. למשל, לפי הדת היהודית, כהן וגרושה אינם יכולים להינשא.

כל אלו משליכים באופן ישיר על זוגות רבים בארץ, שאינם מעוניינים מטעמים אידאולוגיים או מהטעמים שפורטו לעיל, להתחתן במדינה ישראל.

המשמעות היא כי הדין הדתי החל במדינת ישראל, מביא לכך שזוגות רבים בוחרים להקים משפחה אלטרנטיבית, כלומר – הורות משותפת וכן לקיים חיי זוגיות של ידועים בציבור ללא נישואין ועוד. כך שהמסקנה הברורה היא שמוסד הנישואין והגירושין במתכונתו בישראל, הוביל גם הוא להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.

שינויים חברתיים וסוציולוגים

עוד נקודה ומאפיין שהביאו להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת, באים לידי ביטוי בשינויים סוציולוגים ומודרניים שהחברה הישראלית עוברת. למשל, אם בעבר קיום יחסי מין בין בני זוג מאותו המין היה עבירה פלילית, הרי שכיום הקהילה הלהט"ב חוגגת בחוצות הערים הגדולות בכל שנה במסגרת מצעדי גאווה, מה שמהווה כמובן דבר מבורך ומעיד על השינוי הגדול שעשתה החברה הישראלית.

בנוסף, כפי שגם ציינו לעיל, אם בעבר אבות היו אחראים לפרנסת הבית ונשים היו דואגות לגידול הילדים, הרי שכיום אבות רבים עוזבים את יום העבודה באמצע, כדי לבלות עם ילדיהם. לכל אלו יש השפעה מיידית וישירה על התפתחות מוסד הידועים בציבור. כלומר, כיום זוגות רבים לא בהכרח רוצים להינשא. בהתאמה, זוגות רבים בני אותו המין מבקשים להקים משפחה, למרות הקושי הביולוגי ולכל אלו ורבים נוספים, יש השפעה על מוסד ההורות המשותפת.

התפתחות הנגישות למידע

בניגוד לעבר, כיום אנו חיים בעידן של מידע רב ונרחב הנגיש לכל אדם. העובדה הזו משפיעה גם על הידע שלנו, על המודעות שלנו לזכויותינו וגם על האפשרויות שעומדות לרשותנו בכל תחום בחיים. בין היתר, המודעות וההכרות שלנו את הנושאים הרפואיים והמשפטיים, גדלה. בעבר, כדי לדעת על האפשרות להקים משפחה באמצעות הסכם, היינו צריכים להיוועץ באופן מיוחד עם עורך דין משפחה. גם כיום עלינו לעשות זאת, אך אנו יכולים ללמוד על עצם האפשרות, רק מעיון ברשת האינטרנט. כך גם בכל הנוגע לזכויות, הטבות וכן בנוגע לזכויות נשים להקים משפחה חד הורית. כיום, בשל הנגישות למידע, אנו מודעים יותר לזכויותינו ואנו פשוט יודעים יותר – פשוטו כמשמעו.

אם בעבר, כדי למצוא שותף להורות משותפת, היינו צריכים לפרסם על דף נייר במקום ציבורי, הרי שכיום אנו פשוט יכולים לגשת למגוון רב של קבוצות ייעודיות לכך ברשתות החברתיות ולמצוא לנו פרטנר שיתאים לנו מבחינת רצונותינו. כלומר, גם בנקודה הזו קיימת נגישות רבה יותר למידע, בניגוד לעבר. מכאן, המסקנה היא כי השינוי המודרני שהביא גם לשינוי ביכולת שלנו לקבל מידע, השפיע גם הוא באופן ישיר על התפתחות מוסד ההורות המשותפת.

איך אפשר לקיים הורות משותפת?

כבר בחלק הראשון הזכרנו, כי הורות משותפת אינה רק יפה על הנייר, אלא גם למעשה. נשאלת השאלה, כיצד מבחינה פרקטית ניתן לקיים הורות משותפת ולהביא ילדים לעולם? על כך, בחלק שלהלן:

הליכי פונדקאות – דרך אחת ומוכרת להבאת ילד לעולם, כאשר מדובר בהורות משותפת, היא פונדקאות. כלומר, סיוע של אישה שלישית, אשר עוברת הפרייה מלאכותית ומולידה את הילד לטובת בני זוג לשם הורות משותפת. ככלל, פונדקאות עולה כסף ולרוב המימון של תקופת ההיריון מוטל על ההורים המבקשים לאמץ את הילד לכשייוולד. יוער כי בישראל ישנו חוק ספציפי אשר מסדיר את האופן שבו ניתן לקיים הליכי פונדקאות. החוק הזה נקרא חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו – 1996. בהתאם להוראות החוק האמור, לשם התקשרות עם אם פונדקאית – יש לערוך הסכם פונדקאות ולאשרו בפני וועדה מיוחדת המוקמת על פי חוק. כמו כן, בהתאם לחוק זה, אישה שמסכימה לשמש בתור אם פונדקאית, צריכה להיות מופרית על ידי זרעו של האב המיועד וכן קיימים תנאים נוספים שלא נרחיב עליהם במאמר זה.

הפריה מלאכותית / הפריה חוץ גופית – בני זוג המבקשים להביא ילד לעולם באמצעות הורות משותפת, יכולים לקיים הפריה מלאכותית, במידה ומדובר בזוג נשים או גבר ואישה. לשם כך ניתן להיעזר במרפאות ייעודיות. לרוב, קופת החולים נושאת במימון הפריות אלו, אך ניתן להיעזר גם במרפאות פרטיות. הפריה היא דרך מדעית להשתיל זרע של זכר ברחמה של האישה, אך נעיר כי הפרייה מלאכותית עשויה גם לקחת זמן ולכלול מספר רב ניסיונות וטיפולים.

הדרך השמרנית – ניתן גם להביא ילד לעולם באמצעים שמרניים, כלומר – באמצעות קיום יחסי מין. זו האפשרות המוכרת והידועה, שאותה שני צדדים המבקשים לקיים הורות משותפת, יכולים לבצע, גם אם הם אינם בני זוג.

הסכם הורות משותפת

כבר בפתחו של המאמר הזכרנו, כי הורות משותפת מחייבת עריכת הסכם הורות משותפת. בניגוד לבני זוג רגילים המקימים משפחה, כאשר מדובר בשני צדדים שאינם בני זוג ביום יום, רצוי מאוד להסדיר את החיים המשותפים שלהם כהורים, באמצעות הסכם מחייב. הסכם הורות משותפת יש לאשר בפני בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, לאחר הולדת הילד ואם שני ההורים לא נרשמו כהוריו של הילדים במשרד הפנים בשל אילוצים של אי הפרדה בין דת למדינה יש צורך לקבל מבית המשפט צו הורות, שקובע כי ההורים הם הורים כשרים ויש עליהם החובות המוקנות להורים כדין. נעיר כי הסכם הורות משותפת הוא הסכם מורכב מאוד ולכן חשוב לערוך אותו בסיוע של עורך דין משפחה מיומן ובעל ניסיון בתחום זה.

מה כדאי להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת?

הסכם הורות משותפת הוא הסכם שעתיד להסדיר את ההורות המשותפת של שני הצדדים במשך שנים רבות. לכן, חשוב מאוד לכלול בו הוראות מהותיות, אך גם נושאים שהם לכאורה טריוויאליים. הבה נציג חלק מהנושאים שאנו ממליצים להסדיר במסגרת הסכם מעין זה:

שם הילד – אומנם מדובר בשאלה טריוויאלית, אך במסגרת הקמת משפחה במתכונת של הורות משותפת, שם הילד הוא אחד הנושאים שכדאי וחשוב להסכים עליהם, במסגרת ההסכם.

מגורים – היות ושני הצדדים עומדים לגדל ילד יחדיו, חשוב מאוד להסדיר כבר בראשית הדרך היכן הם יתגוררו. כמו כן, כדאי מאוד להסכים על כך ששני ההורים יתחייבו לגור בקרבה, כדי לאפשר לילדם ליהנות מקרבה לשני ההורים.

חינוך – שאלת חינוך הילדים היא שאלה מהותית. ייתכן והורה אחד ירצה לשלוח את הילד לבית ספר פרטי, ההורה השני יעדיף דווקא חינוך דתי-ממלכתי. לכן, כבר בשלב עריכת הסכם ההורות המשותפת, כדאי להסדיר את הסוגיה הזו.

תשלום מזונות – יש פעמים שקובעים הורות משותפות ולא נקבעת בהסכם חובת תשלום מזונות, ברם ברוב המקרים גם בין הורים המקיימים הורות משותפת, ישנה חובת תשלום מזונות, מכוח ההסכם. אי לכך, חשוב מאוד להסדיר את סוגיית תשלום המזונות במסגרת הסכם הורות משותפת.

טיפולים במהלך היריון ומימון – במסגרת הסכם הורות משותפת, מומלץ מאוד לקבוע אילו בדיקות יתחייב ההורה הרלוונטי לערוך טרם ההיריון, במהלך תקופת ההיריון. כמו כן, כדאי מאוד לקבוע כיצד ימומנו הטיפולים ומי יישא בעלויות וכל זאת על מנת למנוע ספק ומחלוקות בעתיד.

כמו כן נכון ורצוי לקבוע מה יעלה בגורל אם ייקבעו עוד טרם הלידה כי יש לעובר מגבלות. מה יהיה הדין של העובר, להיוולד או שתהיה הסכמה להפלה, ובאילו מקרים.

ביטוחים ופטירה – אנו מציעים תמיד לקבוע במסגרת הסכם הורות משותפת, כי שני ההורים ייערכו ביטוח חיים, כך שבמקרה ואחד מהם נפטר, הילד וההורה השני ייהנו לפחות מסכום כספי משמעותי שיוכל לשמש את הילד בעתיד, לרבות לשם מימון לימודים גבוהים ורכישת דירה למגורים. כמו כן, כדאי לקבוע בהסכם מה יהיה הדין בכל הנוגע לירושת בן הזוג אשר יסיים את חייו, כדי שלא לפגוע בזכויות הילד.

אחריות הורית וימי הורות – עוד נושא חשוב מאוד שיש להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, הוא האחריות ההורית (משמורת). על בני הזוג לקבוע כיצד תתחלק האחריות ההורית ביניהם. האם הילדים יתגוררו אצל שני ההורים באופן שווה בשני בתים שונים, או שיתגוררו אצל אחד מההורים. כמו כן, במידה ומדובר בהסדרת מגורים בלעדית עבור הורה אחד, כדאי לקבוע מה יהיו הסדרי השהות / ימי ההורות שמהם ייהנה ההורה השני.

לסיכום

הורות משותפת היא מתכונת חיים מודרנית, שבמסגרתה שני צדדים שלא מקיימים בהכרח מערכת יחסים זוגיות, חוברים יחד כדי להביא ילדים. אין ספק ששינויים מודרניים וחברתיים רבים ומצב משפטי מורכב, הביאו להתפתחותו של מוסד זה, שרק מעיד כי אין גבול לרצון להביא ילדים, ואין גבול לרצון להביא ילדים, אפילו על ידי הקמת משפחה. בשולי הדברים נעיר, כי לשם הקמת משפחה במתכונת של הורות משותפת, כדאי מאוד להיעזר בעורך דין משפחה – אשר ילווה את הצדדים בכל התהליך, מן ההתחלה ועד הסוף.