הורים לא ביולוגים והורות חד מינית

הורים לא ביולוגים והורות חד מיניתבניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, מדינת ישראל היא דווקא מדינה מתקדמת יחסית בכל הנוגע ליחס כלפי זוגות חד מיניים. אומנם בישראל אין הכרה פורמאלית בנישואין חד מיניים, ואין הפרדה בין הדת למדינה, אך מתחת לפני השטח, ובאדיבות בתי המשפט, זכויותיהם של הזוגות החד מיניים נשמרות בדרך כלל.

במאמר זה נעסוק בשאלה חשובה הנוגעת לזוגות החד מיניים: האם לבן זוג שאיננו הורה ביולוגי ישנן זכויות וחובות הוריות כלפי הילד של בן זוגו?

פסיקות בית המשפט העליון לגבי זוגות חד מיניים

במהלך השנים קבע בית המשפט העליון מספר הלכות הנוגעות לזוגות חד מיניים וילדיהם. הנה מספר דוגמאות:

בשנת 2000, בפרשת ברנר קדיש, נקבע שבנות זוג שהתחתנו בקנדה תוכלנה לרשום את ילדן בישראל במרשם של משרד הפנים. במקרה זה, אחת מבנות הזוג ילדה ילד מתרומת זרע ובת הזוג האחרת אימצה את הילד בקנדה. תחילה, סירבו בארץ לרשום את בת הזוג שאימצה את הילד כהורה, שכן היא לא ילדה את הילד. ברם, בשלב מאוחר יותר בית המשפט העליון פסל את ההחלטה של משרד הפנים וקבע שבגגל שהאימוץ נעשה במדינה זרה כדין יש לבצע את הרישום במשרד הפנים.

בשנת 2006, בפרשת בן ארי, הורה בית המשפט העליון לרשום בני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל כ"נשואים". זו היתה הפעם הראשונה שנקבע כי גם אם מדובר בזוג חד מיני, ניתן יהיה לרשום אותם במשרד הפנים כנשואים, וזאת מאחר שהנישואין נערכו במדינה זרה, בהתאם לחוקי המדינה הזרה. כל אלה הן דוגמאות לכך שהפסיקה ומערכת בתי המשפט באים לקראת הזוגות החד מיניים וזאת על אף שבישראל לא מכירים עדיין בנישואין חד מיניים בחקיקה ראשית.

באותה השנה, ניתן גם פסק דין משמעותי נוסף בנוגע לזוגות חד מיניים ואימוץ ילדים. מדובר היה בפרשת חקק. במקרה זה היו אלה בנות זוג שכל אחת מהן אימצה את הילדים של בת זוגה. בתחילה האימוץ נפסל, אך בית המשפט העליון הורה לאפשר להן לאמץ את הילדים של האחרת. עם זאת, נקבע כי אימוץ של בני זוג חד מיניים צריך להיעשות בהתאם לחוק האימוץ, ויש לנהוג כלפי אימוץ בין בני זוג חד מיניים בדיוק כמו שנוהגים במקרה של אישור אימוץ בבני זוג "רגילים". בשורה החתונה צריכים לזכור כי זו היתה הפעם הראשונה שניתנה גושפנא לאימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים.

יוער ששורה של פסקי דין רבים שניתנו בבתי משפט לענייני משפחה ובבית המשפט העליון שמרו על זכויותיהם של זוגות חד מיניים בכלל ובנוגע לאימוץ וגידול ילדים בזוגות חד מיניים בפרט.

המצב כיום

כאמור, כיום בני זוג חד מיניים רשאים לאמץ ילדים, הם רשאים לאמץ ילד בחוץ לארץ, והם רשאים לשמש כמשפחה נורמטיבית לכל דבר ועניין. כמו כן, בני זוג חד מיניים רשאים לאמץ את ילדיהם של בן הזוג השני. בנוסף, כיום זוגות חד מיניים יכולים לאמץ גם ילדים ממערך האימוץ. יחד עם זאת יש לציין שאימוץ שנעשה ממערך האימוץ של מדינת ישראל הוא עדיין בחיתוליו וזוגות חד מיניים נתקלים בקשיים רבים כיום , אך אט אט קיימת התקדמות בנושא.

חשוב לזכור, כי עם הזכויות נלוות כמובן גם חובות. על כן, גם בשלב הפרידה, חלים על בני זוג חד מיניים חובות שנהוגות על בני זוג "רגילים", לרבות חובת תשלום מזונות. החובות מוטלות על בני הזוג חלות גם אם בן זוג אחד לא משמש כהורה הביולוגי וזאת כפי שיתואר בהמשך.

מזונות מכוח הדין האישי?

יש לציין שבישראל ישנה חובה לשאת בתשלום מזונות מכוח הדין הדתי – האישי. לכאורה, כאשר מדובר בזוגות חד מיניים, אין מדובר בנישואין על פי ההלכה העברית (או דין דתי אחר כלשהו) כך שניתן לחשוב בטעות כאילו לא תוטל חובת מזונות על זוג שהוא חד מיני.

אך אין זה כך. בתי המשפט האזרחיים בישראל הטילו חובת מזונות מכוח התנהגות ומכוח חוזה בין הצדדים, בין אם הוא אכן נכתב ובין אם הוא משתמע ממהות היחסים הזוגיים. משכך, החובה לשלם מזונות חלה גם על זוגות חד מיניים וגם כאשר לא מדובר בהורה ביולוגי של הילד.

תנאים לקיום חובת מזונות אצל בני זוג חד-מיניים

חובת המזונות על זוג חד מיני תוטל מכוח הדין האזרחי אך חובה זו כפופה לכמה פרמטרים, שאינם מצטברים אלא עומדים למבחן, כל אחד מהם בנפרד:

הפרמטר הראשון הוא שהייתה הסכמה בין בני הזוג על תשלום מזונות, קרי: נחתם הסכם חיים משותפים או הסכם ממון שעיגן את החובה הזו. במקרים כאלו כשחובת המזונות מעוגנת בהסכם, בית המשפט לא ייטה להתערב אלא יחיל את ההסכמה כלשונה.

הפרמטר השני בא לידי ביטוי במקרה שבני הזוג מקיימים משק בית משותף, אך לא התחתנו בחתונה אזרחית וגם לא אימצו פורמאלית את הילד של בן הזוג השני. במקרים כאלו יבחן בית המשפט את התנהגות הצדדים. כלומר, גם אם לא נחתם הסכם כלשהו בין ההורים בנוגע לתשלום מזונות.. בית המשפט יבחן במקרה של פרידה את התנהגות הצדדים במהלך החיים המשותפים וגידול הילדים. אם יימצא כי התקיימה מערכת יחסים נורמטיבית של הורה וילד בין בן הזוג שעזב את החיים המשותפים לילד המאומץ או הילד שנמצא בבעלות הבן הזוג השני, ברוב המקרים יטיל בית המשפט חובת מזונות על בן הזוג האחר, וזאת בגובה הוצאות הילד.

כך לדוגמא קבע בית המשפט לענייני משפחה בתיק 11- 06- 35695, במסגרת בקשה לקבלת דמי מזונות בין הורים חד מיניים. במקרה שם קבע בית המשפט כי על אף שהילד נולד בהפריה חוץ גופית ובן הזוג האחר לא אימץ פורמאלית את הילד שנולד, חוייב ההורה השני שרצה בילד והיה שותף לכוונה להולידו בהפריה, וכפועל יוצא ביקש לשמש כהורה לכל דבר ועניין במזונות. עוד נקבע כי כוונת ההורים הייתה לשמש כהורים משותפים ולכן קיימת חובת תשלום מזונות.

בעניין זה חשוב לומר, כי במקרים שבהם בני הזוג נישאו בחתונה אזרחית במדינה זרה ונרשמו בארץ כזוג נשוי בן הזוג יישא בדמי מזונות מכוח חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959 ולא רק מכוח הפרמטים שצויינו לעיל.

אחריות נוספת של הורים חד מיניים

אחריות ההורים לא מסתיימת רק בחובת תשלום מזונות, אלא היא מתבטאת בכל תחומי החיים, בין אם בדאגה ובין אם בשמירה על ביטחונו וחייו של הילד.

ככלל, על ההורה הביולוגי קיימת אחריות חוקית לטפל בילדים. כלומר, ברירת המחדל החוקית היא שקודם כל ההורה הביולוגי אמון על הטיפול בילדיו. עם זאת, האחריות ההורית קיימת ועשויה לקבל הכרה חוקית כאשר בן הזוג השני אימץ את הילד ועל ידי אותו אקט של אימוץ הוא נטל על עצמו לנהוג כהורה לכל דבר ועניין.

משמורת בין הורים חד מיניים

בכל מערכת יחסים שבה מעורבים ילדים, נשאלת שאלת משמורת הילדים: מי מבין בני הזוג ישמש כהורה במשמורת מלאה או שמא יקיימו ההורים משמורת משותפת?

הכללים בנוגע לזוגות חד מיניים לא שונים בהרבה מהכללים הקבועים ביחס לזוגות שאינם חד מיניים. הכלל הוא תמיד שטובת הילד היא מעל הכול. כאשר בית המשפט יבחן מי יקבל את המשמורת על הילד, הוא יבחן את טובתו של הילד, הן מבחינת קרבה להורים, טיב היחסים בין ההורה לילד, מקום המגורים, חינוך, קרבה לחוגים ולחברים.

הכלל בדבר טובת הילד רלוונטי גם כאשר מדובר בהורה ביולוגי מול ההורה המאמץ,. כך שהעובדה שמדובר בהורה מאמץ לא גורעת מזכותו להיות הורה משמורן באופן מלא. כך גם כמובן כאשר מדובר בשני הורים מאמצים.

חשוב לשים לב, כי הכלל שונה כאשר מדובר בהורה ביולוגי אל מול הורה שלא אימץ את בנו של בן הזוג. במקרים כאלו העדיפות תהיה לטובת ההורה הביולוגי.

יוער ששאלת המשמורת משליכה ישירות על שאלת דמי המזונות – ההורה הלא משמורן הוא שיחויב בתשלום מזונות חודשי. ככל שקיימת משמורת משותפת, נטל המזונות יחולק בדרך כלל שווה בשווה.

חשוב לציין שבנוגע למשמורת ילדים, כאשר קיים הסכם משמורת בין בני הזוג, בית המשפט ככלל ייטה לקבל את ההסכם אלא אם הוא עומד בניגוד לטובת הילד. על כן, תמיד מומלץ להגיע להסכם בדבר המשמורת כבר מתחילת הדרך על מנת לחסוך הליכים מורכבים ארוכים ויקרים.

 

לסיום זכרו: מומלץ תמיד לחתום על חוזה הורות וכן מומלץ לאמץ את ילדו של האחר ככל שכוונתכם להיות הורים היא רצינית. עם זאת יש לזכור שחבות הורית מוטלת גם מכוח התנהגות ולא רק מכוח חוזה או הסכם אימוץ. אחריות הורית בשלב ההורות ובזמן הפרידה עשויה ללוות אותכם גם מכוח התנהגות גם אם לא נחתם חוזה כלשהו. עוד חשוב לזכור כי בסופו של יום, טובת הילד היא זו שתנחה את בית המשפט בבואו להחליט בסוגיות הללו ומן הראוי שטובת הילד תעמוד גם בראש סדר העדיפויות של בני הזוג.

זקוקים לעזרה בתהליך האימוץ? התקשרו עוד היום:

08-9453604

0522-979709

עורך דין משפחה חיה לזר נוטקין