חובות הוריות בחוק הישראלי

חובות הוריות בחוק הישראליילדים של החוק: על חובות הוריות בחוק הישראלי

אנו מתרגשים ברגע שנולדים ילדינו. אנו עושים ימים כלילות כדי לדאוג לכל צרכיהם ורצונותיהם. אנו עובדים קשה ומוותרים על רבות מהנאות החיים כדי לאפשר להם ליהנות, וכדי להקנות להם חינוך טוב יותר, חיי משפחה טובים, אושר ועושר.

מלבד הרגש ההורי, החוק קובע שכהורים יש לנו חובות רבים כלפי הילדים שלנו. אומנם המציאות מעידה על כך שרוב ההורים מעניקים לילדיהם הרבה מעבר למה שהחוק היבש קובע, אך עם זאת, לצערנו לא כל ההורים נותנים לילדים שלהם את מה שהחוק מחייב. על כן, וכדי להבהיר את המימד החוקי שיש להורות, נשאלת השאלה: מהם חובות ההורים בהקשר לילדים שלהם?

אחריות הורים ואפוטרופסות

אחריות ההורים במדינת ישראל קבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962. חוק זה קובע כי ההורים הם "האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם". אפוטרופוס הוא מי שאמור לדאוג לצרכיו של מושא האפוטרופסות – הילד.

האפוטרופסות של ההורים כלפי ילדיהם קבועה בחוק עצמו, והיא כוללת "את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם, וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".

כלומר, החוק בישראל מטיל על ההורים לדאוג לכל צרכיו של הקטין, החל מביגוד, מזון, וכלה בהכשרה מקצועית וכלים לחיים. בנוסף, עם האחריות באה גם הסמכות; כלומר החוק מקנה להורים (דהיינו לאפוטרופוס) את הסמכות לקבוע היכן יגדל הילד, היכן ילמד, עם מי יגור וכיצד יפעל בנושאים מסוימים.

יש לציין, שאומנם הורים מוגדרים כברירת מחדל בתור האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם, אך אפוטרופסות יכולה להיקבע גם על ידי בית המשפט. לדוגמא, לא אחת, בתי משפט ממנים אפוטרופוסים עבור אנשים מבוגרים או אנשים הלוקים בנפשם שאינם יכולים לדאוג לעצמם ללא סיוע. בנוסף, בתי משפט ממנים אפוטרופוסים לילדים שהוריהם נטשו אותם או שההורים אינם מסוגלים, אפילו לתקופה מסויימת, לתפקד לטובת ילדיהם.

אחריות פלילית ונזיקית

אחריות ההורים כלפי הילדים אינה כוללת רק "מה שצריך לעשות", כלומר לדאוג לצרכיו של הקטין. האחריות ההורית היא גם "מה אסור לעשות", כלומר על הורים מוטלות חובות שלא לפגוע בילדיהם.

החוק בישראל מחמיר בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה, וקובע עונשים חמורים כלפי הורים הפוגעים פיזית בילדיהם, וכן כלפי הורים שמזניחים את ילדיהם.

חובת מזונות

חובת ההורים כלפי ילדיהם אינה מסתיימת רק כאשר התא המשפחתי מתפקד, אלא היא מלווה את ההורים גם לאחר גירושין או פרידה.

לשם כך, קיימת בישראל חובת תשלום מזונות, שהבסיס שלה הוא אומנם ההלכה היהודית, אך היא מקבלת תוקף נוסף בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959.

דמי מזונות הם תשלומים שניתנים לילד. החובה היא לזון את הילד, כלומר, לכלכל אותו ולדאוג לצרכיו. החוק קובע כי שני הוריו של הילד חייבים במזונותיו. בנוסף, בישראל, חבים ההורים בדמי מזונות יחסיים, שנגזרים גם משאלת המשמורת על הילדים, מגילו של הילד ועוד.

מזונות בגילאים שונים

חובת תשלום המזונות תלויה בעיקר בגיל הילד ולאחרונה גם בחלוקת זמני השהות שבין ההורים לילד. עם זאת במקרים מסוימים גם להתנהגות הילד יש השלכות על שאלת המזונות.

מזונות המשולמים עבור הילד מחולקים לשני סוגים: מזונות חובה ומזונות צדקה. מזונות חובה הם מזונות שנועדו לשלם על הצרכים הבסיסים של הילד, כמו דיור ביגוד מזון ועוד. מזונות צדקה נועדו לשרת את הילד בפעולות שאינן חובה, כמו למשל טיולים, הנאות, תחביבים ועוד.

עד גיל שש ההורים חבים במזונות מכל סוג, הכוונה היא גם להורה המשמורן וגם להורה הלא משמורן. בין גיל שש עד לגיל חמש עשרה הורים חבים בתשלום שווה, מדין צדקה ואילו ההורה שאינו המשמורן צריך גם לשאת במזונות חובה.

מגיל חמש עשרה עד גיל שמונה עשרה, המזונות הן כבר מכוח צדקה. עם זאת קיימת חובה לשאת במזונות "בסיס" גם בשלב זה מכוח הפסיקה, אם כי בעקרון בגילאים הללו, ההורים נושאים בנטל באופן שווה.

על מנת לקבל תשובה לשאלה האם חוג, קייטנה או צהרון של ילד הוא מדין צדקה או לא, יש להתכבד ולקרוא מאמר אחר שכתבי – מזונות ילדים, מדור ודמי טיפול. יחד עם זאת אומר, כי ההחלטה מהן "מזונות בסיס וחובה" ולעומת מהן "מזונות צדקה" – תלויים בעיקר במי שיושב בדין, קרי בשופט.

חיוב הורים

כאמור, ההורים חייבים לדאוג לצרכי ילדיהם. אך מה קורה כאשר הם אינם עושים זאת? האם אפשר לחייבם? התשובה היא כן ולא.

ניתן לחייב הורה לשלם מזונות לילדיו, שכן אי תשלום מזונות הוא כמו כל חוב וניתן לאכוף אותו דרך בית המשפט ובאמצעות לשכת ההוצאה לפועל. בנוסף, כאשר הורה לא משלם מזונות, ניתן לפנות לעיתים למוסד לביטוח לאומי ולקבל השלמה של דמי המזונות וזאת בכפוף למבחני הכנסה.

מצד שני, לא ניתן לחייב הורה להיות בקשר עם ילדיו. הורה שאינו מעוניין להיות בקשר עם הילדים שלו, הרי שאי אפשר לכפות עליו לעשות זאת. מנגד חשוב לדעת, כי למרות שהורה לא מעוניין להיות בקשר עם ילדיו, יכולים ילדיו באמצעות ההורה האחר להגיש נגד ההורה תביעת מזונות, לתבוע קנס בגין כל פעם שההורה האחר מפר את ימי ההורות והביקור שלו (עפ"י פקודת ביזיון בית המשפט), ולעיתים אף ניתן להגיש תביעה נזיקית בשל נזקים נפשיים שנגרמו לילד עקב התעלמות ההורה ממנו.

נטישת ילדים

מה קורה כאשר הורה פשוט משאיר את הילד אצל קרובי משפחה ונוטש אותו?

גם במקרה כזה לא ניתן לאכוף על הורה להיות משמורן ולקחת על הילד אחריות. במצב כזה ימנה בית המשפט אפוטרופוס לילד, שיכול להיות בן משפחה אחר, ולעיתים אפילו עמותות שעוסקות בכך. יחד עם זאת, עדיין ניתן יהיה לחייב את ההורה בתשלום מזונות, למרות חוסר רצונו להיות בקשר עם הילד.

ילד מרדן

ישנם מקרים שבהם גם ילדים אינם מעוניינים בקשר עם ההורים או עם אחד מההורים. מקרה של סרבנות ילד בקשר עם אחד מהורים נפוץ יותר כאשר מדובר בהורים גרושים.

כאשר ילד לא משתף פעולה עם אחד מההורים ולא מקיים עמו קשר, יכול בית המשפט להכריז על ילד כזה כילד "מרדן". המשמעות היא שבית המשפט עשוי להפחית מגובה המזונות ואפילו לבטלם. יוער שפעולה זו נעשית לעיתים חריגות.

 

שורה תחתונה – חובת ההורים לדאוג לילדיהם היא חובה חוקית, מוסרית ונכונה. ישנם מקרים שבהם הורים בוחרים שלא לנהוג לפי חובה זו, אך גם לסיטואציות כאלו יש פתרונות. עוד ובמאמר מוסגר בלבד אציין, כי גם לילדים יש חובות כלפי הוריהם, כך שאם חלילה הורה מבוגר מוצא את עצמו חסר כל, והוא נזקק נניח לטיפול רפואי או לדיור מוגן, יכול בית המשפט לחייב את הילד של אותו הורה במזונות, בתמיכה כלכלית בהורה. מכאן צריכים להבין כי משפחה, היא גם לחובות וגם לזכויות. זכות לרשת (ירושה) לדוגמא …

יש לכם שאלות על אחריות הורית או תשלום המזונות? התקשרו עוד היום:

08-9453604

0522-979709

עורך דין משפחה חיה לזר נוטקין