כיום ניתן לפגוש יותר ויותר בני זוג שמקיימים חיי משפחה ובוחרים שלא להינשא. חלקם נחשבים מבחינת החוק, בין אם ערכו הסכמים ביניהם ובין אם לא, "ידועים בציבור".

כמו כן, במרוצת השנים כי חל שינוי באופן שבו דנים בסוגיית בני זוג ידועים בציבור, שכן שינוי התפיסה החברתית הנוגעת לזוגות, הגיעה בשל הקידמה החברתית הליברלית המתרחשת בשנים האחרונות. התפיסה הקדומה יותר וכן ההלכה היהודית מכירות רק בבני זוג אשר מיסדו את קשרם באמצעות מוסד הנישואים, וכך בנו תא משפחתי יחדיו.

המונח "ידועים בציבור" למעשה מגדיר בני זוג אשר מנהלים מערכת יחסים. בפסיקה קבעו שני תנאים מצטברים כדי לזכות בהכרה של "ידועים בציבור" שכן לא תמיד בני הזוג רצים לנוטריון או לבית משפט כדי לקבל הכרה פורמאלית להגדרתם זו.

התנאי הראשון הוא חיי משפחה, והשני ניהול משק בית משותף.

ניתן לומר, בגדול ובהכללה, שההבדל היחידי הקיים בין בני זוג ידועים בציבור לבני זוג נשואים, הוא הפורמליות במיסוד הקשר במוסד הנישואין. יחד עם זאת דווקא העדר הפורמאליות גורמת לא פעם למתח מובנה, שכן במועד הפרידה / המוות צריכים להוכיח מתי החל הקשר, מה נצבר במהלך החיים המשותפים, שגרו יחד במועד המוות וכן הלאה, וכל זאת כדי להיות זכאי לזכויות מהצד השני בעת פרידה או מוות.

על השאלות מי הם ידועים בציבור ומה היקף השותפות ברכוש ועוד – נדון במאמר הבא.

מי הם הזוגות שייחשבו כידועים בציבור:

למעשה, המונח ידועים בציבור מתאר בני זוג לכל דבר ועניין, הזכאים לאותן הזכויות וגם החובות, המוטלות על בני זוג נשואים. בניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור אינם נרשמים בשום מרשם. לא כאשר הם מתחילים את מערכת היחסים ולא כאשר הם מסיימים את מערכת היחסים.

זאת ועוד, ידועים בציבור זכאים למגוון זכויות כאמור, בדומה לזוגות נשואים, כמו: זכות לרשת את בן או בת הזוג, זכות לשמש כמוטב בחוזה ביטוח או קצבאות, זכות לאמץ ילדים בנסיבות מסוימות, זכות לשמש כאפוטרופוס לבן / בת הזוג השני ועוד. נעיר, שככלל, סכסוכים בין ידועים בציבור, נדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה מהסיבה הפשוטה שמדובר בסכסוך בין בני משפחה לכל דבר ועניין.

הגדרתם של הידועים בציבור, הינה אלטרנטיבה חלופית עבור בני זוג שאינם מעוניינים למסד את הקשר כדת וכדין, כפי שההלכה היהודית הקדומה דורשת. ברור כי לא בקלות יכיר בית המשפט בזוג המגדיר עצמו כידועים בציבור ויהיה עליו לעמוד במספר קריטריונים שפותחו בפסיקה להכרה בזוג ידועים בציבור, כמו ניהול חיים משותפים.

חלק מהתנאים להגדרת "ידועים בציבור" לוקח בחשבון מגורים משך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת, ארוחות וסעודות משותפים, בילוי משותף לבד ועם אחרים, נוסעים נסיעות משותפות לחו"ל, דואגים האם למשנהו (מי במטלות הבית ומי במימון), מביעים דאגה זה לזה, מבחן סובייקטיבי ודימני איך הצדדים עצמם ראו את הזוגיות שלהם. ברור כי כל אלה משתנים בהתאם לגיל בני הזוג, השכלתם, מזגם, השקפת חייהם, מצבם הכספי, הרגלי החיים שלהם וכן הלאה. לכן וכדי לבחון אם בני זוג הם "ידועים בציבור" או לא יש לבחון מבחינה ראייתית בעדויות של בני הזוג, והסובבים אותם, את מערכת היחסים ביניהם.

בכל מקרה חשוב לזכור, כי הפסיקה יכולה לעיתים להחיל על בני זוג הגדרה של ידועים בציבור ושיתוף בנכסים, אף שאחד מהם לא חווה ולא ביקש הגדרה זו. עם זאת חשוב עוד לזכור, שהיקף הלכת השיתוף בין ידועים בציבור מוגבלת לאותם נכסים אשר נצברו במהלך החיים המשותפים של הזוגיות ומשמשים את הצדדים בחיי היום-יום, או נרכשו על ידם במשותף. יש פעמים שנרכשים נוספים או אחרים ידרשו "דבר מה נוסף", ראיה שתעיד ולו באופן נסיבתי, על כוונת שיתוף בנכס ספציפי או בכלל הנכסים.

התפתחות המונח ידועים בציבור:

בימי קדם, בני זוג אשר לא מיסדו את קשרם במוסד הנישואין לא נחשבו כזוג. זאת ועוד, היה איסור על בני זוג 'לצאת' או להתרועע באופן אינטימי, שלא למטרת חתונה. רוצה לומר, בני זוג שיצאו יחד, עשו זאת רק למטרת חתונה וביסוס הקשר. אלא שימי קדם אלה כבר אינם רלוונטיים לימינו אנו, בעיקר בשל ההתפתחות החברתית, המקדמת ליברליות וקבלת האחר.

מעבר להיבט החברתי, גם בהיבט המשפטי חלה הכרה בשנים האחרונות, בנוגע לבני זוג ידועים בציבור. טרם חוקק חוק המגדיר מיהם זוגות ידועים בציבור, אך הפסיקה נגעה לא פעם בנושא זה, עד לכדי הלכה מחייבת של בית המשפט העליון, שם נקבעו מספר קריטריונים שבאמצעותם ייקבע האם זוג נחשב כידוע בציבור או לא.

כאמור, בני זוג ידועים בציבור זוכים לכל הזכויות של בני זוג נשואים. ברור כי מבחינה משפטית ישנן השלכות וזכויות למי מבני הזוג, בעת התביעה. מכאן, חייבת להיות התייחסות משפטית לבני זוג אלו ומכאן שההמלצה היא שבני זוג יערכו צוואות שיצפו מקרה של צוות, והסכמי ממון / חיים משותפים למקרה של פרידה.

ידועים בציבור מתגרשים – האומנם? ומה הדין?

כפי שתיארנו לעיל, אין כל רישום של זוגות ידועים בציבור ואין כל הגדרה פורמאלית, אלא הגדרות שנלמדו מהפסיקה של בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון. ללמדנו, שאין דבר כזה "גירושין בין ידועים בציבור", אלא ישנה "פרידה".

כלומר, ידועים בציבור המבקשים להפסיק את מערכת היחסים שלהם, צריכים פשוט להחליט שהם עושים כן. ידועים בציבור אינם צריכים להגיש תביעה לגירושין, היות והליך גירושין מנוהל רק על ידי בית הדין הרבני, ועל פי ההלכה היהודית בית הדין הרבני כלל לא מכיר בבני זוג הידועים בציבור, היות ואינם נשואים, הדיון בעניינם לעולם יהיה בבית משפט לענייני משפחה. במידה ולבני הזוג הידועים בציבור יש ילדים משותפים וכן רכוש משותף, כמובן שהם רשאים להגיש תביעות למזונות, לקביעת משמורת ילדים והסדרי ראיה, וכן להגיש תביעה לחלוקת רכוש, וכל זאת בבית משפט לענייני משפחה.

לסיכום:

ידועים בציבור הם למעשה בני זוג לכל דבר ועניין, אשר "מבט על", יעיד כי אין כל הבדל בינם לבין זוג אשר נשוי באופן פורמאלי. עם זאת, לא פעם עולה מורכבות בעניינם של ידועים בציבור, בכל הנוגע לזכויות משפטיות. אי לכך, חשוב ומומלץ להיעזר בייעוץ משפטי בנושא ולערוך צוואות, הסכמי ממון / חיים משותפים.

ידועים בציבור – מה הדין?
Rate this post

השארת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>