ידועים בציבור

ידועים בציבור"ידועים בציבור" מתאר מצב שדווקא מוכר לכולנו היטב: בני זוג שחיים יחד, לעתים גם מקימים משפחה – מבלי להינשא. מבחינה משפטית מדובר ב"ידועים בציבור".

כאמור, המונח די חמקמק וגבולותיו לא לגמרי ברורים, מה שפותח פתח לסימני שאלה רבים.

האם כל הזוגות שחיים יחד ללא נישואין נחשבים "ידועים בציבור"?

מה נדרש כדי שזוג יקבל הכרה בתור ידועים בציבור?

אולי אני בעצם נחשב/ת לידוע/ה בציבור של בן/ בת זוגי, ואפילו לא ידעתי?

ומה בכלל המשמעות המשפטית של המעמד הזה? כל התשובות – במאמר שלפניכם.

מה זה בעצם ידועים בציבור?

נפתח באנקדוטה חביבה: בשנת 2006 רץ קמפיין קטן שנועד למצוא מונח ידידותי יותר, שמשקף מערכת יחסים זוגית-משפחתית, כתחליף ל"ידועים בציבור". האקדמיה ללשון העברית אימצה את המילה  "זוּגָּרים" – מילה שהיא שילוב של "זוג" ו"גרים".

מעמד הידועים בציבור או ה"זוּגָּרוּת", קיים כבר מאז קום המדינה, ואף על פי כן – וכנראה לא במקרה – הוא מעולם לא הוסדר באופן רשמי באמצעות חקיקה. מוסד הידועים בציבור הוא האלטרנטיבה האזרחית המיועדת לאנשים שאינם יכולים או אינם מעוניינים, להינשא בטקס דתי, אך  רוצים למסד את הקשר שלהם באופן רשמי.

על אלה נמנים למשל זוגות חד מיניים; בני זוג מדתות מעורבות (נניח זוג שהאחד הוא מוסלמי והשני נוצרי, יהודי עם בן זוג שהוא חסר דת וכולי); זוגות שנחשבים ל"פסולי חיתון" על פי ההלכה (כמו כהן וגרושה, אשה "נואפת" שנאסרה על "בעלה ועל בועלה", וכיו"ב…); וכן אנשים שמתנגדים אידיאולוגית לנישואין דתיים או לנישואין בכלל.

ידועים בציבור או "סתם" גרים ביחד?

כאמור, אין חוק או תקנה שמגדירה מהם בדיוק הקריטריונים למעמד של ידועים בציבור, ולכן הקו שמפריד בין ידועים בציבור לבין בני זוג שפשוט חיים ביחד הוא דק ולעתים לא קיים.

תנאי הסף להכרה בבני זוג כידועים בציבור, גובשו בפסיקה לאורך השנים, הם יחסית מינימליים, ועם זאת ברורים:

  • חיים משותפים כחלק ממערכת יחסים זוגית, המתאפיינת בשותפות גורל: כלומר זוג אנשים החולקים את חייהם זה עם זה במסגרת זוגית-משפחתית, ומנהלים מערכת יחסים אינטימית, מתוך כוונה לקשור את גורלם. ההגדרה לא תחול על אנשים שחיים יחד שלא במסגרת זוגיות, אלא מטעמי נוחות כלכלית או אחרת, כמו שותפים לדירה למשל.
  • ניהול משק בית משותף: הכוונה היא לזוג שמרכז חייו הוא משותף, שחי תחת קורת גג אחת ושחולק בצרכים בסיסיים, כמו קניות, תשלום חשבונות, וכיו"ב (אם כי אין הכרח לנהל חשבון בנק משותף). כך למשל, אשה יכולה לנהל קשר ממושך ואינטנסיבי עם גבר נשוי, שבמסגרתו הם נפגשים על בסיס יומיומי ומבלים זמן רב ביחד – אך למרות זאת היא לא תוכר כידועתו בציבור, כל זמן שהוא ממשיך להתגורר עם אשתו החוקית, לישון איתה באותה המיטה, ולנהל איתה משק בית משותף. בית המשפט אינו מכיר באפשרות לנהל משק בית משותף עם שתי נשים במקביל, על מנת להימנע ממצב של ביגמיה.

למרות האמור לעיל, בית המשפט הראה לאורך השנים נכונות להתגמש ולחרוג מעט מהקווים שצוינו לעיל, בהתאם לנסיבות שהוצגו בפניו.

כך למשל בפסק דין ק"ג 3438-09 (פורסם 2010), הכיר בית המשפט בבני זוג הומוסקסואלים כידועים בציבור, למרות שהחזיקו בשתי דירות נפרדות.

יש לציין שכוונה או יכולת להביא יחד ילדים לעולם לא מהוות קריטריון להכרה כידועים בציבור, ושופטים שסברו כך בדיונים מסוימים נותרו בדעת מיעוט. כמו כן, אין תקופת זמן מוגדרת של מגורים משותפים שנחשבת למינימום ההכרחי לקבלת מעמד של ידועים בציבור; כך למשל, בפס"ד היועמ"ש נגד סוזאן שוקרן מ-1983, נקבע כי מכירים בזוג כ"ידועים בציבור" אף שהתגוררו יחד רק שלושה חודשים בלבד.

האם ילדיהם של ידועים בציבור נחשבים לממזרים?

אחד הטיעונים הנפוצים נגד מוסד הידועים בציבור מבוסס על ההנחה הרווחת שהילדים של זוג ידועים בציבור נולדים "מחוץ לנישואין" ועל כן נחשבים על פי ההלכה ל"ממזרים", וכתוצאה מכך לפסולי חיתון.

טיעון זה פשוט לא נכון !  ילד נחשב לממזר רק אם נולד לאשה נשואה מגבר שאינו בעלה. אין סיבה שילד שנולד לידועים בציבור ייחשב לממזר, אלא אם בזמן לידתו האשה היתה נשואה לגבר אחר, שאינו הידוע בציבור שלה.

מהן ההשלכות המשפטיות של מעמד ידועים בציבור?

או במילים אחרות – למה זה חשוב בכלל? ובכן, מעבר לרצון הכללי של בני הזוג במקרים מסוימים למסד את מערכת היחסים שלהם ולהעניק לה תוקף רשמי ופומבי, למעמד של ידועים בציבור – בדומה לנישואין – נלוות זכויות משפטיות מסוימות, כמו גם חובות מסוימות. החשובות שבהן נוגעות לנושא הירושה, לזכויות הרכושיות, וכן לזכויות כלכליות כגון קצבאות ותגמולים.

עם השנים, התרחבה המגמה בפסיקה להשוות את זכויותיהם של ידועים בציבור לאלו של זוגות נשואים, כך שכיום הן כמעט זהות, בעיקר בתחום הכלכלי. כך למשל, ידועה בציבור יכולה בנסיבות מאוד מסויימות לקבל מזונות מבן זוגה בדומה לאשה נשואה ואף לתבוע את העיזבון ולקבל מזונות מהעיזבון שהותיר אחריו בן הזוג שהלך לעולמו; ידוע/ה בציבור זכאים לחלקם ברכוש המשותף במקרה של פרידה; ובמקרה של פטירה – בן/ בת הזוג שנותרו בחיים זכאים הן לזכויות הפנסיוניות של הנפטר, לרבות קרן הפנסיה, קופות גמל וקצבת שאירים, והן לחלקם בירושה על פי דין.

מעמדם של הילדים המשותפים שנולדו לבני זוג "ידועים בציבור", לעניין מזונות ולכל עניין אחר, אין הבדל בין זוגות נשואים לידועים בציבור.

יש לציין שזוגות ידועים בציבור אינם מתועדים באופן מרוכז ואחיד במרשם האוכלוסין או במאגרי המידע הממשלתיים, ואין מסמך ייעודי שמעיד על היותם ידועים בציבור. משמעות הדבר היא שעל מנת לקבל את הזכויות הנובעות ממעמדם, הם נדרשים להידיין בכל פעם בנפרד עם רשויות המדינה השונות ולהוכיח את הקשר ביניהם באמצעות מסמכים שונים, מה שגורם לטרחה רבה ולא פחות מכך, לחדירה מיותרת לפרטיות.

ארגון "משפחה חדשה" מציע פתרון לבעיה זו, בדמות תעודה המכונה "תעודת זוגיות", שמיועדת לידועים בציבור ומוכרת על ידי המדינה, ניתן לקבל תעודה דומה והכרה בבני הזוג כידועים בציבור על ידי פנייה לבימ"ש או לעו"ד שמתמחה בתחום המשפחה.

מה ההבדל בין מעמד ידועים בציבור לבין נישואין?

ישנם מספר תחומים שבהם בכל זאת ניכר הבדל בין זוג ידועים בציבור לזוג נשוי. להלן כמה מהדוגמאות הבולטות:

  • ירושה על פי צוואה: במקרה שבו הנפטר/ת לא הותיר אחריו צוואה, יהיה הידוע או הידועה בציבור זכאים לירושה על פי דין בדומה לאלמן/ה, כאמור. עם זאת, במקרה של נפטר/ת שהותיר/ה צוואה אשר אינה מזכירה במפורש את בן/ בת הזוג, החמירה הפסיקה עם הידועים בציבור וקבעה שזכותם לירושה אינה "משתמעת" מעצם הקשר הזוגי, כפי שמקובל לגבי זוג נשוי, ולפיכך הם לא יהיו זכאים לרשת אלא אם צוין כך במפורש.
  • נטל הוכחה מוגבר בעת חלוקת רכוש: למשל במה שנוגע לזכויות בנכס עסקי: בעוד שלגבי זוג נשוי חלוקת הנכסים העסקיים נעשית ללא כל הבדל מהנכסים האישיים כגון בית המגורים והרכב, הרי שלגבי ידועים בציבור, יידרש בן הזוג להוכיח כוונת שיתוף בנכס עסקי הרשום על שם בן הזוג השני על מנת שתוכר זכותו בנכס. 
  • פיצויי פיטורים: על פי דיני העבודה, עובד או עובדת שהתפטרו מעבודתם עקב נישואין או מעבר דירה הכרוך בנישואין, יהיו זכאים לפיצויי פיטורים כאילו פוטרו מעבודתם; לידועים בציבור, לעומת זאת, לא עומדת זכות מקבילה.
  • מיסוי: על פי פקודת מס הכנסה, בני זוג נשואים משלמים מס הכנסה במשותף, על פי מדרגת מס אחידה. הוראה זו אינה חלה על ידועים בציבור, כך שהם זכאים לשלם בנפרד ועל פי מדרגות מס שונות – עובדה שפועלת פעמים רבות לטובתם ומפחיתה את שיעור המס המוטל עליהם. גם תקנות מס שבח מעניקות יתרון לידועים בציבור, בדמות זכאות לפטור ממס על מכירת דירת מגורים פעמיים בארבע שנים, בניגוד לפעם אחת כפי שנהוג במקרה של זוגות נשואים.
  • אימוץ ילדים: אחת הנקודות הכואבות ביותר הנוגעות למעמדם של ידועים בציבור היא העובדה שבניגוד לזוגות נשואים אינם רשאים לאמץ ילדים בישראל. כמו כן, הם אינם זכאים לטיפולי פוריות.
  • התרת הזוגיות: בכל הנוגע להתרת הזוגיות ("גירושין"), לזוגות ידועים בציבור יש יתרון משמעותי על פני זוגות נשואים, שכן הם לא נדרשים להתגרש ברבנות, ובכך נחסכת מהם הסחבת בבית הדין הרבני, התלות ההדדית סביב מתן הגט והטקסים הדתיים שנחשבים בעיני רבים לקשים ומשפילים.

כיצד יכולים ידועים בציבור להגן על זכויותיהם העתידיות במקרה של פרידה?

כפי שראינו, זכויותיהם של הידועים בציבור לא השתוו עדיין באופן מוחלט לאלו של זוגות נשואים, ויתרה מכך, העובדה שמצבם המשפטי לא מוסדר כראוי בחוק אלא בפסיקה, משאירה מרחב תמרון גדול לבית המשפט, ופותחת פתח לאי הבנות במקרה של מחלוקת, פירוד או פטירה.

על מנת להימנע מבעיות מסוג זה וליהנות מהיתרונות של מעמד הידועים בציבור בראש שקט, מבלי לחשוש מהתפתחויות עתידיות, מומלץ לחתום על הסכם זוגיות או הסכם לחיים משותפים.

הסכם כזה ייתן מענה מבעוד מועד לשאלות שעלולות לצוץ בהמשך הדרך, בנוגע לרכוש, לירושה, לפירוד וכן הלאה.

את ההסכם יש לערוך בעזרת עורך דין משפחה המתמחה בדיני משפחה ודיני אישות, וניתן – אם כי לא חובה – לתת לו משנה תוקף באמצעות אישורו בבית המשפט.

לסיכום, מוסד הידועים בציבור הולך ותופס תאוצה בעולם בכלל ובישראל בפרט. אם אתם מתלבטים בקשר לחתונה או לחילופין אם אתם חיים בזוגיות ללא נישואין אבל מעולם לא הקדשתם לכך מחשבה – כדאי לכם ללמוד קצת על היתרונות והחסרונות במצבכם, על מנת שתוכלו להפיק ממנו את המיטב.

רוצים לשמוע עוד על הנושא? צריכים עזרה בכתיבת הסכם חיים משותפים?

צלצלו עוד היום :

08-9453604

0522-979709

עורך דין משפחה חיה לזר נוטקין