ניהול הליך גירושין מצריך ידע משפטי, ניסיון רב וסבלנות רבה. ככלל, הליכי גירושין הם הליכים מורכבים וארוכים. כדי להקל על מי שעתיד\ה לעבור הליך גירושין, חיברנו את המאמר שלהלן, שנועד לסקור בקצרה את האופן שבו תביעת גירושין מתנהלת.

כיצד מתנהל הליך גירושין?

איך מנוהל הליך גירושין?

גירושין בישראל נערכים ונגזרים מכוחו של הדין הדתי-אישי, שחל על בני הזוג. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"ג-1953, קובע, כי גירושין ונישואין בין יהודים ייערכו על פי הדין הדתי, כלומר: הדין הדתי עברי.

כאשר מדובר במוסלמים, נוצרים או דרוזים, קובע חוק אשר חוקק עוד בימי המנדט הבריטי הנקרא "דבר המלך במועצתו" כי תינתן אוטונומיה בכל הנוגע לשיפוט בענייני נישואין וגירושין. המסקנה היא, שכאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש עליהם לעשות זאת באמצעות הגשת תביעה (בהסכמה או של אחד מהצדדים) לבית הדין הרבני. באותה מידה, כאשר בני זוג מוסלמים מעוניינים להתגרש עליהם להגיש תביעה לבית הדין השרעי (בית הדין הדתי של המוסלמים).

תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין, הנידונה בבית הדין הרבני בפני שלושה דיינים. ככלל, גירושין ניתן לבצע בשתי דרכים. הדרך האחת היא, שאחד מבני הזוג מגיש תביעה משפטית לבית הדין הדתי, ואז עליו לפרט את הנימוקים שעומדים בבסיס רצונו להתגרש מבן / בת הזוג (על כך נפרט בהמשך). הדרך השנייה היא, שבני הזוג מגישים תביעה בהסכמה לגירושין (על גירושין בהסכמה – נפרט בהמשך).

באשר לדרך הראשונה – כאשר מוגשת תביעת גירושין, על בעל הדין המבקש להתגרש להוכיח את עילת הגירושין העומדת לו. הדין הדתי-עברי מונה מספר עילות גירושין. לדוגמא: מעשה כיעור של האישה, בגידה, מום ועוד. במידה ועומדת לבעל הדין עילת גירושין, עליו להוכיח את עילת הגירושין. במידה והעילה הוכחה, אז בית הדין הרבני יורה על מתן גט. אגב, במסגרת הגשת תביעת גירושין, יש לשאת באגרה כספית. כך גם כאשר מדובר בתביעת גירושין מוסכמת.

איך מתנהלת תביעת גירושין מוסכמת?

בניגוד לתביעת גירושין שאינה נערכת בהסכמה, כאשר מדובר בתביעת גירושין מוסכמת, יש להגיש הסכם גירושין לבית הדין, לשאת בתשלום אגרה ולהמתין לדיון. במעמד הדיון בבית הדין הרבני, יבחנו הדיינים האם קיימת הסכמה מרצון להתגרש. במידה ואכן קיימת הסכמה, אזי יינתן פסק דין לגירושין בהסכמה. לאחר מכן אף ייקבע מועד לסידור גט, שאז ייערך טקס של בירור שמות, עם קרובי משפחה או חברים המכירים את בני הזוג ואת אביהם של כל אחד מבני הזוג, ואז הטקס שבו הבעל מוסר את הגט לאשתו.

בעניין זה חשוב להבין, כי מאז נכנס לתוקפו החוק שמחייב הליך גישור, בחודש 7/2016, ועל כך נפרט במאמר נפרד (חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה) – אם מגישים תביעה מוסכמת להתגרש, אין צורך להמתין 45 יום בטרם יחלו ההליכים וניתן יהיה להגיש את התביעה המוסכמת ולקבל מועד לדיון ואישור הסכם גירושין באופן די מיידי.

לעומת זאת, אם מטרת אחד מבני הזוג היתה להגיש תביעת גירושין כנגד משנהו ולהוכיח כי הוא או היא בגדו, אז לא מגישים תביעת גירושין, כפי שהיה נהוג לפני חודש יולי 2016, אלא מחוייבים תחילה להגיש "בקשה לישוב סכסוך", ורק לאחר פגישת מהו"ת אחת לפחות, ניתן יהיה להגיש תביעה לגירושין ולפרט את הנימוקים שהובילו לרצון להתגרש.

אילו עוד נושאים יש להסדיר במסגרת הליך גירושין?

הליך גירושין אינו כולל רק את הליך הגירושין לגופו, כלומר: את מתן הגט. הליך גירושין כולל גם נושאים חשובים נוספים, אשר על בני הזוג להסדיר במעמד הגירושין. לדוגמא: ענייני משמורת, ענייני מזונות וכן חלוקת רכוש משותף.

הליך מזונות: בהתאם לדין הדתי, האב חב במזונות ילדיו, כדי לאפשר להם קיום כלכלי מכובד. ניתן להגיש תביעת מזונות גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה, כי לשתי הערכאות סמכויות מקבילות.

תביעת משמורת: כאשר לבני הזוג יש ילדים משותפים, עליהם לקבוע מי מהם יישא בנטל הגידול השוטף של הילדים. ההורה המשמורן – הוא ההורה אשר אצלו ילדיו יחיו בדרך קבע, ואילו ההורה השני ייהנה מ"הסדרי ראיה", כלומר, יהיו ימים קבועים שבהם הילדים ישהו במחיצתו. במידה ובני הזוג אינם מגיעים להסכמה בשאלת המשמורת, אזי ניתן להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה.

חלוקת רכוש: בני זוג צוברים רכוש משותף במהלך חייהם המשותפים, בין אם דירת מגורים (או אף מספר דירות) ובין אם רכוש אחר (כמו ניירות ערך, יהלומים, מכונית ועוד). מכאן, שבעת גירושין על בני הזוג להסדיר את אופן חלוקת הרכוש המשותף שלהם. במידה ואין בידם להגיע להסכמה, אזי הם יכולים לעתור בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

נעיר, כי גם לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בענייני משמורת ורכוש, אך סמכות זו נקנית רק כאשר מדובר בתביעה שכרוכה בתביעת הגירושין. כלומר, רק בתביעת גירושין שכוללת תביעת משמורת ורכוש, יכול בית הדין לדון בתביעות שנכרכו לתביעה העיקרית, הגירושין. כלומר, תביעת רכוש נפרדת אינה יכולה להתנהל בבית הדין הרבני (אלא בהסכמת הצדדים) מחמת חוסר סמכות.

האם כדאי לקיים הליך גישור במסגרת הליך גירושין?

הליך גישור הוא הליך הנערך בהסכמת בני הזוג בפני מגשר משפחתי. למגשר אין סמכות להכריע מי מהצדדים צודק. תפקידו הוא "לגשר" בין בני הזוג ולהביאם אותם לידי הסכם גירושין. לגישור יתרונות רבים: הוא מהיר, זול יחסית לניהול הליכים בבתי המשפט או בתי הדין, ונערך באווירה נעימה יותר. מצד שני, הליך גישור לא נועד להכריע בין צדדים שמעוניינים לריב או למצות את ההליכים, אלא לגשר ביניהם.

היום ומאז חודש יולי יש חוק שרבים קוראים לו " גישור חובה " והוא מחייב את הצדדים לקיים פגישה אחת, לפחות, אצל עובדת סוציאלית שמורגלות לפגוש צדדים שנמצאים בהליך גירושין ופרידה, ולאחר אותה פגישה וניסיון לעמוד על המרחק שקיים בין הצדדים, יכולה אותה עובדת סוציאלית להמליץ לפנות למגשר. במקרה הזה, חשוב לדעת כי עו"ד חיה לזר נוטקין נמנית על רשימת המגשרים של בתי המשפט לענייני משפחה, רשימה אשר נבנתה בסמוך לכניסת החוק לישוב סכסוך לתוקף, והיא מעניקה שירותי גישור לזוגות.

משכך, אני סבורה כי הליך גישור הוא הליך חשוב וראוי, אך חשוב לבחון את הנסיבות הספציפיות, האם אכן כדאי לנהל הליך גישור או שמא התוצאות הטובות יותר, עבור בני הזוג ועבור הילדים, יתקבלו דווקא בניהול הליכים משפטיים.

לסיכום:

הליכי גירושין הם הליכים מורכבים, הכוללים מספר רב של תחומים שאותם יש להסדיר. כל אותם תחומים מצריכים ידע משפטי וניסיון רב. לכן, המלצתנו היא תמיד להיעזר בעורך דין מיומן בתחום המשפחה, במידה וקיים רצון להתגרש.

כיצד מתנהל הליך גירושין?
Rate this post