מהי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה?

בתחום דיני המשפחה בישראל ישנן שתי ערכאות שיפוט: ערכאה אחת היא בית הדין הרבני, אשר סמכותו היא לדון בענייני נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים ואשר נישאו (דהיינו ידועים בציבור אינם רלוונטים לבית דין זה), והערכאה השנייה היא בית המשפט לענייני משפחה, שסמכותו היא לדון בכל תחום דיני המשפחה, למעט ענייני נישואין וגירושין. ביניהם יש סמכויות חופפות, מקבילות, ויש מירוץ סמכויות. במאמר שלהלן, נסביר בהרחבה מהי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה ומהם התחומים עליהם הוא אמון.

מהי סמכותו של בית הדין הרבני?

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"ג-1953 קובע, כי לבית הדין הרבני תהיה סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין בין יהודים. הסמכות הייחודית הזו קיימת עד היום. המשמעות היא, שיהודים בישראל יכולים להינשא רק עפ"י הדין הדתי – היהודי החל עליהם.

נדגיש, כי המונח "נישואין וגירושין" כולל גם תביעות מזונות, כתובה, תביעת שלום בית ועוד. יוער, שאלו נושאים שלגביהם יש לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה. עם זאת, אין לו סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין במובן הצר.

מה תפקידו של בית המשפט לענייני משפחה?

עד שנת 1995 לא היה קיים בישראל בית משפט לענייני משפחה אלא ענייני המשפחה היו נדונים בבית הדין הרבני או בבית המשפט המחוזי. את בית המשפט המחוזי, שדן בענייני משפחה, החליף בית המשפט לענייני משפחה, שקם מכוח חוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). בהתאם לאותו חוק, אמון בית המשפט לענייני משפחה על שפיטה בכל ענייני המשפחה בישראל, במידה ואלו אינם נתונים לסמכותו של בית הדין הרבני (כאמור – לבית הדין הרבני יש סמכות לדון רק בענייני נישואין וגירושין), ועל כך – נסביר בהמשך.

מי הם השופטים בבית המשפט לענייני משפחה?

למעשה, בית המשפט לענייני משפחה, הוא בית משפט שלום. שופטיו הם שופטים רגילים לכל דבר ועניין. הם נבחרים ע"י וועדה לבחירת שופטים המתכנסת מפעם לפעם, אשר בראשותה עומדת שרת המשפטים. בוועדה חברים נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון, שני נציגים מלשכת עורכי הדין ושלושה פוליטיקאים. בניגוד לשופטים רגילים בבית משפט השלום, שופטי בית המשפט לענייני משפחה הם שופטים בעלי מומחיות ספציפית בתחום דיני המשפחה.

מי מוגדר בתור בן משפחה, לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה?

חוק בית המשפט לענייני משפחה אמון על שפיטה בתחום המעמד האישי, ועל תביעות אזרחיות בין בני משפחה, לרבות עיזבונות. "בן משפחה" מוגדר בחוק בתור: בן זוג לרבות ידוע או ידועה בציבור, בן זוג לשעבר, ילדים, הורים וילדים, נכדים, אחים ואחיות וכן ילדים מאומצים והורים מאמצים.

לדוגמא, כאשר פורץ סכסוך בין הורה וילד, הערכאה המשפטית אשר יש לה הסמכות לעסוק באותו סכסוך, היא בית המשפט לענייני משפחה.

דוגמא נוספת היא, במקרה שבו יש סכסוך בין נכד לסבו או סבתו. גם במקרה זה, בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה השיפוטית, אשר מוסמכת לדון בסכסוך.

מצד שני, יש להדגיש שכאשר מדובר בסכסוך בין בני זוג לשעבר, קובע חוק בית המשפט לענייני משפחה, כי הסכסוך צריך להיות סביב עניין הנוגע לחייהם האישיים, ולא, הסכסוך, יכול להתנהל גם בפני ערכאה משפטית אזרחית רגילה, דהיינו: בית משפט השלום ה"רגיל" או בית המשפט המחוזי, בהתאם לגובה הפיצוי הכספי המתבקש.

אלו נושאים מצויים בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה עוסק במגוון רב של תחומים מתחום דיני המשפחה, להלן, נציג חלק מהנושאים: תביעות אבהות, תביעות להחזרת ילדים חטופים עפ"י אמנת האג (בין בני זוג לשעבר), תביעות למינוי אפוטרופוס לחסוי, תביעות העוסקות בדיני ירושות וצוואות, תביעות העוסקות בפונדקאות, הורות משותפת, תביעות להתרת נישואין (תביעות שמוגשות ע"י בני זוג שנישאו במדינה זרה ולא עפ"י הדין העברי – היהודי), תביעות יחסי ממון בין בני זוג, תביעות איזון משאבים, תביעות לפירוק שיתוף ברכוש המשותף של בני משפחה או בני זוג, תביעות נזיקין בין בני זוג (למשל: תביעות נזיקין בגין סרבנות גט ותביעות הנוגעות לאימוץ ילדים) ועוד.

מהם סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה?

תיקים בבית המשפט לענייני משפחה מתנהלים בדלתיים סגורות.

פסקי דין המתפרסמים, לרוב, אינם כוללים את שמות הצדדים.

בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט לכל דבר ועניין וחלים בו סדרי דין רגילים, תוך הסמכה של בית המשפט לענייני משפחה לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות, במקרים שנראה לו צודק ונכון לעשות זאת. משום שמדובר בערכאה מיוחדת הדנה בתיקים מיוחדים, קיימת גמישות מסוימת בתחום סדרי הדין, וכך לדוגמא יש חובה לפרט כבר בכתבי הטענות את המסמכים והטענות הרלוונטיות להליך ו"לשחק בקלפים פתוחים" לעומת סדר דין אזרחי בבית משפט, שאינו בית משפט לענייני משפחה, שאז ניתן לצרף ראיות בשלבים מאוחרים יותר ואין חובה לצרפם כבר בכתב הטענות הפותח, כתב התביעה או כתב ההגנה.

באשר לערעורים, ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה, מופנה לבית המשפט המחוזי.

בכלל חשוב לזכרו, כי ערעור על החלטה זמנית, שאינה סופית, בבית משפט לענייני משפחה כגון פסיקת מזונות זמניים, מחייבת "ערעור ברשות" לבית משפט המחוזי, ואילו ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה גם היא מוגשת לבית המשפט המחוזי, אך בזכות ואין צורך לקבל רשות כדי להגיש ולנהל את הערעור.

לסיכום:

בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המשפטית העיקרית העוסקת בתחום המשפחה בישראל. שופטי בית משפט זה הם שופטים של בית משפט השלום והם נחשבים מיומנים ומקצועיים בתחום המשפחה. לבית המשפט לענייניי משפחה יש סמכות לדון בכל עניין "משפחתי", למעט נישואין וגירושין.