כאשר הנישואין נעשו בין בני זוג שאינם משתייכים לאותה הדת (נקראים גם בני זוג מעורבים) או שאחד מבני הזוג לא משתייך לדת כלשהי (חסר דת) או שמדובר על נישואין אזרחיים של בני אותו מין – אזי, לא פונים לבית הדין הדתי, ולא מסדרים גט, אלא מדובר על הליך של התרת נישואין אזרחיים שמתקיים מול בית המשפט לענייני משפחה. 

יש מקרים אחרים, שבהם בני זוג יהודים, גבר ואישה, נישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים ונרשמו במשרד הפנים כנשואים, אזי במקרה זה יהיה עליהם לסדר את הגט ולהתגרש בבית הדין הרבני. כלומר, גם בית הדין הרבני מתיר נישואין אזרחיים כאשר מדובר על זוג יהודים.

אז כיצד מבצעים התרת נישואין אזרחיים ? עבור אילו מקרים היא רלוונטית ? האם יש צורך בקבלת ליווי של עורך דין ? בשאלות אלו ואחרות נעסוק במאמר הבא.

העיקרון שמאחורי התרת נישואין

כאשר בני זוג ששניהם יהודים בוחרים להתגרש עליהם לפנות לבית הדין הרבני אשר לו הסמכות הבלעדית על נושא זה. בית הדין הרבני רשאי לדון בהיבטים נוספים של הגירושין, כמו גם בית משפט האזרחי – הלוא הוא בית משפט לענייני משפחה, כגון משמורת, אחריות הורית, מזונות אישה, חלוקת רכוש, פירוק שיתוף, כתובה וכן הלאה. 

יותר מכך, לבית הדין הרבני מסורה הסמכות הבלעדית לדון בזוגות ששניהם יהודים גם אם בני הזוג נישאו שלא כדת משה וישראל, אלא נניח נישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל. גם במקרה זה יצטרך הזוג היהודי להתיר את נישואיו בבית הדין הרבני.

יחד עם זאת, המאמר היום יעסוק בבני זוג שאינם בני אותה דת, או, שלפחות אחד מהם מוגדר חסר דת, כך שהמאמר לא יתייחס לבני זוג ששניהם יהודים, שכן במקרה זה לבית המשפט לענייני משפחה אין את הסמכות לאשר את הגירושין עצמם, מכיוון שמדובר בנושא דתי, שמסור באופן בלעדי לבית הדין הרבני. 

ואולם, מה קורה כאשר בני הזוג שייכים לדתות שונות, למשל מוסלמי ויהודייה ? נוצרי ויהודייה ?  האם יש לפנות אל בית דין רבני או לבית הדין השרעי ? התשובה היא שלאף אחת משתי הערכאות הדתיות האלו (רבני או שרעי) אין סמכות להתיר את הנישואין ולתת "גט".

הסמכות מסורה במקרים אלו רק לבית המשפט לענייני משפחה. מבחינת החוק מדובר בפרוצדורה אזרחית, שאיננה דתית, והיא נכונה גם אם אחד מבני הזוג או שניהם מגדירים את עצמם חסרי דת וכך אומרת גם תעודת הזהות שלהם. 

יש לציין כי מלבד היבט מרכזי זה, קיים עוד תנאי בסיסי להתרת נישואין והוא הזיקה לישראל. הזיקה יכולה להימדד באופנים שונים, למשל אם בן הזוג המעוניין להתגרש בישראל מתגורר כרגע בישראל ועושה זאת לאורך השנה האחרונה לפחות או אם שני בני הזוג הם אזרחי ישראל או אם בן הזוג שממנו רוצים להתגרש מתגורר בישראל. כלומר צריכים להתקיים היבטים המחזקים את הזיקה לארץ ועל מנת שניתן יהיה להתיר את הנישואין בבית משפט לענייני משפחה. רק כדי לסבר את האוזן, אם שני בני הזוג אינם מתגוררים בישראל בשנים האחרונות, גם לא במועד הגשת הבקשה להתרת נישואין, הרי שלא מתקיימת זיקה לארץ ובית המשפט לענייני משפחה לא יאפשר לדון אצלו ולהתיר אצלו את נישואי הצדדים.

האם צריך ליווי של עורך דין בהתרת נישואין?

כפי שנראה בהמשך, התרת נישואין אזרחיים הוא עניין פרוצדוראלי מעיקרו, שאינו מסובך יתר על המידה. יחד עם זאת, ברור שגירושין מערב נושאים רגשיים מורכבים, כמו גם את עתידם של בני הזוג, רכושם וילדיהם. במילים אחרות, כאשר פונים לבית משפט לענייני משפחה לצורך התרת נישואין, יעלו בשלב זה או אחר גם נושאים כגון חלוקת רכוש, משמורת, אחריות הורית – זמני שהות, ודמי מזונות. אלו נושאים כבדי משקל ובעלי השלכות רבות, ולכן כאן תפקידו העיקרי של עורך הדין אשר מייצג את אחד הצדדים או את שניהם ועוזר להם להגיע להסכם גירושין שיובא לאישורו של בית המשפט. כמובן שעורך הדין יכול גם לסייע בכל ההליך הבירוקרטי של התרת נישואין שכולל טפסים, המצאה של מסמכים מקוריים המוכיחים את הנישואין ולעיתים אף כוללים חוות דעת של הדין הזר שקובע אם הסמכות אכן נתונה לבית המשפט לענייני משפחה או לאו.

אז איך מבצעים התרת נישואין?

כאמור, יש לפנות אל בית משפט לענייני משפחה בתביעה להתרת נישואין. מדובר במסמך שיש למלא בצורה מדויקת. בנוסף יש לצרף מסמכים המאמתים את הטענות, תעודת נישואין, תצהיר אימות עובדות, טופס 43 לפי התקנות, לעיתים גם תצהיר של אדם נוסף שמכיר את הצדדים והדת שאליה הם משתייכים, אישור על תשלום אגרה לבית המשפט וכדומה. לאחר הגשת התביעה יחל בית המשפט לענייני משפחה בבירור מול הרשויות הדתיות הרלוונטיות אם הסמכות נתונה לו או שמא עליו להעביר את התיק לסמכות דתית אחרת. למשל בית דין רבני או בית דין השרעי אם יברר שיש צורך בגירושין דתיים. מדובר בתהליך שעשוי לארוך זמן של מספר שבועות ובדרך כלל עד שלושה חודשים. במידה שהתשובה תהיה כי לא נדרשים גירושין דתיים, הרי שבית המשפט לענייני משפחה תהיה סמכות לדון בכל ההיבטים, החל בגירושין עצמם ועד לקביעות בנושאים שציינו לעיל (ילדים, רכוש וכולי). במידה שהתשובה תהיה כי צריכים לבצע גירושין דתיים, הרי שהסמכות בכל העניינים האלו תהיה של בית הדין הדתי הרלוונטי. 

יש לציין כי לעיתים עולה שאלה לגבי הדין שלפיו על בית משפט לענייני משפחה להכריע בסוגיית הגירושין, וזאת מאחר שלעיתים מדובר במקרים מורכבים, בהם אחד מבני הזוג מתגורר באופן קבוע במדינה אחרת אשר לה כללים וחוקים שונים לגבי התרת נישואין. במקרים אלו, ישאף בית המשפט לענייני משפחה לקבוע את התרת הנישואין בהתאם לכללים המקובלים במדינה שבה שני בני הזוג מתגוררים או שהתגוררו עד לאחרונה או במדינה שבה הם אזרחים או במדינה שבה הם התחתנו או על פי שיקולים אחרים לפי ראות עיניו. לשם כך נעזר לעיתים בית משפט לענייני משפחה בקבלת חוות דעת לעניין הדין הזר. 

מילה אחרונה לגבי הצורך וערך המוסף שקיים לליווי של עורך דין

כפי שאמרנו, אין חובה אך קיימת חשיבות לקבל ליווי של עורך דין מנוסה בתהליכי גירושין או התרת נישואין. הדבר נכון גם אם הגירושין אינם נערכים במתכונת המקובלת של בית הדין הרבני, שרעי וכיוצא בזה. כאמור בפסקה הקודמת, קיימת אפשרות שהדיונים אודות הנושאים כבדי המשקל שעל הפרק לא ייערכו לבסוף בבית משפט לענייני משפחה, אלא בבית דין דתי אחר, ומעבר לכך – דיונים בבית המשפט עשויים לערב חוקים ותקנות הקשורים למדינות אחרות ולכן צריך שיהיה עורך דין שישמור עליכם ויבצע גם את הפעולות הפרוצדוראליות, כמו גם הפעולות המהותיות, בצורה מקצועית עבורכם. על כן, חשוב מאוד לקבל ליווי משפטי מטעם עורך דין הבקיא בנושא התרת נישואין ומכיר היטב את הערכאות ואת הפרוצדורות הקשורות בעניין.