החובה המוטלת על האב לדאוג לצרכי ילדיו, בעת ולאחר גירושין, נקראת "חובה לשאת במזונות". חובה זו מוטלת על האב מכוח הדין הדתי-יהודי. סוגיית דמי המזונות בתחום דיני המשפחה בישראל, טומנת בחובה מגוון רב של שאלות וסוגיות משפטיות, שחשוב להכיר. לכן, לנוחיותכם הגולשים, חיברנו את המאמר המקיף שלהלן, אשר יעסוק בתחום, כדלקמן:

דיני הגירושין במדינת ישראל:

דמי מזונות מתחלקים לשני סוגים: מזונות ילדים ומזונות אישה. מזונות הם תשלום קבוע המוטל על האב, שנועד לשמש לכלכלת ילדיו וכלכלתה ומחייתה של האישה (כאשר עוסקים במזונות אישה). הבסיס להטלת דמי מזונות על האב, מקורו בדין הדתי-עברי. תכליתה של החובה לשאת במזונות ילדים ואישה, היא תכלית סוציאלית ומוסרית, דהיינו: למנוע סיטואציה, שבה ילדים להורים גרושים נפגעים מבחינה כלכלית, בשל העובדה שאביהם לא חי עמם תחת אותה קורת גג.

כדי שנוכל להסביר בהרחבה את תחום "דיני המזונות" במשפט הישראלי, יש קודם כל להסביר את המצב החוקי בכל הנוגע להחלת הדין הדתי במדינת ישראל, הנגזר מתחום דיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התש"יג-1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"), קובע, כי בענייני נישואין וגירושין, תוענק סמכות השיפוט הבלעדית לבתי הדין הרבניים, במידה ומדובר בנישואין וגירושין בין יהודים. חשוב להבהיר, כי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, אינו מקנה רק את הסמכות הבלעדית בנידון לבית הדין הרבני, אלא גם קובע, בסעיף 2 לחוק, כי הדין שיחול על דיני הנישואין והגירושין, הוא הדין הדתי-יהודי-הלכתי. כלומר, כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, עליהם להגיש תביעה לבית הדין הרבני. הדין שיחול על עצם הגירושין הוא הדין הדתי-יהודי, על כל המשתמע מכך.

בדומה לדיני הנישואין והגירושין ולאור העובדה שענייני נישואין וגירושין כפופים לדין הדתי, כך גם החובה לשאת בתשלום מזונות, היא חובה המוטלת על האב מכוח הדין הדתי-יהודי. את החובה הזו ניתן לכפות כחוק. בהתאם לסעיף 4 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, במידה והוגשה לבית הדין הרבני תביעה למזונות בין בעל ואישה, אזי לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתביעה זו.

חשוב להדגיש, כי החובה לשאת במזונות מטעם האב היא חובה אבסולוטית, אם הוא בקשר תקין עם ילדיו ואם הוא בנתק עימם, אם הוא מכיר בהם ואם או לאו (הגם שישנם מספר חריגים בנידון). אם נסכם עד כה: מקור החובה הוא מקור דתי. הדין הדתי הוא זה אשר חל בענייני מזונות וממנו נגזרת החובה האבסולוטית המוטלת על האב.

מזונות ילדים, הלכה למעשה:

עד כאן, הסברנו את הבסיס המשפטי לחובה לשאת בדמי מזונות. עתה, נסביר אילו סוגים של "דמי מזונות" ישנם, כיצד הם משולמים, מתי חבים במזונות ומספר נושאים נוספים בתחום שכדאי שתכירו, , כדלקמן:

מהם מזונות ילדים?

מזונות ילדים משולמים ע"י האב, לטובת גידול ילדיו, הבטחת גידולם בצורה הולמת, הבטחת יכולתם להתכלכל וכן כדי לשמור על רמת חיים סבירה, כפי שהורגלו לפני הגירושין. הכלל הוא, כי כל ילד זכאי לקבל מזונות מאביו, גם אם הוריו אינם נשואים וכן אפילו אם הילדים אינם נמצאים בקשר עם אביהם (במקרים כאלו קיים חריג מסוים הנקרא "ילד מורד", עליו נסביר בהמשך).

עד איזה גיל משלמים מזונות?

חובת תשלום המזונות מוטלת על האב, בהתאם לגיל ילדיו. הכלל הוא: עד אשר הילדים מגיעים לגיל 6, האב חב במזונות ילדיו באופן מוחלט. בין גיל 6 לגיל 15, האב חב במזונות ילדיו ההכרחיים. עם זאת, האב גם חייב במזונות מ"דין צדקה". כלומר, מזונות הנוגעים להוצאות כגון: חוגים, טיולים, וכו', ייגזרו גם מגובה הכנסתה של האם. במידה וילדיו של האב הם בגילאים 15-18, האב יהיה חייב במזונות ילדיו מדין צדקה, כלומר: האב יחויב במזונות, בהתאם לשיעור הכנסתו ושיעור הכנסתה של האם.

כאשר הילדים מתגייסים לצבא או משרתים בשירות לאומי, אין לכאורה חובה לשאת במזונות. אך פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, לרוב מטילות על אבות חובת תשלום במזונות, בשיעור של שליש.

כיצד מחליטים מה יהיה גובה המזונות?

חשוב להדגיש, כי הנחת המוצא בחישוב דמי מזונות היא, כי יש לשמר רמת חיים בסיסית, ממנה ייהנו ילדי האב. את גובה המזונות תיקבע ערכאה שיפוטית, כאשר בענייני מזונות, קיימת סמכות לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, בני זוג יכולים גם להגיע להסכמה באשר לסכום המזונות, אך הסכמה זו צריכה לקבל את אישורה של אחת מהערכאות השיפוטיות שהוזכרו.

כדי לקבוע את שיעור דמי המזונות, יש לבחון מספר היבטים, כדלקמן:

  1. צרכיהם של הילדים המשותפים.
  2. גובה ההכנסות של הבעל.
  3. גובה ההכנסות של האישה.
  4. גילם של הילדים (כפי שהסברנו לעיל).
  5. רמת החיים אליה הורגלו הילדים.

עם זאת, על דמי מזונות הילדים לשקלל את צרכיהם ההכרחיים של הילדים. למשל: הוצאות ביגוד, חינוך, דיור ומזון. נעיר, כי גם במסגרת תביעת מזונות, יש לצרף טופס "הרצאת פרטים" ולצרף תלושי שכר מהשנה הקודמת, כדי שבית המשפט יוכל להתחקות ולבחון את גובה ההכנסות של ההורים. כאמור, גובה המזונות נגזר ממספר שיקולים, אך בדרך כלל, גובה המזונות המינימאלי עומד על 1,400 ₪ לערך.

מזונות במסגרת משמורת משותפת:

במסגרת הליך הגירושין, על בני הזוג להסדיר את סוגיית המשמורת. משמורת היא מעמד הניתן להורה, המקנה לו את הזכות והחובה לשמש בתור ההורה האמון על הטיפול השוטף בילדיו. כאשר מוטלת המשמורת על הורה אחד, להורה השני עומדת זכות ליהנות מ"הסדרי ראיה". במסגרת הסדרי הראייה, ייקבעו מועדים קבועים במהלך השבוע, חגים וסופי שבוע, שבהם ההורה שאינו משמורן, יטפל בילדיו. את סוגיית המשמורת אפשר להכריע, או באמצעות הסכם, או באמצעות הכרעה משפטית. במידה ומתנהל הליך משפטי בסוגיית המשמורת, על בית המשפט לבחון, מהי טובת הילד. מהתשובה לשאלה זו, תיגזר לרוב ההכרעה, בנוגע להורה אשר יישא בנטל המשמורת.

עם זאת, בשנים האחרונות, יותר ויותר תופסת תאוצה דרך שלישית, הנקראת "משמורת משותפת". לא עוד הורה משמורן והורה אחר הזכאי להסדרי שהות (הסדרי ראייה), אלא משמורת המשותפת לשני בני הזוג. המשמעות היא, שהילדים נהנים משהייה אצל שני ההורים בצורה שווה ושני ההורים נושאים בנטל משותף בגידול הילדים, על כל המשתמע מכך. למשמורת משותפת יש גם השלכה על גובה המזונות. לדוגמא: אם מחצית מהזמן הילדים שוהים אצל האם ומחצית מהזמן אצל האב, אזי גם הנטל הכספי המוטל על האב, שווה לנטל המוטל על האם. גם בסיטואציה כזו, האב עדיין יהיה חייב לשאת בנוסף במזונות ילדיו. נראה כי סיטואציה זו אינה סבירה. לכן, נשאלת השאלה: האם למשמורת משותפת יש השלכה על שיעור המזונות?

התשובה חיובית, אך בהסתייגות. ככלל, ניתנו ע"י בתי המשפט לענייני משפחה מספר פסקי דין, שקבעו כי יש מקום להפחתת שיעור המזונות במקרים מסוימים, בהתקיימה של משמורת משותפת. אך יש לבחון כל מקרה לגופו וכן לבחון מה גובה ההוצאות של האב על ילדיו. בנוסף, יש לבחון לעומק האם המשמורת המשותפת היא "כנה", כלומר, מיושמת בפועל ונובעת מרצון אמיתי לדאוג לילדים. כל זאת, על מנת להימנע מסיטואציה, שבה אבות יבקשו כדרך קבע ליהנות מהסדרי משמורת משותפת, רק לצורך הפחתת מזונות. נבהיר, כי מדובר בהפחתה בדמי המזונות, לא בביטולם.

האם אפשר לשנות את שיעור מזונות הילדים?

התשובה חיובית, אך בהסתייגות. הכלל קובע, כאמור, כי דמי מזונות הם בבחינת חובה אבסולוטית המוטלת על האב. אך במציאות, ישנן שינויי נסיבות, פעם מצד האב ופעם מצד האם. מבחינת האב, לעיתים ישנם מקרים המצדיקים הפחתה בשיעור המזונות (למשל: מחלה שמונעת ממנו לעבוד, זוגיות חדשה של האם שמביאה להגדלת הכנסתה ועוד). במקרים כאלו, האב יכול להגיש בקשה להפחתת שיעור המזונות. עם זאת, לא בהכרח תתקבל בקשה מעין זו, שכן בית המשפט תמיד יבחן האם צרכי הילדים מקבלים מענה הולם, בהנחה ושיעור המזונות אכן יופחת. כמו כן, בית המשפט יבחן, האם יש בהפחתת שיעור המזונות כדי לפגוע ברמת חייהם של הילדים. לחלופין, גם האם עשויה להגיש בקשה להגדלת שיעור המזונות, נסביר: גם אצל הילדים והאם, הנסיבות עשויות להשתנות ולהצדיק את הגדלת שיעור המזונות. לדוגמא: ירידה בהכנסתה של האם, הוצאות חדשות שנוגעות לגידול הילדים ועוד. מכאן, שגם האישה יכולה לפנות לבית המשפט בבקשה להגדיל את שיעור המזונות.

מתי ניתן לפטור אב מתשלום מזונות?

כאמור, החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה אבסולוטית, אך ישנם מקרים שבהם יכול בית המשפט להורות על הפחתת שיעור המזונות ואף על ביטולם. כאשר בין האב לילד לא מתקיים קשר תקין, עקב סירוב לא מוצדק של הילד, אזי, על פי ההלכה היהודית, הילד מוחזק בתור "ילד מורד". אך גם במקרה כזה, האב אינו רשאי להפסיק לשאת בתשלום מזונות, ללא אישור מבית המשפט. עם זאת, במקרים שבהם אכן אין קשר תקין בין האב לילדיו, בשל התנהגות לא ראויה של ילדיו, ייתכן ובית המשפט יורה על הפחתת תשלום המזונות ולעיתים חריגות אפילו על ביטול החובה לשאת במזונות.

על מנת להכריע האם יש מקום להורות על הפחתה או ביטול המזונות, במקרה של "ילד מורד", בית המשפט יבחן לרוב את הטעמים האמיתיים למחלוקת בין הצדדים. במידה ומדובר במחלוקת שהאב יכול היה למנוע או מחלוקת הנובעת מהתנהגות האב, אזי בית המשפט לא יורה על הפחתת שיעור המזונות. מאידך, במקרים שבהם הנתק בין האב לילדו או ילדיו, נובע מהתנהגות לא ראויה של הילדים, או אף מעורבות לא ראויה של האם, אזי בית המשפט עשוי להורות על הפחתה בשיעור המזונות ובמקרים חריגים – גם על ביטולם. נדגיש, כי ביטול מוחלט של דמי מזונות, אינו שכיח כלל. אנו סבורים, כי במקרים כאלו יש להימנע מלנקוט בצעדים חריגים, אלא לפנות בהקדם לייעוץ משפטי של עורך דין בתחום המשפחה.

תביעת מזונות:

כאמור, תביעת מזונות ניתן להגיש או לבית הדין הרבני, או לבית המשפט לענייני משפחה. לשתי הערכאות יש סמכות מקבילה. כמו כן, לא פעם נשאלת השאלה: היכן עדיף להגיש תביעת מזונות. תשובתנו היא, כי כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו. ישנם מקרים שבהם עדיף להגיש את תביעת המזונות לבית המשפט לענייני משפחה וישנם מקרים שבהם עדיף להגיש את תביעת המזונות לבית הדין הרבני.

נדגיש כי החובה לשאת במזונות, אינה תלויה בהכרעה באשר לגירושין. דהיינו: העובדה שבני הזוג טרם התגרשו, אינה מעלה או מורידה מזכותם של הילדים ליהנות מתשלום דמי מזונות על ידי אב. לאישה ולילדים יש זכות להגיש תביעה למזונות זמניים, אשר ישולמו ע"י האב, עד להכרעה בתביעה למזונות קבועים.

מה דינו של אדם שלא חל עליו דין דתי – האם הוא יהיה חייב במזונות?

לאחר שסקרנו את הדין הנוגע למזונות ילדים, נתייחס לנושא נוסף, הנוגע בעקיפין גם בדיני מזונות הילדים, אך גם בעניינים הנוגעים למזונות אישה. כאמור, החובה לשאת במזונות היא חובה מכוחו של הדין הדתי-יהודי. אך מה הדין כאשר אדם הוא חסר דת? כלומר, לא יהודי, לא נוצרי ולא מוסלמי (בכל אחת מהדתות האלו, קיימת חובת תשלום מזונות). לכאורה, במקרים כאלו ניתן לטעון שאין חובה לשאת במזונות, שכן אין כל דין דתי רלוונטי המטיל חובה לשאת במזונות. אכן, טענה זו היא טענה מעניינת, אך היא אינה נכונה: החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "חוק המזונות"), מטיל חובה לשאת במזונות, גם כאשר לא קיים דין דתי רלוונטי.

במילים אחרות: במקרה שבו אדם הוא חסר דת, הוא יהיה חייב במזונות מכוח חוק המזונות. כמו כן, חוק המזונות קובע, כי אדם עשוי לשאת גם במזונות אישה ולא רק במזונות ילדים, בדומה לדין הדתי-יהודי. נדגיש כי חוק המזונות כמעט ולא מיושם, שכן אצל רוב הישראלים, הדין הרלוונטי הוא הדין הדתי.

מה הדין לגבי מזונות אישה?

בעל חב במזונות אשתו, מכוח הדין הדתי-יהודי. בהתאם להלכה היהודית, הבעל חב במזונות אשתו, כדי לאפשר לה לחיות ברמת חיים אליה הורגלה, עד אשר ניתן פסק דין המורה על מתן גט. כלומר, כל עוד לא התגרשו בני הזוג, הבעל חב במזונות אישה.

באשר לשיעור מזונות האישה, כאן, בניגוד למזונות ילדים, בתי המשפט מתחשבים ביכולת השתכרותה של האישה ובהכנסותיה. במידה ומדובר באישה שיכולה לעבוד ולהשתכר, אזי ייקבע שיעור מזונות נמוך יחסית, אם בכלל.

מתי ניתן להיות פטור ממזונות אישה?

ישנם מקרים שבהם הבעל עשוי להיות פטור מהחובה לשאת במזונות אישה. למשל, כאשר האישה בגדה בבעלה, כאשר היא נחשדת במעשה כיעור ובמקרים שבהם סיבת הגירושין נגרמה בשל התנהלות האישה. עם זאת, מקרים אלו מורכבים יותר להוכחה, שכן על הבעל להוכיח התנהגות חסרת תום-לב מטעם האישה, אשר הביאה לפירוק התא המשפחתי.

תביעה למזונות אישה:

בדומה לתביעת מזונות ילדים, האישה רשאית להגיש תביעה למזונות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו וכדאי להיוועץ בעורך דין בתחום דיני המשפחה, על מנת לבחון איזו ערכאה תהיה עדיפה בנסיבות הספציפיות.

מהם "מזונות מדין מעוכבת"?

כדי שנוכל להסביר מהם "מזונות מדין מעוכבת", יש קודם להסביר ולסקור בקצרה מהי "סרבנות גט". לצערנו, קיימת תופעה בישראל, לפיה נשים המנהלות הליך גירושין מול בן זוגן, מוצאות את עצמן בסיטואציה שבה הבעל מסרב לתת להן גט. על פי ההלכה היהודית, כדי לאשר גירושין בין בעל ואישה, על הבעל להעניק לאישה את הגט. עם זאת, ישנם גברים שמסרבים לתת לנשותיהם גט ובכך הופכים אותן למסורבות "גט".

המשמעות של סרבנות גט, על פי ההלכה היהודית, היא, שהאישה בנסיבות כאלו עדיין מוגדרת בתור "אשת איש". כלומר, אסור לה לקיים יחסי מין עם גבר אחר, שכן אז תיחשב בתור "אישה שזנתה", כמו כן, במידה והיא תיכנס להיריון מקיום יחסי מין עם גבר אחר, אזי ילדיה ייחשבו בתור "ממזרים" (דהיינו: פסולי חיתון). בנוסף, אישה מסורבת גט, היא אישה שאינה יכולה להינשא מחדש, כי כאמור היא עדיין נחשבת בתור אישה נשואה, על כל המשתמע מכך.

לבית הדין הרבני, מכוח ההלכה היהודית, יש סמכות להטיל סנקציות על גברים המסרבים להעניק גט לנשותיהם. ההלכה היהודית קובעת, כי במידה והבעל מסרב לתת גט לאשתו, אזי "כופין אותו עד אשר אומר רוצה אני". בעבר הרחוק, המשמעות של מונח זה הייתה, כי יש לכפות על הבעל ב"עינויים" לתת לאשתו גט. היום כמובן לא נוהגים בצורה כזו, אך עדיין ניתן להטיל על הבעל סנקציות חמורות, על סרבנות גט. בין הסנקציות: שלילת רישיון נהיגה, מעצר, שלילת הזכות להשתמש בכרטיס אשראי, עיכוב יציאה מהארץ וסנקציות נוספות, הקבועות בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995.

עתה, לאחר שהסברנו מהי סרבנות גט, נוכל גם להסביר מהם מזונות מדין מעוכבת:

מזונות מדין מעוכבת, זו סנקציה נוספת שניתן להטיל על הבעל, כדי לזרז אותו לתת גט לאשתו. דהיינו, מדובר במזונות אישה מיוחדים, המוטלים על הבעל כ"עונש" על כך שהוא מסרב לתת גט לאשתו. בהתאם לנסיבות הספציפיות, נפסקים לרוב סכומי מזונות מעוכבת בשיעור גבוה יחסית, כדי לגרום לבעל לחזור בו מסירובו ולתת גט לאשתו.

לסיכום:

ישנם שני סוגים של מזונות: מזונות אישה ומזונות ילדים. מזונות אישה משולמים לאישה עד אשר ניתן הגט הסופי לבעל. מזונות ילדים משולמים עד השירות הצבאי (כאשר ברוב המקרים גם בתקופת השירות הצבאי). החובה לשאת במזונות ילדים היא חובה אבסולוטית והיא נגזרת מחובת האב לדאוג לכלכלת הילדים וכן לחובת הבעל לדאוג לכלכלת האישה עד אשר ניתן הגט ובכך תמה רשמית מערכת הנישואין. המקור המוסרי לחובת המזונות, נועד ליצור סיטואציה שבה ילדים או נשים לא ייוותרו חסרי כל, בשל פירוק התא המשפחתי.

סוגיית המזונות, היא אחת מהסוגיות המהוות מקור למחלוקות נוקבות בין בני זוג במהלך הליך גירושין. מדובר בנושא מורכב וסבוך המצריך ידע משפטי וניסיון רב בתחום דיני המשפחה. לכן, אנו סבורים, כי בכל הנוגע להליכי מזונות, חשוב מאוד להיות מלווה בעורך דין בתחום דיני המשפחה. לייעוץ משפטי בנושא – צרו עמנו קשר.