עגינות ונישואין אזרחיים

עגינות ונישואין אזרחייםעגינות ונישואין אזרחיים – האומנם?

דיני המשפחה עוסקים בנושא אישי ורגיש ביותר הקיים בחיינו: חיי הזוגיות, המשפחה והילדים. אך על אף הרגישות והפשטות הנדרשת, דווקא בישראל, דיני המשפחה בכלל, ותחום הנישואין והגירושין בפרט, הוא תחום מורכב ומסובך ביותר. בעיקר בשל הצטלבותה של הדת עם חיינו האישיים.

רבים בוחרים בנישואין אזרחיים על מנת להימנע מהמפגש הטעון הזה של רב, חופה וקידושין.  למרות שמושגים כמו עגינות וסרבנות גט נקשרים לעיתים קרובות עם נישואין דתיים וגירושין ברבנות, חשוב לדעת שסרבנות גט ועגינות יכולים להתרחש גם במקרה של נישואין אזרחיים – על כך בשורות הבאות.

נישואין וגירושין בישראל

החוק במדינת ישראל קובע שהנישואין והגירושין ייעשו רק על פי הדין האישי הדתי החל על בני הזוג. זאת אומרת, הדין המסדיר את הנישואין בין בני זוג הוא דתי בהתאם לדתם של המתחתנים.

בעקבות כך, יהודים יכולים להתחתן בישראל עם יהודים בלבד, וכך גם מוסלמים ונוצרים (כל אחד עם בן הדת שלו). כלומר, יהודי לא יכול להתחתן עם בן דת אחרת, ולהיפך, לפחות לא בישראל, משום שהדין הדתי אוסר על כך.

בשל הכפיפות לדין הדתי, לעיתים גם יהודים מנועים מלהתחתן עם יהודי אחר, לדוגמא, כהן לא יכול להתחתן עם אישה שהתגרשה, זאת משום שהדין הדתי היהודי אוסר זאת. כך גם "ממזר" (אדם שנולד לאישה נשואה שהרתה לגבר אחר) לא יכול לשאת אישה בכלל.

חשוב לזכור, כי הכלל שחל בנושאי חיתון רלוונטי גם לגירושין, ושניהם ייעשו בהתאם לדין הדתי.

זו לא אגדה שלפעמים הדין הדתי הוא מיושן, פוגע בנשים, בעלי מוגבלויות ועוד, כך שנוצרות לא אחת עוולות קשות מאוד כלפי בני אדם, ובפרט כלפי נשים.

סרבנות גט ועגינות

אחת העוולות שנוצרת כתוצאה מהכפיפות לדין הדתי היא בעיית העגינות.

על מנת שזוג יהודים שנישא כדת משה וישראל יוכל להתגרש, האישה צריכה לקבל גט מן הבעל. הבעל צריך לרצות להעניק לאישה את הגט ובסירובו היא עשויה להיות עגונה.

סרבנות גט או היעדר אפשרות לתת גט עשויה להביא אישה למצב הקרוי עגינות. המונח עגינות מתייחס גם למקרים של סרבנות גט. לדוגמא, הבעל חוייב לתת גט באמצעות פסק דין אך הוא ממשיך לסרב לציית לפסק הדין שניתן על ידי בית הדין הרבני ואף מעדיף לרצות מאסר בבית הסוהר ובלבד שלא יתן לאישתו גט. מקרים נוספים הם כשהבעל נעדר (לדוגמא צוללן שטבע ואבדו עקבותיו). המשמעות הפרקטית של עגינות או של להיות האישה עגונה היא כי האישה לא תוכל להינשא לאדם אחר, ועפ"י הדין האישי-הדתי היא לא תוכל לקיים יחסי אישות עם אדם אחר.

תופעת סרבנות הגט היא קשה וישנן לא מעט נשים הסובלות מן התופעה. לא אחת נשים מסורבות גט מבעליהן כחלק מהפעלת לחץ כספי או כחלק מהפעלת לחץ בנוגע למשמורת ילדים, ולעיתים ללא סיבה מוצדקת מלבד נקמה.

בעניין זה חשוב להכיר ולדעת כי בתי הדין הבינו את המצוקה של מי שמסורבת גט ועל כן בשנת 2012 נכנס לתוקף חוק שפועל נגד סרבני גט. באם ניתן פסק דין המחייב את הבעל לתת גט לאישתו והוא מסרב – יכולה האישה לפנות לבית הדין תוך 45 יום ולבקש לחייבו בסנקציות. הסנקציות הנהוגות על סרבי גט כוללים שלילת רישיון, שלילת החזקת שיקים וכרטיסי אשראי ואף מאסר בפועל.

חתונה אזרחית

ישנם זוגות רבים שמבקשים לעקוף את הדין הדתי באמצעות חתונה אזרחית במדינה זרה, וזאת למרות שאין מניעה דתית כי הם ינשאו זה לזה בישראל, שכן שניהם בני אותה דת.

בני זוג מאותה דת או בני זוג מדתות שונות או בני זוג חסרי דת יכולים לנסוע למדינות מסוימות כגון קפריסין, צכ'יה, ארה"ב וכיוצא בזה, להתחתן בהן ואז לחזור ארצה ולהירשם כנשואים במשרד הפנים. מדינת ישראל מכירה בנישואין מן הסוג הזה – לא באופן חוקי, אך באופן פרקטי, כך שאותם בני זוג יוכלו להירשם במשרד הפנים ובתעודת הזהות כנשואים לכל דבר ועניין..

אך אליה וקוץ בה. אומנם חתונה אזרחית שנעשית באופן המתואר עוקפת את הדין הדתי שכן היא לא נעשית בטקס יהודי דתי, אך במקרה של פרידה, גם בני זוג שהתחתנו בחתונה אזרחית, יצטרכו להתגרש על פי הדין הדתי שלהם, ואם הם יהודים שנישאו בחו"ל – יהיה עליהם להתגרש בבית הדין הרבני !

כלומר, אם מדובר בבני זוג יהודים שהתחתנו בחו"ל, הם יצטרכו להתגרש בבית הדין הרבני בהתאם לדין הדתי. מנגד, אם מדובר בבני זוג חסרי דת או בני זוג מדתות שונות ("מעורבים"), אז הם יוכלו להתגרש בצורה פשוטה יותר בבית המשפט לענייני משפחה, שכן אז הדין הדתי לא מעורב בעניינם. כלומר, בני זוג שאינם יהודים או בני זוג מעורבים מדתות שונות, יתגרשו באמצעות הליך של "התרת נישואין" שמשמעותו "גירושין", הליך שמתבצע בבית המשפט לענייני משפחה.

עגינות ונישואין אזרחיים

מכאן עולה השאלה: האם תופעת העגינות עשויה להתרחש גם כאשר מתחתנים בחתונה אזרחית?. האם בני זוג יהודים שהתחתנו בחתונה אזרחית ועתה נפרדים וצריכים להתגרש בבית הדין הרבני, יוכלו להיחשב כעגונים אם אחד מבני הזוג יסרב לתת גט לרעהו?

התשובה היא מורכבת, אך ננסה לפשט ולענות באמצעות כמה קווים המנחים.

אם מדובר בבני זוג יהודים שאינם פסולי חיתון אחד לשני (למשל – כהן וגרושה), שהתחתנו רק בשל חוסר רצון להינשא באמצעות הרבנות, הרי שהגירושין ייעשו על ידי בית הדין הרבני באופן רגיל. בנסיבות כאלו, בני הזוג יהיו כפופים לדין הדתי, ואכן הבעל יוכל לסרב לתת לאישה גט ולהיפך.

אם מדובר בבני זוג יהודים, ופסולי חיתון אחד לשני, הרי שבמצב כזה בית הדין יצטרך להעניק לאישה גט לחומרא. זאת אומרת, בית הדין יקבע מראש שהנישואין לא היו כשרים ולכן אין לנישואין כל תוקף מבחינת הדין הדתי ולכן הצדדים מותרים לאחרים. במצב כזה, בני הזוג לא יהיו חשופים לעגינות ולהשפעתה, משום שבית הדין הרבני פשוט יקבע כי הנישואין לא קיימים ולא היו קיימים.

נשאלת גם השאלה מה דינם של "ספק יהודים". הכוונה היא בעיקר ליהודים שעלו ארצה מברית המועצות לישראל מכוח חוק השבות. לצערנו, ישנה תופעה לפיה לא אחת, אותם עולים נמנעים מלקיים חתונה יהודית-דתית בשל חוסר הרצון לעבור תהליך של "הוכחת יהדות" שעשוי להיות ארוך ומשפיל. בין אם מדובר בשני הצדדים, ובין אם מדובר רק באחד מבני הזוג שיהדותו אינה ברורה, גם במקרים כאלו  הנישואין הם ללא תוקף דתי, ולכן אין בהם צורך בגט לחומרא אלא רק בהליך של התרת נישואין. במקרים כאלו הליך ה"גירושין" ייעשה בהליך של "התרת נישואין" בבית המשפט לענייני משפחה, אך בית הדין הרבני ידרש לתת חוות דעת על בני הזוג ועל יהדותם. במסגרת חוות דעתו של בית הדין הרבני הוא יכריע אם בני הזוג יהודים ועליהם להתגרש בבית הדין הרבני או שמא בני הזוג לא הוכיחו את יהדותם והם יכולים להתגרש בבית המשפט לענייני משפחה.

המקרים הקלאסים בהם בית הדין הרבני מתערב וקובע כי הוא זה שמוסמך לדון בגירושין של בני זוג יהודים, שיהדותם לא הוכחה, הם כאשר בני משפחה בדרגה ראשונה של בני הזוג המתגרש נישאו בחתונה דתית ועל כן הספק של יהדותם אינו רב. במקרים אלה כאמור נוהג בית המשפט לענייני משפחה להורות על העברת הגירושין לידי בית הדין הדתי. במקרים אלה, הליך הגירושין ייעשה על פי ההלכה, בהתאם לאמות המידה שתוארו לעיל.

חשוב לציין שהגירושין והנישואין הנעשים במסגרת הדין הדתי, לא פוגעים בזכויות בני הזוג בפן הממוני, ובכל הנוגע למשמורת הילדים, למזונות הילדים, אותם עדיין אפשר לתבוע במסגרת אזרחית, קרי: בית המשפט לענייני משפחה. אפילו אם מדובר במי שמסורב/ת גט.

 

כאמור, הדין האישי, דיני המשפחה בכלל ונושא כמו עגינות בפרט הינן נושאים מסובכים. מומלץ תמיד להיוועץ בעו"ד גירושין מנוסה על מנת שיוכל להכווין אותנו לדרך המשפטית הנכונה בעת מסע הגירושין על כל נבכיו.

יש לכם שאלות על עגינות או נישואין אזרחיים? התקשרו עוד היום:

08-9453604

0522-979709

עורך דין גירושין חיה לזר נוטקין