אחד הדברים שמפחידים אנשים הוא חוסר הידיעה. זהו פחד שמשליך על כל תחומי החיים. אנשים חוששים לעזוב את מקום העבודה שבו הם סובלים, כי הם לא יודעים מה יקרה לאחר מכן. אנשים חוששים לעשות צעדים משמעותיים בחייהם, בגלל אותו פחד מהלא נודע. בהתאם, אנשים רבים ממשיכים במערכת יחסים זוגית או בנישואין, גם כשלא טוב להם וכשהם לא מאושרים, רק בגלל הפחד מהלא נודע. לא ניתן במאמר אחד, לעסוק בשאלות אישיות ורגשיות הנוגעות לרצונם של אנשים, אבל כן אפשר לתאר את אחד הגורמים לפחד מ-"הלא נודע", שנובע מחוסר ידע.
אנשים לא תמיד מודעים לזכויות שלהם ולהליכים שיש לקיים כדי לעשות דבר מסוים. כך גם לגבי גירושין. אנשים רבים חוששים להתגרש, למרות שרע להם, כי הם לא יודעים איך מתנהל הליך גירושין, ומה הפרוצדורה לשם כך, ולעיתים הם גם מאמינים במיתוסים שהקשר ביניהם לבין המציאות – הוא מקרי בהחלט.
בתור עורך דין גירושין ברחובות, עם שנות ניסיון רבות, בחרתי במאמר שלהלן להציג פירוט קצר, לשאלה מהו הליך גירושין ומה הוא בעצם כולל. מטרת המאמר היא להעניק לכם מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עו"ד גירושין ברחובות.
גירושין בישראל:
גירושין בישראל בין בני זוג יהודים נערכים בבית הדין הרבני (אגב, הליך הנישואין מתקיים ברבנות). תביעת גירושין מוגשת כמו כל תביעה, וצריכה לכלול עילת גירושין מבין העילות המוכרות בדין העברי–דתי. לדוגמא: בגידה, מעשה כיעור, אי סיפוק מיני, עקרות ועוד. במידה והוכחה עילת גירושין במסגרת ניהול תביעה בבית הדין הרבני, אזי יורה האחרון על סידור גט. מצד שני, חשוב להעיר כי תביעת גירושין יכולה גם להיות בהסכמה, ואז כל שבני הזוג צריכים לעשות הוא להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין.
לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בתביעות גירושין, וכן יש לו סמכות מקבילה לעסוק בתביעות למזונות (נרחיב על כך בהמשך).
מנגד, חשוב להבין שאין לבית הדין הרבני סמכות לעסוק בתביעות להסדרי שהות ורכוש (יחסי ממון), אלא אם מוגשת תביעה לגירושין שכורכת עמה את כלל הנושאים הללו, על ידי הפונה הראשון שכרך את הנושאים האלו וביקש את סמכותו של בית הדין הרבני.
בעניין זה, כאשר אחד מבני הזוג הוא יהודי והשני אינו יהודי, או כאשר שני בני הזוג אינם יהודים – בית הדין הרבני אינו הכתובת עבורם (ולא יכול לקנות סמכות). כך גם ביחס לידועים בציבור שלא נישאו אלא מנהלים זוגיות וחיי משפחה – כל אלו יפנו לבית משפט לענייני משפחה לדון בהתרת הנישואין ובכל נושא אחר שקשור לזוגיות שלהם ולפרידה שלהם.
הסדרי שהות
בעבר, הסדרי שהות היו מכונים "משמורת". כיום, המונח המשפטי המדויק הוא הסדרי שהות. הסדרי שהות יכולים להיות בלעדיים לטובת האם או האב, אך הם יכולים להיות מחולקים גם באופן שווה או כמעט שווה (הדבר נקרא הורות משותפת). כל תיק שנוגע להסדרי שהות, מתברר בהתאם לטובת הקטין וצרכיו. הליכים הנוגעים להסדרי שהות, נדונים בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אם תביעת הסדרי השהות נכרכה עם תביעת הגירושין.
מזונות ילדים:
החובה לשאת במזונות ילדים, מפורטת גם היא בדין העברי–דתי. מטרת המזונות היא להבטיח קיום כלכלי הולם לילדים. על פי הדין העברי, החובה לשאת במזונות ילדים לרוב מוטלת על האב. לצד זאת, כיום – זוגות רבים בוחרים בהסדרי שהות שווים והמשמעות היא שבמידה והסדרי השהות של הילדים להורים הם שווים או כמעט שוויוניים, ואין בין ההורים פערי הכנסה משמעותיים, אזי בהחלט ניתן לחתור ולעתור לחלוקת מזונות שווה – אפס מזונות.
עוד נקודה שחשוב להוסיף בהקשר למזונות, שהם חלק אחד מהתשלום שזכאים לו קטינים, כאשר נלווים למזונות גם דמי מדור. מדור, הם תשלומים שנועדו לאחזקת בית המגורים של הקטינים, לרבות: שכירות או משכנתא, וכן הוצאות ניהול בית מגורים.
יחד עם זאת חשוב לומר כי בבית הדין הרבני, הפסיקה בנוגע למזונות ילדים אינה ליברלית ולא מתייחסת לפסק הדין של בית המשפט העליון בע"מ 919/15 שמאפשר אפס מזונות מעל גיל 6 במקרים מסוימים. בבתי הדין הרבניים עדיין ניתן לראות שמחייבים את האב במזונות ילדיו גם מעל גיל 6, לרבות במקרה שבו ההורים משתכרים באופן דומה או שווה.
חלוקת רכוש בין בני זוג:
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 קובע כי כלל הרכוש המשותף שנצבר לבני הזוג ממועד הנישואין / הזוגיות במקרה של בני זוג לא נשואים, הוא רכוש בר חלוקה, והחלוקה תהיה שוויונית בעת פרידה.
מדובר על משטר של איזון משאבים שנחשבים משותפים. בעניין זה יש מקרים שבהם סוגי רכוש מסויימים כגון קצבאות בגין נכות או רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג ערב הנישואין או רכוש קיבל במתנה אחד מבני הזוג – לא ייחשבו כמשותפים.
נעיר, כי ניתן להתנות על חוק יחסי ממון באמצעות עריכה של הסכם ממון, כאשר אז ההסכם הוא זה שקובע את חלוקת הרכוש של הצדדים. כלומר בני זוג יכולים לקבוע בהסכם ממון חלוקה אחרת, כפי שמוסכמת ביניהם. עוד נעיר בעניין זה כי מחלוקות הנוגעות ליחסי ממון בין בני זוג, מתבררות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני אם תביעת הגירושין כרכה עמה את תביעת הרכוש. שתי הערכאות לא פוסקות באופן זהה ועדיין יש פערים בין הפסיקות. לדוגמא, לאחרונה ניתן פסק דין של בית הדין הרבני שקובע כי יופחת מס רעיוני מעסק שלא נמכר אלא חולק בין בני זוג, ואילו בבית משפט לענייני משפחה לא נהוג לבצע הפחתה של מס אלא אם הוא מוחשי ועתיד לחיות מחויב מס כזה בפועל.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בגירושין ופרידה רכושית במדינת ישראל. מטרת המאמר הייתה להציג סקירה קצרה על הנושא, כדי לאפשר לך להתמודד עם הלא נודע והחשש להתגרש. כמו כן, תיארנו כבר בהתחלה, שאחת הסיבות לפחד מהלא נודע בהקשר לגירושין נובע בגלל חוסר ידע. תקוותי שהמאמר הפחית במעט את אותו "לא נודע", ובכל מקרה נכון תמיד להפחית את המתח על ידי התייעצות עם עו"ד מהתחום של דיני משפחה וגירושין.
תגיות: עורך דין גירושין רחובות, עורך דין גירושין ברחובות, עו"ד גירושין ברחובות