פסקי דין

doc-01

שינוי נסיבות ושינוי גובה המזונות

מדובר על אב שהגיע למשרדי כאשר יש בידיו פסק דין קודם לחיוב במזונות.

הצלחתי להוכיח שינוי נסיבות ולהיכנס לסבב שני בבית משפט לענייני משפחה בנושא המזונות של הקטין. המזונות של הקטין נקבעו ע"ס 700 ₪ לחודש על אף שמשכורתו נטו של האב עומדת ע"ס 15,256 ₪ ושל האם 4,744 ₪.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

כריכה של מזונות ילדים כך שהנושא ידון בבית הדין הרבני ולא במשפחה

ייצגתי אב שהגיש בבית הדין הרבני תביעה לגירושין וכרך אליה תביעה לקבוע את מזונות הילדים הקטינים. האישה התנגדה וניסתה למנוע את הדיון במזונות הילדים בבית הדין הרבני ומתוך מחשבה כי בבית משפט לענייני משפחה היא תקבל סכומים גבוהים יותר עבורם (מה שלא בהכרח נכון ותלוי נסיבות של כל תיק ותיק).

בית הדין הרבני קבע, כי על אף הלכת שרגא של בימ"ש העליון, הבעל – האב, הוא זה שהגיש את התביעה ראשון ובכך קנה סמכות לדון בנושא מזונות הילדים הקטינים, ועל אף התנגדות האישה – האם.

בנוסף ניתן לראות כי בית הדין הרבני התייחס לשאלה מהי "ההזדמנות הראשונה" שהאישה היתה צריכה לטעון כנגד סמכותו של בין הדין הרבני, כדי שהליך של מזונות ילדים קטינים לא יתנהל בפניו.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

אין מקום שערכאת הערעור תתערב בפסיקת מזונות זמניים

את האם ייצגה הח"מ.

אב ערער על כך שבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון פסק מזונות זמניים בשיעור של 5,600 ₪ בנוסף למחציות, הגם שלצדדים משמורת משותפת על 4 הבנות המשותפות, והגם שרמת השתכרותם דומה.

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת האם, קבע כי אין מקום להתערב בהחלטה של בימ"ש לענייני משפחה כאשר מדובר בפסיקת מזונות זמניים.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

פסק דין של בית הדין הרבני

בית הדין הרבני קבע כי האישה לא הפסידה את כתובתה, כך שהבעל חוייב לשלם לה את מלוא כתובתה בשיעור של 120,000 ₪.

את האישה ייצגה הח"מ – עורכת דין חיה לזר נוטקין.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

האישה זכאית לפתוח תיק כתובה והגבלות אם הבעל יסרב לתת לה גט

הליך שניהלה עו"ד חיה לזר נוטקין בבית הדין הרבני, כאשר בסופו נקבע:

1. כל עוד לא הכריע בית הדין הרבני בתביעת שלום הבית שהגיש הבעל, האישה לא תחוייב להיפגש עם בעלה בניגוד לרצונה.

2. האישה הצליחה להוכיח מסכת אלימות ועילת גירושין.

3. האישה זכאית למדור שקט ושלו עד למועד סידור הגט.

4. האישה זכאית לפתוח תיק כתובה ולבקש צווי הגבלה אם הבעל לא ישתף פעולה ויסרב לתת לה גט.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

דחיית תביעת הבעל לביטול הסכם

בעל ואישה ערכו וללא עזרה של עורכי דין הסכם גירושין. במסגרת ההסכם התחייב הבעל לשלם לאישה עד אחרית ימיו סך של 2,500 ₪ לחודש.

הבעל, לאחר הגירושין, טען כי יש מקום לבטל את ההסכם כי האישה הונתה אותו והוא לא הבין את ההתחייבות וחשב כי מדובר על תשלום מזונות בת קטינה עד הגיעה לגיל בגרות.

עו"ד חיה לזר נוטקין ייצגה את האישה והצליחה לפסול ולבטל את ניסיון הבעל לשעבר לבטל את ההסכם. בית הדין הרבני קיבל את עמדת האישה וקבע כי ההתחייבות תקפה ועל הבעל לשלם מדי חודש בחודשו סך של 2,500 ₪, ועד ליום בו הראשון מבין הצדדים יילך לעולמו, קרי עד 120.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

רבני – האישה זכאית למזונות אישה, כתובה ופיצוי כתובה

את האישה ייצגה הח"מ, עו"ד חיה לזר נוטקין, בבית הדין הרבני –

נקבע כי האישה לא הפסידה את זכאותה למזונות אישה ועל כן הבעל ישלם מזונות אישה עד למועד סידור הגט בפועל.

עוד נקבע כי על אף שרשום כי שיעור הכתובה הינו 10,000$ ו-200 זקוקים, הבעל יחוייב לשלם לאישה את מלוא כתובתה, בתוספת פיצויי כתובה, פיצויי גירושין ובסה"כ 70,000 ₪.

במקרה זה חשוב לומר, כי הסכום של הכתובה היה נמוך, אך אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים ופיצויי הגירושין שהשגנו, אפשר לאישה בסופו של יום לרכוש את חלקו של הבעל בדירה המשותפת.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

פרנסת האב קודמת לחובתו לזון את ילדיו

הח"מ ייצגה את האב בבית הדין הרבני שקבע כי אב הסובל מנכות, אינו עובד ומקבל קצבת ביטוח לאומי (נכות) לא חייב לזון ולפרנס את ילדיו, כי פרנסת האב וצרכיו קודמים לילדיו.

חשוב לציין כי בהחלטה משלימה נקבע כי קצבת התלויים, תוספת שמשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לאב, כחלק מקצבת הנכות שלו – תועבר לטובת מזונות הילדים. בית הדין הרבני דחה את תביעת המזונות של הילדים על ידי אימם לעקל ולקבל את מלוא הקצבה.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

רבני – גם גרושה זכאית בנסיבות מסויימות לתמיכה כלכלית מהגרוש שלה

מדובר על בעל ואישה שעמדו בפני גירושין וחלוקת רכוש.

נקבע כי על אף שעפ"י ההלכה לא מגיע לאישה מזונות אישה, בנסיבות העניין ובשים לב כי מצבה הכלכלי של האישה קשה – ישלם הגרוש לאשתו מזונות אישה בשיעור של 1,500 ₪, אשר הוא יהיה זכאי לקבל בחזרה את מה ששילם כאשר הצדדים ימכרו את דירתם. דהיינו, הכספים שישלם הבעל יושבו אליו מתוך חלקה של האשה בעת חלוקת הרכוש.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

פסק דין של בית הדין הרבני הגדול

בית הדין הרבני הגדול דחה את תביעת הבעל לחייב אותו בפיצויי גירושין וחיוב כתובה תוך שהוא קובע כי החיוב נעשה כדין ועפ"י ההלכה היהודית

את האישה שקיבלה את כתובתה ייצגה הח"מ גם בבית הדין הרבני האזורי וגם בבית הדין הרבני הגדול בירושלים.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

החלטה של העליון

בעל ערער בערכאה שלישית על פס"ד וחיובו לשלם לאישה כספים עד אחרית ימיה. ההליכים התנהלו בבית הדין האזורי, בבית הדין הרבני הגדול וגם בבית משפט העליון.

בהחלטה המצורפת של בית המשפט העליון קובע בית המשפט כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על בית הדין הרבני הגדול שבירושלים. בכל שלושת הערכאות ייצגה הח"מ, עו"ד חיה לזר נוטקין, את האישה.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

בימ"ש העליון ביחס לניכור הורי

מדובר על משפחה, בה הקטין המשותף הוצא ממשמורת אימו בגיל 3.5 שנים והועבר למשמורת אביו. בין הקטין לאימו לא התקיימו ימי הורות במשך כ-4 שנים ולאחר מכן חודשו במרכז קשר, ושוב התרופפו וחוזר חלילה.

הסבים, הוריה של האם, יוצגו בערכה של בית המשפט העליון על ידי הח"מ, תוך שהם עתרו לחידוש קשר עם נכדם ואף שלא ראו אותו במשך שנים רבות (בעת ניהול ההליך היה הקטין כבר בן 12.5).

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הסבים והורה כי הערעור של האב, כי אין מקום לחדש את הקשר בין הקטין לסבים או האם, יידחה, תוך שעל בית המשפט לענייני משפחה לקבוע מתווה ולנסות לחדש את הקשר.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

חיוב בגט

האישה הגיעה למשרדי לאחר שהייתה מעוכבת גט במשך שנים רבות ואף שהצדדים חיו בנפרד. בסופו של יום הצלחתי לשכנע את בית הדין הרבני כי יש לכפות על הבעל לגרש את אשתו מטעמים של מאיסות, שהוא אינו זן מפרנס את אשתו כי בעצם הם חיים בפירוד ואין באמת שיתוף או סיבה להותיר אותם נשואים.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן


doc-01

הגדלת מזונות אף שקיימת משמורת משותפת

הח"מ ייצגה את האם בהליך של ערעור שנוהל בבית משפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ופסק אף שיש לצדדים משמורת משותפת והאישה איננה ממצה את מלוא פוטנציאל ההשתכרות שלה, יש מקום לחייב את האב לשלם עבור כל אחד מהקטינים (בסה"כ 2) מזונות בשיעור של 975 ₪ לחודש וכן להשתתף בשיעור של 15% מעלויות המדור, אף שעם האם והקטינים מתגוררים ילדיה מנישואין קודמים.

לצפייה בקובץ ה-PDF של פסק הדין המלא – לחצו כאן