צוואות וירושות

צוואות וירושותאם יש תחום משפטי שנוגע לכולם, הוא תחום הירושות והצוואות. זאת מן הטעם הפשוט שלכל אחד ואחת מאתנו יש קרוב או קרובת משפחה, אשר לאחר מותם עלה הצורך לחלק את רכושם. את חלוקת הרכוש עושים לרוב באמצעות צו ירושה או באמצעות צו קיום צוואה (כלומר במקרה שבו המנוח/ה ערכו צוואה עוד בחייהם). מכאן עולות השאלות: מה הדין בעת מותו של אדם? כיצד תיערך חלוקת עיזבונו (כלומר – כל הרכוש שהוא הותיר עם מותו)?

דיני הירושות והצוואות מעלים שאלות רבות נוספות, כמו: מהי צוואה? אילו סוגי צוואות ישנן? כיצד כדאי לערוך צוואה? מהי ירושה? כיצד ניתן להתנגד לצוואה או לירושה ואילו טענות נפוצות ניתן להעלות במקרים כאלו? כיצד מממשים צוואה או ירושה? ועוד. לאור חשיבות הנושא חיברנו את המאמר שלהלן.

מה קובע החוק שמסדיר את ענייני הירושות והצוואות בישראל?

החוק הרלוונטי אשר מסדיר את כל דיני הירושה והצוואה במדינת ישראל הוא חוק הירושה, התשכ"ה-1965. חוק הירושה עוסק בכל העניינים הנוגעים במישרין ובעקיפין בענייני ירושות וצוואות. החוק קובע בין היתר מה יקרה כשקיימת צוואה, מה יקרה כשהמנוח לא ערך צוואה בחייו, כיצד יש לערוך צוואה, מי הם היורשים על פי דין, כיצד ניתן לוותר על זכות מכוח ירושה או צוואה, מהן סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לענייני ירושות וצוואות, מהן סמכויותיו של רשם הירושה ועוד מגוון רב של נושאים שנדון בהם במסגרת המאמר.

מהי ירושה?

ישנן שתי אפשרויות להוריש. האחת, באמצעות צוואה שנערכה על יד המנוח עוד במהלך חייו, והשנייה, בהיעדר צוואה ובהתאם להוראות חוק הירושה. כאשר אדם לא עורך צוואה בחייו שבמסגרתה הוא "מצווה" מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, אזי קובע חוק הירושה "ברירת מחדל", שמגדירה מי יהיו היורשים על פי דין. נסביר: במסגרת צוואה, המצווה רשאי לקבוע מי יירש אותו בהתאם לרצונו. אך בהיעדר צוואה, חוק הירושה קובע מי יירש את המנוח. סעיף 10 לחוק הירושה קובע, כי היורשים של אדם, בהיעדר צוואה, יהיו בן או בת זוגו וכן ילדיו באופן שווה. הם מוכרים בחוק הירושה בתור "יורשים על פי דין". כמובן שיש היררכיה נוספת בחוק שקובע מי יירש את המנוח באם אין לו בן/ת זוג ו/או ילדים.

מהי צוואה?

צוואה, מלשון "ציווי", היא כינוי למסמך הנערך ע"י אדם בעודו בחיים שבו הוא "מצווה" על צדדים שלישיים כיצד תיערך חלוקת רכושו לאחר מותו. אין ספק כי צוואה היא אחד המסמכים המשפטיים המהותיים ביותר, משום שזהו מסמך המבטא בצורה האינטימית והאישית ביותר את רצונו של אדם בעודו בחיים, מה ייעשה לאחר מותו.

חוק הירושה מגדיר מספר רב של הוראות מהותיות הנוגעות לאופן שבו יש לערוך צוואה. אופן כתיבת הצוואה מוגדר בסעיף 18 לחוק הירושה. בין היתר קובע סעיף 18, כי צוואה ניתן לערוך בכתב יד, צוואה ניתן לערוך בפני שני עדים, צוואה ניתן לערוך גם בפני רשות ואף בעל פה, בנסיבות מסוימות. לפני שנסקור בהרחבה את האפשרויות לעריכת צוואה, נדגיש כי מצווה רשאי לשנות את צוואתו כל אימת שיחפוץ בימי חייו ובלבד שהשינוי בצוואה והצוואה עצמה נערכו בהתאם להוראות חוק הירושה.

אילו סוגי צוואות ישנן?

צוואה הנערכת בכתב יד: צוואה הנערכת בכתב יד היא הצוואה הנפוצה ביותר, שכן מדובר בצוואה הפשוטה ביותר לעריכה. סעיף 19 לחוק הירושה קובע, כי צוואה בכתב צריכה להיערך ע"י המצווה עצמו, בכתב ידו וכן גם לשאת את תאריך עריכתה ואת חתימת עורכה (כלומר: את חתימת המצווה). אין ספק כי צוואה הנערכת בכתב יד היא הצוואה האותנטית ביותר, משום שכשמה כן היא – היא נערכת ע"י המצווה עצמו. נדגיש כי צוואה שנערכה בכתב ידו של צד שלישי או הודפסה ונחתמה על ידי המצווה עצמו, אינה תקפה, כך שרק צוואה שנערכה ע"י המצווה, תוכר בדרך כלל בתור צוואה שנערכה כדין.

צוואה הנערכת בפני עדים: צוואה הנערכת בפני עדים היא צוואה אשר דומה מאוד לצוואה הנערכת בכתב, למעט מספר שינויים. בדומה לצוואה הנערכת בכתב יד, גם צוואה בפני עדים נערכת בכתב (אבל פה היא יכולה להיות מודפסת ואין חובה כי תיערך בכתב ידו של המצווה), כוללת את חתימת המוריש (כלומר המצווה) וכן כוללת את תאריך עריכת הצוואה. בניגוד לצוואה בכתב, צוואה בפני עדים כוללת גם את פרטיהם של שני עדים אשר נוכחים במעמד עריכת הצוואה. בחתימת העדים על הצוואה, הם מאשרים כי הצוואה נערכה לכאורה כדין. הדין המתווה את האפשרות לערוך צוואה בפני עדים, מוגדר בסעיף 20 לחוק הירושה וקובע נוכחות שני עדים לפחות, שאין להם יד בירושה ובחלוקת הרכוש של המצווה, וכמובן שהם בני 18 שנה ומעלה.

צוואה שנערכת בפני רשות: צוואה הנערכת בפני רשות היא צוואה שמוקראת או מוגשת ומופקדת לרשות ציבורית, לדוגמא: בית דין דתי, בית המשפט לענייני משפחה, רשם הירושה ואף בפני נוטריון אשר מוגדר לעניין זה "רשות" והוסמך לכך. אדם המבקש לערוך צוואה בפני רשות, יכול להקריא את הצוואה לפרוטוקול, והרשות עצמה רושמת. יכול המצווה להביא מסמך שהוא הכין מראש, מודפס או בכתב ידו, והוא מגיש אותו לרשות. במקרה כזה, הפרוטוקול המשקף את הקראת הצוואה ישמש ראייה לכאורה, שהצוואה נערכה כדין. סעיף 22 לחוק הירושה מסדיר את הדין לגבי עריכת צוואה בפני רשות. במידה ומצווה מבקש לערוך צוואה בפני רשות, אזי הקראת הצוואה נעשית בפני גורם שיפוטי.

צוואה אשר נערכת בעל פה: צוואה הנערכת בעל פה היא צוואה ייחודית, משום שהיא צוואה שנערכת בתור "חריג". הכלל הוא שצוואה יכולה להיערך או בפני עדים, או בפני רשות או בכתב יד. צוואה בעל פה אינה צוואה שניתן לערוך באופן רגיל, אלא בהתקיימן של מספר נסיבות חריגות מאוד, כדלקמן:

בדרך כלל, צוואה בעל פה היא צוואה בעייתית, משום שהיא נערכת בעל פה. ניסיון החיים עשוי ללמד כל אדם, שדברים שנאמרים בעל פה, קשים מאוד להוכחה. לא פעם, אנשים מכחישים את הנאמר על ידם או "שוכחים" לפתע. כך גם לגבי צוואה. צוואה בעל פה יכולה להיערך בנסיבות הבאות: (1) כאשר אדם גוסס ומאמין כי הוא עתיד למות בזמן הקרוב. (2) על הצוואה להיערך בפני שני עדים. (3) בעת מסירת צוואה בעל פה, על העדים לערוך זיכרון דברים של דבריו של המצווה. (4) עם תום הקראת הצוואה, על העדים להגיש את זיכרון הדברים לידי רשם הירושה בהקדם האפשרי. (5) במידה והמצווה לא נפטר בתוך חודש מהיום שבו מסר את הצוואה בעל פה, אזי הצוואה שמסר (אפילו אם היא תועדה כנדרש בחוק הירושה ואפילו אם הוגשה לרשם הירושה) תבוטל באופן אוטומטי.

ללמדנו, שצוואה בעל פה היא צוואה של "מקרה חירום" ועל כן נקראת גם "שכיב מרע", כלומר צוואה שנועדה לתת מענה לסיטואציות מורכבות, שבהן אין אפשרות מידית לערוך צוואה כחוק. עם זאת, משום שמדובר בצוואה בעייתית מראש, נקבע בחוק הירושה, כי עליה להיערך בהתאם לקווים מנחים קפדניים. הסייגים המשמעותיים שמוטלים על צוואה בעל פה, נועדו למנוע מחלוקות משפטיות מורכבות, שעשויות להתגלות בצוואה בעל פה.

מהי צוואה הדדית?

צוואה הדדית היא אפשרות חדשה שהתווספה לחוק הירושה לפני מספר שנים. מדובר בצוואה שנכתבת ע"י שני בני הזוג יחדיו, אשר תכליתה היא לשמור על זכויותיו של בן או בת הזוג, עם מותו של אחד מהם. לדוגמא: שני בני הזוג חיים יחדיו בדירת מגורים משותפת. בני הזוג לא ערכו צוואה בחייהם. עם מותו של אחד מבני הזוג, קובע חוק הירושה, כי היורשים על פי דין הם בן הזוג (מחצית) וילדי המנוח. בסיטואציה כזו, הילדים יורשים מחצית הדירה של ההורים. אם קיימת מחלוקת בין ההורה שנותר בחיים לילדים, אזי הילדים יוכלו (לאחר קבלת צו ירושה) לבקש לפרק את השיתוף בדירת המגורים ואף לבקש מההורה שנותר בחיים לתת להם את החלק שירשו מההורה שנפטר. במקרה כזה בית המשפט יכול להורות על מכירת הדירה. מדובר בסיטואציה קשה מאוד, אך היא ממחישה את הצורך בעריכת צוואה הדדית לעיתים, כך שבני הזוג נותרים האחד לשני, ורק לאחר מותם הם קובעים, נניח, לילדיהם.

כדי למנוע סיטואציות כאלו, ניתן לערוך צוואה הדדית. מדובר בצוואה שנערכת על ידי שני בני הזוג ומחייבת את שניהם יחדיו, גם כאשר אחד מהם הלך לעולמו. משום שמדובר בצוואה שמחייבת גם בעת מותו של אחד מבני הזוג, אזי האפשרות להתנער מצוואה הדדית היא מצומצמת ולעיתים גם לא קיימת. אם שני בני הזוג עדיין בחיים, אזי אין כל קושי לשנות את הצוואה ההדדית. ניתן לעשות זאת בהסכמה, או שצד אחד מודיע לבן הזוג האחר על רצון לבטל את הצוואה. אם אחד מבני הזוג נפטר ובן הזוג אשר נותר בחיים מבקש להתנער מהצוואה ההדדית, אזי עליו לוותר על הרכוש שעתיד להיות מורש לו (למעט הרכוש המשותף) או לחלופין במקרה שהעזבון כבר חולק, להשיב את שווי הרכוש אשר קיבל מכוח אותה צוואה הדדית, כי בן הזוג הסתמך טרם מותו על הצוואה.

יש מקרים שבהם כדאי לבחון אפשרות לערוך צוואה הדדית, אך יש מקרים שאין בכך צורך. את הצוואה ההדדית ניתן לערוך בשתי צוואות מראה ולציין זאת במפורש או בצוואה אחת משותפת. בכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו וכדאי מאוד להיוועץ בעורך דין משפחה מהי הצוואה הנכונה ביותר שיש לערוך, אם בכלל.

מה חשוב לדעת בעת עריכת צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי מהותי ובעל חשיבות רבה. צוואה אמורה לשקף את רצונו של אדם, מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. חשוב לזכור שיש את החוק שמסדיר את הירושה ולכן לא בכל מקרה יש מקום לערוך צוואה. לדוגמא, אם לאדם יש בן יחיד ולבן יש ילדים, הרי שאותו בן או אם הבן הלך לעולמו לפני המוריש, ילדיו של הבן (הנכדים של המוריש) יקבלו את כל הרכוש, ולכן אין מקום לערוך צוואה.

לעומת זאת, במקרה של סכסוך עם בן הזוג ורצון למדר אותו מקבלת רכוש, במקרה שבו רוצים לעשות תכנון מס, במקרה שיש ילד אחד שמסובך כלכלית וברור כי כל שקל שיקבל כירושה ירד לטימיון, כשיש זוגיות שנייה וילדים לא משותפים ורוצים להבטיח את הילדים ורק אחר כך את בן הזוג ה"חדש", וכן הלאה – נכון יהיה לערוך צוואה, ורק אצל עורך דין מנוסה, שיודע לייעץ, שעשה אי אלו צוואות בימי חייו.

בעת עריכת צוואה יש לעמוד במספר תנאים קפדניים, כדי שלא לפגוע בתוקפה של הצוואה בעתיד. הבה ונסקור חלק מאותם תנאים:

התחייבות בעל פה לא מחייבת אף צד: צוואה אמורה להיות מסמך סופי, כלומר: מה שכתוב בצוואה מחייב וכל הוראה אחרת שהמצווה מוסר בעל פה בחייו, אין לה כל תוקף. התחייבות שנמסרה ע"י המצווה בחייו לצד שלישי לשנות הוראה של צוואה, לא תחייב ולא יהיה לה כל תוקף. לכן, אם רוצים לשנות הוראות של צוואה, יש לשנות את הצוואה עצמה וכל התחייבות אחרת לא תהיה ברת מימוש.

צוואה ניתן לשנות: ניתן לשנות את הוראות הצוואה כל עוד המצווה בחיים והוא כשיר לעשות כן. הוראה בצוואה אשר קובעת כי לא ניתן יהיה לשנות אותה, היא הוראה ללא כל תוקף משפטי. כלומר, אם מצווה עורך צוואה וכולל בה הוראה שקובעת כי צוואה זו היא סופית ולא ניתנת לשינוי, אזי לא יהיה בכך כדי למנוע שינוי בצוואה בעתיד ובלבד שהשינוי נערך ע"י המצווה.

שינוי בצוואה יכול להיעשות רק ע"י המצווה: הכלל בהתאם לסעיף 26 לחוק הירושה קובע, שצוואה יכולה להשתנות רק ע"י המצווה. מצווה רשאי לשנות את הצוואה כל אימת שיחפוץ, אך השינוי חייב להיעשות על ידו בלבד. צוואה הנערכת ע"י אחר, לרבות: קרוב משפחה מדרגה ראשונה, היא צוואה שאין לה כל תוקף. לכן, אם מבקשים לשנות צוואה, השינוי צריך להיערך ע"י המצווה עצמו.

מהו פגם בצוואה?

לא פעם צדדים מוצאים את עצמם במחלוקת משפטית, עקב פרשנות של מסמך משפטי. לדוגמא: הסכם מכר, חוזה עבודה ועוד. כך גם לגבי צוואות. לעיתים צוואות כוללות פגמים משפטיים, אשר יכולים לפגוע באפשרות להבין את תוכנן או את משמעותן. אומנם ישנן צוואות שניתן לפתור את העמימות על ידי קריאת כל הצוואה וירידה לרצונו של המצווה, אך ישנן צוואות שמהן עולה חוסר בהירות קשה, שלעיתים מצדיקה את ביטול הצוואה כולה. בניגוד להסכם למשל, אשר במסגרתו הצדדים יכולים להתווכח על המשמעות המשפטית של מילים או ביטויים, כאשר אנו עוסקים בצוואה אין כל אפשרות להיעזר ב"ראייה הטובה ביותר" והיא עורך הצוואה, אשר רק הוא בלבד יודע את משמעות הכתוב ויכול להעיד על כוונתו האמתית בעת עריכת הצוואה.

צוואה היא כמו כל מסמך משפטי שעשויה להיווצר בה עמימות משפטית. חוק הירושה קובע בסעיף 25, כי לבית המשפט לענייני משפחה תינתן הסמכות להורות על ביטול צוואה במקרים מסוימים או לחלופין, תינתן לו הסמכות לאשר צוואה אפילו אם קיים בה פגם. למרות שלבית המשפט לענייני משפחה יש כאמור סמכות לאשר צוואה שבה התגלה פגם, אישור כזה יינתן רק במקרים שהצוואה נערכה כדין (לדוגמא: אם מדובר בצוואה בפני עדים שנכחו במקום ועוד). ללמדנו, שגם במקרים שבהם עשויות להתגלות סתירות בצוואה או חוסר בהירות בנקודות מסוימות, לבית המשפט יש סמכות לאשר את הוראות הצוואה, או לפחות לאשר את עיקרי הוראות הצוואה תוך ביטול ההוראות הבעייתיות.

מימוש צוואה והתנגדות לצוואה:

במידה ואדם נפטר והותיר צוואה או ירושה ללא עריכת צוואה – אזי עולה השאלה: כיצד ניתן לממש את הצוואה. כלומר, כיצד יהיה ניתן למכור את דירת מגוריו או לקבל את הרכוש שאותו הותיר בעת מותו. כלומר, השאלה היא: כיצד מממשים צוואה או הירושה.

במקרה שאדם נפטר והותיר צוואה בחייו, אזי יש לפנות עם הצוואה לרשם הירושה או לבית הדין הרבני, לצרף תעודת פטירה ולבקש לקבל "צו קיום צוואה".

במקרה שפונים לבית הדין הרבני, חשוב לזכור כי כל היורשים עפ"י הצוואה או היורשים עפ"י החוק צריכים לתת את הסמכות לבית הדין, שכן אחרת אין לבית הדין סמכות. משכך, ניתן לראות כי רבים מעדיפים שלא להתייצב בפני בית הדין הרבני ודווא להגיש את הבקשה לצו קיום צוואה או צו ירושה באופן מקוונן, באמצעות האינטרנט, לרשום לענייני ירושה. בית הדין או רשם הירושה יורה על תקופת ביניים, אשר במסגרתה יתפרסם ברבים דבר הבקשה, על מנת לאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם, במידה וישנה התנגדות, למתן צו קיום הצוואה. במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי יורה רשם הירושה על מתן צו קיום צוואה. עם קבלת הצו, ניתן לממש באופן חוקי את הוראות הצוואה. אם הוגשה התנגדות למתן צו קיום צוואה, אזי יורה רשם הירושה על העברת הדיון בהתנגדות, לבית המשפט לענייני משפחה. ברור שאם הסמכות ניתנה לבית הדין הרבני, אזי אחרי הפרסום בעיתון וקבלת ההתנגדות, הדיון יתנהל שם.

בכל מקרה, אם ההתנגדות תתקבל, אזי יוכל בית המשפט להורות על ביטול הצוואה או ביטולה החלקי. אם ההתנגדות תידחה, יוחזר העניין לרשם הירושה, אשר יורה לבסוף על מתן צו קיום צוואה.

לעומת זאת, מה הדין במקרה של אדם שלא הותיר צוואה? במקרה כזה יש לפעול באופן דומה: יש לפנות לרשם הירושה (או בית הדין הרבני בסייג שרשמנו לעיל) בבקשה למתן צו ירושה ולהמתין תקופת ביניים אשר במסגרתה יתאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם למתן צו הירושה. במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי יינתן צו ירושה וניתן יהיה לממש את הצוואה. במידה ותוגש התנגדות, אזי יורה רשם הירושה על העברת הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה.

מה ניתן לטעון במסגרת התנגדות לקיום צוואה או מתן צו ירושה?

במסגרת בקשת צו קיום צוואה או צו ירושה, צדדים שלישיים יכולים להביע התנגדות למתן הצווים. ישנן טענות רבות שנהוג לטעון במסגרת התנגדויות מעין אלו. חלק מהטענות הן טענות מהותיות, למשל: צוואה שנערכה שלא כדין. לעומת זאת, ישנן טענות שקשורות יותר לאופי המשפחתי הנוגע לצוואה (למשל: טענות שמועלות ע"י בן שלא היה בקשר עם אביו לגבי זכויותיו לפי ירושה ועוד). הבה נסקור מספר טענות נפוצות, במסגרת בקשות התנגדות לצו קיום צוואה או צו ירושה, כדלקמן:

צוואה שנערכה תחת כפייה או איומים או השפעה בלתי הוגנת: טענה נפוצה במסגרת התנגדות למתן צו קיום צוואה, היא טענה הנוגעת לעריכת הצוואה. צוואה שנערכת בכפייה או תחת איומים, היא צוואה שנערכה שלא כדין, משום שזו צוואה שלא באמת משקפת את רצונו האמיתי של המצווה. לכן, סעיף 32 בחוק הירושה קובע, כי צוואה שאכן נערכה תוך כפיה או איומים או אונס, תבוטל אוטומטית. מקרים רבים של השפעה בלתי הוגנת נטענים על ידי בן משפחה אחד כנגד בן משפחה אחר שהתגורר בימיו האחרונים עם המנוח ולכאורה המנוח היה תלוי בו ובעזרה שלו ולכן עלולה היתה להיות השפעה בלתי הוגנת. עם זאת, חשוב להדגיש כי נטל ההוכחה שהצוואה נערכה תחת כפיה, הוא על מגיש ההתנגדות.

טעות קולמוס במסגרת צוואה: צוואה יכולה להכיל עמימות או טעויות סופר או דו משמעות. אך יש להבדיל בין מקרים מובהקים שבהם סתירות יכולות לעקר את תוכן הצוואה מפאת חוסר אפשרות להבין את תוכנה, לבין מקרים שבהם סתירות המצויות בצוואה, ניתנות ליישוב. לבית המשפט יש סמכות לאשר הוראות צוואה ולו באופן חלקי, למרות פגם אשר התגלה בה. לכן, טענות של טעות או דו משמעות בצוואה הן טענות נפוצות מאוד, במסגרת התנגדויות המוגשות נגד מתן צו קיום צוואה.

טענות הנוגעות להיעדר זכות ברכוש המוריש: גם כאשר מדובר בצוואה וגם בירושה על פי דין, הכלל הוא שאדם אינו יכול להוריש דבר שלא שייך לו. כלומר, בין הטענות הנטענות במסגרת התנגדויות, קיימת טענה של היעדר בעלות של המנוח, על רכוש מסוים שאמור להיות מחולק במסגרת הצוואה.

צוואה לא חוקית: סעיף 34 לחוק הירושה קובע, כי צוואה לא חוקית הסותרת את שלום הציבור, היא צוואה שלא יהיה לה כל תוקף ודינה להתבטל. טענה שגם כן ניתן לטעון במסגרת הגשת התנגדות לקיום צוואה, היא טענה של חוסר חוקיות בצוואה עצמה, למרות שזו טענה שכיחה פחות.

לסיכום:

ענייני ירושות וצוואות הם נדבך חשוב מאוד במסגרת דיני המשפחה. מדובר בתחום המצריך ידע רב, הבנה וניסיון, כאשר כל אלו שמורים רק לעו"ד משפחה מיומן. בעניין זה ורק כדי לפרט על קצה המזלג אספר, כי טיפלנו במשרדנו במקרה שבו בני הזוג נשואים היו בהליך של תביעת גירושין. בית הדין הרבני עדיין לא קבע כי על האשה לתת גט לבעלה או להפך. רצה הגורל והבעל נפטר באורח פתע והתברר כי הוא השאיר אחריו צוואה שאומרת כי לאשתו הוא לא מוריש דבר. לכאורה, יכלו היורשים עפ"י הצוואה להוציא את אשתו של המנוח, שהפכה להיות אלמנה, מהדירה המשותפת וכדי לקבל את חלקם בדירה בכסף. אלא מאי – פנינו לבית הדין הרבני וביקשנו לקבל סעד שנקרא "מדור אלמנה" כך שהיא תוכל להישאר בדירה ולגור בה ללא תמורה עד אחרית ימיה, ואפילו שיש לה רק 1/2 דירה. במקרים דומים שבעל מנסה למנוע מאשתו לרשת אותו, יש הרבה מה לעשות ומה לטעון, וזה כאמור טענות ששמורות רק לעורכי דין שבקיאים בנושאי משפחה, סכסוכי ירושה וצוואות.

מדובר בנושא עשיר מאוד, שבוודאי לא הצלחנו לכסות את כולו במסגרת המאמר, שכן במאמר זה עסקנו בהרחבה בהבדלים בין ירושה לצוואה וכן בשאלה כיצד מממשים צוואה וירושה וכן כיצד יש לערוך צוואה ומה הדין בהיעדר צוואה ועוד.

מאמר זה אינו אמור לשמש כתחליף לייעוץ משפטי פרטני, אלא מדובר במאמר כללי. לשם קבלת ייעוץ ספציפי ופרטני, ניתן לפנות למשרדנו ולקבוע פגישת ייעוץ.