צו הרחקה

צו הרחקה

הבה ניקח שני תרחישים לדוגמא: התרחיש הראשון, אתם הולכים ברחוב ואדם הולך אחריכם. בתחילה אתם לא מייחסים לכך כל חשיבות, אך לאחר מספר דקות הוא עוקב אחריכם גם לרחובות צדדיים ואף נועץ בכם מבטים מוזרים. בשלב מסוים אתם מתחילים לחוש שלא בנוח ואף לחשוד שמדובר באדם המבקש להטריד אתכם ולבלוש אחריכם. התרחיש השני, אתם מתגוררים בבית עם בן משפחה – אח, אשר באופן קבוע מטריד, מגדף ומתעלל בכם נפשית. אין ספק שההתנהגות של אותו אח, גורמת לכם לאי נוחות ופוגעת קשות בשגרת החיים שלכם.

מה הדין בשני המקרים הללו? מה ניתן לעשות? התשובה פשוטה: אחת ה"תרופות" לאותן סיטואציות שהצגנו, היא להוציא נגד המטריד או הבולש או האח ה"מגדף" צו הרחקה.

מכאן נשאלות השאלות: מה הדין לגבי צווי הרחקה? האם יש הבדל בין צו הרחקה לאדם זר לבין צו הרחקה לקרוב משפחה? מי רשאי להוציא צו הרחקה וכן מהי הפרוצדורה להוצאת צו הרחקה? בנוסף לכל אלו, נדון בשאלה, מה הדין לגבי צווי הרחקה המוצאים על ידי איש משטרה והאם בכלל יש להם תוקף? כמו כן נדון בשאלה, מה הדין בעניינו של אדם אשר מפר צו הרחקה. כל זאת – לידיעתכן\ם ונוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך מומלץ לפנות למשרדנו.

צו הרחקה – מה המשמעות?

כאשר אנו סובלים מהטרדה של אדם אשר עוקב אחרינו בקביעות או בולש אחרינו, הרי שאנו סובלים מפגיעה בפרטיות ופגיעה בשגרת החיים שלנו. אין צורך להסביר עד כמה חשובה זכותנו לפרטיות. אי לכך, כדי לשמור על פרטיותנו ועל זכותנו לאוטונומיה, אנו רשאים לפנות לבית המשפט ולעתור למתו צו הרחקה, במקרה שבו אנו חשים מוטרדים על ידי אדם אחר. בנוסף, אנו יכולים לבקש צו הרחקה בגין שלל סיבות נוספות ולא רק במקרים שבהם אדם אחר עוקב אחרינו. לדוגמא, אנו יכולים לעתור למתן צו הרחקה נגד שכן אשר מאמלל את חיינו, פוגע בשלוות חיינו ומטריד אותנו. אנו רשאים לעתור לקבלת צו הרחקה נגד קרוב משפחה, אפילו אם הוא מתגורר עמנו באותו בית, במקרים שבהם התנהגותו של אותו אדם, פוגעת בגופנו, או בנפשנו. דוגמא לכך היא במקרה של אלימות מילולית מצד בן משפחה. אנו יכולים אף לעתור למתן צו הרחקה במקרה שבו אדם מטריד אותנו באמצעות הרשתות החברתיות. יותר ויותר בקשות למתן צווי הרחקה, מתייחסות כיום להטרדה באמצעות מסרונים או הרשתות החברתיות המוכרות, כדוגמת – פייסבוק.

למעשה, צו הרחקה הוא צו שיפוטי, שיוצא תחת ידו של בית המשפט, אשר מורה לאדם מסוים, לחדול מלהטריד אותנו, לבלוש אחרינו, או ליצור עמנו קשר בכל דרך אפשרית וכן אף לשמור מרחק מאתנו, כפי שייקבע על ידי בית המשפט. במשפט הישראלי, יש מספר סוגים של צווי הרחקה. סוג אחד, הוא צו למניעת הטרדה מאיימת, שמתייחס בעיקר למחלוקות בין אנשים שהם בדרך כלל זרים, או בני אדם שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. הסוג השני, הוא צו הגנה, שמתייחס לצווי הרחקה במסגרת משפחתית. על כל אלו, נסביר בהמשך המאמר. יוער בנקודה זו, כי צו הרחקה מכל סוג, הוא צו שיפוטי ולכן הפרה שלו, מהווה עבירה פלילית ואף עלולה לגרור סנקציה.

החקיקה העוסקת בצווי הרחקה:

כפי שהזכרנו בקצרה, ישנם שני חוקים עיקריים העוסקים בצווי הרחקה, אשר יש ביניהם הבדלים ספורים, אך שניהם מיועדים לתכלית אחרת. הסוג האחד הוא צו המתייחס לבני משפחה. הסוג השני הוא צו המתייחס לאנשים באופן כללי. נסביר – החוק הראשון העוסק בצווי הרחקה, הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה, מקנה לכל אדם זכות לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הרחקה. למעשה, החוק למניעת הטרדה מאיימת, מתייחס לכל סוג של הטרדה, מידי כל אדם. זהו החוק הכללי העוסק בצווי הרחקה. בהתאם לחוק זה, ניתן לפנות לבית משפט השלום, בית משפט לנוער ואף לבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה למתן צו הרחקה, אך כלשון החוק, אין מדובר בצו הרחקה, אלא בצו "למניעת הטרדה מאיימת".

החוק השני העוסק בצווי הרחקה, נקרא חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א – 1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). החוק הזה, מקנה לכל אדם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולעתור לצו הרחקה, כאשר ההטרדה נעשית על ידי בן משפחה (למשל – אחים, הורים וילדים, בני זוג ועוד). כלומר, תכליתו של החוק למניעת אלימות במשפחה, היא לאפשר לבני משפחה, להגן על עצמם ועל גופם. אי לכך, כפי שגם נסביר בהמשך, בחוק למניעת אלימות במשפחה ישנן מספר התאמות הנוגעות לבני משפחה.

החוק למניעת הטרדה מאיימת – להלכה ולמעשה:

כאמור, החוק למניעת הטרדה מאיימת, מאפשר לכל אדם לעתור לבית המשפט בבקשה למתן צו הרחקה, כלפי אדם אחר אשר מטריד אותו. מדובר בחוק שתכליתו להגן על כל אדם באשר הוא ולאפשר לכל אדם לשמור על שגרת חייו. כבר בסעיף הראשון לחוק למניעת הטרדה מאיימת, מוגדרת תכליתו. הבה נצטט את הוראות החוק - "מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו". כלומר, אדם אשר מוטרד על ידי אדם אחר, בהתאם לאמות המידה הקבועות בחוק למניעת הטרדה מאיימת, רשאי לפנות לבית המשפט. כאמור, בהתאם לחוק זה, צו הרחקה מכונה בתור "צו למניעת הטרדה מאיימת".

כיצד מוגדרת הטרדה מאיימת בהתאם לחוק?

המונח הטרדה מאיימת, מוגדר בחוק למניעת הטרדה מאיימת – "הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו". נסביר – כל פגיעה הפוגעת בפרטיותו של אדם אחר, או בשלוות חייו, או בהתנהלות חייו, עשויה להיחשב בתור הטרדה מאיימת בהתאם לחוק זה. סעיף 2 קובע מספר מקרים שמוכרים בתור מעשים שיכולים להקים עילה, לבקשת צו הרחקה. בין אותם אירועים – יצירת קשר מטריד עם אדם מסוים, הטרדתו באמצעות פניות שגורמות לחוסר נוחות, פגיעה ברכוש של אדם אחר (למשל, השחתה של רכב, או נכס אחר של אדם מסוים) וכן מעקב ובילוש אחר אדם מסוים. כל אלו – יכולים להיחשב בתור הטרדה מאיימת. פגיעה בפרטיות, כמו חדירה למחשב, צילום ברשות יחיד או רבים וכו', יכולים גם הם להיחשב בתור הטרדה מאיימת.

איך פונים לבית המשפט בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת?

כאמור, בקשה למתן צו הרחקה, בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, אפשר להגיש לבית משפט השלום או בית משפט לנוער או בית משפט לענייני משפחה. נעיר שבקשה למתן צו הרחקה בהתאם לחוק זה, יכולה להיעשות לא רק על ידי אדם שנפגע, אלא על ידי קרוב של אדם מוטרד וכן על ידי עובד סוציאלי וכן על ידי המדינה עצמה (באמצעות היועץ המשפטי לממשלה).

בנוסף, על מנת שבית המשפט יורה על מתן צו הרחקה, על מבקש הצו לעמוד במספר תנאים. קודם כל, על מבקש הצו להוכיח בראיות סבירות, כי הוא אכן מוטרד, כלומר – עליו להציג ראיות, בין אם מדובר בצילומי מסך, סרטונים, או אף עדים מטעמו שיוכלו לשפוך אור על גרסתו. זאת ועוד, יש להוכיח כי האדם שאליו מופנה הצו, פעל על פי המונח "הטרדה מאיימת". דהיינו, יש להראות כי המטריד הטריד, איים, פגע ברכוש, פגע בפרטיות ועוד. כמו כן, במסגרת הגשת בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, יש לצרף תצהיר חתום על ידי עורך דין, אך נדגיש שכדאי מאוד להיות מיוצג על ידי עורך דין משפחה בעל ניסיון בתחום זה. כמו כן, בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, צריכה להיות בכתב ולכלול את הפירוט העובדתי הרלוונטי. במידה ובית המשפט אכן התרשם כי נעשתה הטרדה מאיימת, הרי שאז בית המשפט יכול להורות בצו, על הרחקת המטריד מן המוטרד.

לגופו של עניין, כאשר מוגשת בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת, יש כאמור להגישה במזכירות בית המשפט. לאחר מכן, יש להעביר את הבקשה לידי הצד השני באמצעות שליח או דואר רשום. בד בבד, עוד לפני שמתקבלת עמדתו של הצד השני, רשאי בית המשפט להורות על צו הרחקה זמני, עד להחלטה אחרת. במקביל, ייקבע מועד לדיון שאליו יתייצבו מבקש הצו וכן הצד השני. שני הצדדים רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין דיני משפחה. במהלך הדיון, ישמע בית המשפט את טענות הצדדים וכן יאפשר להם להגיש ראיות. לאחר מכן, יכריע בית המשפט סופית בבקשה. בית המשפט יכול לקבל את הבקשה והוא יכול לדחות אותה. אף יותר מכך, בית המשפט יכול להטיל הוצאות משמעותיות במקרה שבו עולה כי הבקשה היא בקשת סרק, שלא היה מקום להגישה. על החלטת בית משפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, אפשר לערער לבית המשפט המחוזי.

יודגש, כי במידה ובית המשפט הורה על מתן צו למניעת הטרדה מאיימת, אזי הצו יכלול הוראות שונות. לדוגמא, בית המשפט יכול להורות בצו למטריד, לשמור מרחק מוגדר מהמוטרד. בית המשפט יכול להורות למטריד לא ליצור קשר טלפוני או קשר ישיר או באמצעות מסרונים או באמצעות הרשת, עם המוטרד. בנוסף, בית המשפט יכול להורות למטריד להפקיד ערובה כספית בקופת בית המשפט, על מנת להבטיח שאכן המטריד ימלא אחר הוראות צו ההרחקה. כפי שציינו, הפרה של צו הרחקה, היא עבירה פלילית.

התוקף של צו למניעת הטרדה מאיימת:

עוד נקודה חשובה הנוגעת לצווי הרחקה בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, היא תוקפו של צו זה. סעיף 6 לחוק למניעת הטרדה מאיימת קובע כי צו הרחקה יהיה בתוקף למשך 6 חודשים מיום הוצאתו. לבית המשפט יש סמכות להאריך את הצו לחצי שנה נוספת ועד שנה. במקרים מיוחדים מאוד, בית המשפט יכול להאריך את הצו לתקופה נוספת של עד שנה, אך סמכות זו היא סמכות שיש להפעיל (והיא גם מופעלת) לעיתים נדירות.

החוק למניעת אלימות במשפחה:

בדומה לחוק למניעת הטרדה מאיימת, החוק למניעת אלימות במשפחה מקנה לבית המשפט סמכות להורות על צו הרחקה. עם זאת, תכליתו של החוק למניעת אלימות במשפחה, היא להגן על בני משפחה ולכן הוא חוק שנוגע לבני משפחה והוא גם מותאם יותר לסכסוכים או אירועים אלימים בין בני משפחה. כך יפים הדברים הכתובים בדברי ההסבר לחוק למניעת אלימות במשפחה – "הצעת החוק המצורפת בזאת נועדה להקל על מצוקתם של נשים וילדים הנמקים תחת ידו הקשה של בן משפחה אלים. ההצעה, שוועדת קרפ אימצה את עקרונותיה, נועדה לאפשר לבית המשפט להרחיק בן משפחה אלים מבני משפחתו הסובלים מהתנהגותו האלימה, הן בבית המשפחה והן במקומות העבודה והלימודים בהם שוהים בני המשפחה" (הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, ה"ח תש"ן מס' 2002 עמ' 232). החוק למניעת אלימות במשפחה, מאפשר לאדם לפנות בבקשה לצו הרחקה כאשר הוא מוטרד על ידי בן משפחה.

"בן משפחה" מוגדר בחוק זה, בתור – בן זוג, הורים, ילדים, הורים מאמצים וילדים מאומצים, סבים וסבתות, גיסים, דודים ודודות, אחיינים ועוד. כפי שגם ציינו לעיל, החוק למניעת אלימות במשפחה, מכנה את המונח "צו הרחקה", בתור "צו הגנה".

התנאים לקבלת צו הרחקה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה:

בדומה לחוק למניעת הטרדה מאיימת, סעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, מאפשר לאותם גורמים שיכולים לעתור בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת, לפנות לבית המשפט בבקשה למתו צו הגנה. כדי לקבל צו הגנה, על המבקש להראות ראיות לקיומה של הטרדה וכן להוכיח שסבל מהטרדה, לרבות אלימות מינית או כליאת שווא וכן במקרה שבו התנהגות קבועה של מטריד, מסבה נזק נפשי למוטרד, או כאשר המטריד נוהג באלימות מילולית או פיזית כלפי המוטרד ועוד.

מה כולל צו הגנה?

כאמור, החוק למניעת אלימות במשפחה מותאם יותר לסכסוכים בין בני משפחה, לרבות אלו אשר מתגוררים יחדיו. אי לכך, במסגרת חוק זה, לבית המשפט יש סמכויות רבות ורחבות יותר. למשל, לבית המשפט יש סמכות ליטול נשק מאדם אשר מוצא נגדו צו הגנה וכן סמכות להורות לאדם שנגדו מתבקש צו הגנה, לקבל טיפול מניעתי, לרבות טיפול בכעסים ועוד. בית המשפט יכול להורות על הרחקה של מטריד, אי יצירת קשר באמצעים שונים וכן הרחקה פיזית מן הקורבן במקרים מסוימים ועוד.

תוקפו של צו הגנה:

צו הגנה יהיה בתוקף במשך 6 חודשים כאשר לבית המשפט יש סמכות להאריך את תוקף הצו בחצי שנה נוספת. עם זאת, במקרים מאוד חריגים ורק בהתקיימם של נימוקים שיירשמו, יכול בית המשפט להאריך את תוקף הצו לתקופה של שנה נוספת בלבד.

הגשה של צו הגנה:

הכללים הנוגעים להגשת צו למניעת הטרדה מאיימת, רלוונטיים גם לבקשה למתן צו הגנה. גם בבקשה זו יש לכלול פירוט עובדתי, לצרף תצהיר ולהגישו במזכירות בית המשפט. רצוי להיות מיוצג על ידי עורך דין משפחה. בית המשפט ישמע את הצדדים במעמד הדיון ולבסוף יורה האם יש מקום לתת צו קבוע (בדומה לחוק למניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט יכול לתת צו זמני עד למועד הדיון שאליו יזומנו הצדדים). בסיום ההליך יכול בית המשפט גם להטיל הוצאות, במקרה שבו מוגשת בקשת סרק.

צו הרחקה בדין הפלילי:

צווי הרחקה, יכולים להינתן לא רק על ידי בית המשפט בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת, אלא גם על ידי קצין משטרה, במסגרת הליך מעצר. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים"), מקנה לקצין משטרה סמכות להטיל הגבלות על אדם שנעצר, לשם ביצוע חקירה. בין היתר, לקצין משטרה יש סמכות להורות לחשוד להפקיד ערובה, ליידע את המשטרה במקרה שכתובתו משתנה וכן להטיל על חשוד בהליך מעצר, הרחקה מקורבן עבירה או עדים. הסמכות הזו מוגדרת בסעיף 42 לחוק המעצרים. לקצין משטרה יש גם סמכות להרחיק חשוד בהליך מעצר מאזור מסוים ולא רק מאדם או אנשים ספציפי\ם. ללמדנו, שצו הרחקה יכול להינתן גם במסגרת הליכי מעצר.

גם לבית המשפט, הדן בתיק מעצר (בין אם מדובר במעצר לצרכי חקירה ובין אם מדובר במעצר עד לתום ההליכים, לאחר הגשת כתב אישום פלילי נגד חשוד), יש סמכות להטיל על חשוד הגבלות, לשם שחרורו ממעצר. בין אותן הגבלות, הרחקה של חשוד (עצור) מאדם מסוים או קבוצת אנשים וגם מאזור מסוים. במקרים כאלו, הסיבה שלאורה בתי המשפט מורים על הרחקה בהליכי מעצר, היא לשמור על חקירה פלילית תקינה וכן כדי להגן על עדים בהליך חקירה או הליך פלילי המתנהל בבית המשפט.

הפרה של צו הרחקה – מה הדין?

הן החוק למניעת הטרדה מאיימת והן החוק למניעת אלימות במשפחה, מקנים לבית המשפט סמכות להורות לאדם מסוים לפעול בדרך מסוימת או "שלא לפעול" בדרך מסוימת. כלומר, בית המשפט יכול לכפות בצו על אדם מסוים שלא לנהוג בדרך מסוימת. אך כאשר אדם מפר צו שיפוטי, הרי שהוא מבצע עבירה פלילית. במילים אחרות, אדם שמפר צו הרחקה, מכוח אחד החוקים שהוזכרו לעיל, מבצע עבירה פלילית, כאשר סעיף 287 לחוק העונשין, קובע כי הפרה של צו שיפוטי שניתן כחוק, היא עבירה פלילית בת שנתיים מאסר. במידה ומדובר בהפרה של צו שיפוטי שהוצא על מנת להגן על גופו או חייו של אדם, הרי שאז מדובר בעבירה חמורה יותר שהעונש עליה הוא 4 שנות מאסר. כלומר, הפרה של צו הרחקה היא עבירה פלילית בת 4 שנות מאסר. זאת ועוד, אדם שמפר צו שניתן על ידי קצין משטרה, יכול בקלות להיעצר שוב ולהיכלא עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. גם הפרה של צו הרחקה שניתן במסגרת הליכי מעצר, מהווה עבירה פלילית.

לסיכום

צווי הרחקה הם לא דבר נעים, לא לאדם העותר לקבלתם ובוודאי שלא לאדם שאליו מופנה צו זה. ככלל, מדובר בבקשות לא פשוטות ובהליך לא קל, בוודאי שלא בפן הרגשי. לכן, אנו ממליצים תמיד להיעזר בעורך דין לענייני משפחה בעל ניסיון.