תביעת מזונות ילדים – כל מה שחשוב לדעת

תביעת מזונות ילדים – כל מה שחשוב לדעת

ע"פ החוק, חובתו של האב יהודי לדאוג לכל הצרכים הכלכליים של ילדיו עד הגיעם לגיל 18 כאשר הפסיקה מאוחרת יותר הרחיבה וקבעה חובת מזונות עד תום שירות החובה הצבאי של הילדים.

מקרה של חוסר הסכמה בין שני ההורים במועד הפירוד לגבי גובה המזונות יש להגיש תביעת מזונות ילדים מסודרת, וכאן נלמד מה היא כוללת בדיוק והיכן ניתן להגישה.

תביעת מזונות ילדים – מה היא כוללת?

כאשר תובעים מזונות ילדים, מה שעומד על הפרק הוא כל אותם סכומים שמועברים מדי חודש על מנת לדאוג לרווחת הילדים ומימוש הפוטנציאל שלהם. הסכומים כוללים השתתפות בהוצאות דיור, הוצאות אחזקת הדיור, ביגוד, רפואה, חינוך ועוד. התביעה מוגשת כאשר בני הזוג חלוקים בדעתם לגבי הסכום ואינם מצליחים להסכים עליו ללא התערבות חיצונית של מערכת המשפט. למעשה, כל תביעת מזונות ילדים הינה תביעה כללית שמטרתה יישוב המחלוקת על ידי הכרעה שיפוטית. לעומת זאת, בהסכם גירושין ניתן לקבוע בהסכמה גובה מזונות משתנה בהתאם לגיל הילדים וכן הלאה, ולקבוע מדרגות. לעומת זאת, כשמערכת המשפט מוציאה תחת ידה פסק דין למזונות, בדרך כלל, יהיו מזונות קבועים עד גיל 18, ולאחר גיל 18 ועד לסיום השירות חובה הצבאי.

נהוג במערכת המשפט לקבוע שככל שהילדים קטנים יותר כך גובה המזונות גדול יותר, ברם עקרון זה תלוי בעוד פרמטרים כגון מספר הילדים במשפחה, רמת החיים לה הורגלו טרם הפרידה, פוטנציאל ההשתכרות של האב בהווה ובעתיד ועוד.

היכן מגישים את התביעה?

לאורך עשרות השנים האחרונות תביעת מזונות ילדים בצורתה הראשונית הוגשה אך ורק בבתי המשפט לענייני משפחה. כיום ניתן לראות יותר ויותר תביעות שכאלו המוגשות לראשונה גם בבית הדין הרבני, שלו סמכויות מקבילות בעיני החוק בנושא זה. את התביעה מגישים באחת משתי הערכאות המשפטיות הללו כאשר אליה ניתן לצרף או במילים המקצועיות "לכרוך", תביעות נוספות שקשורות להליך הגירושין. לאחר הגשת התביעה יקבל לידיו האב את כתב הדין, יגיש כתב הגנה ויופיע לדיון במועד שנקבע. חשוב לציין, כי לעיתים מוגשת בקשה למזונות זמניים עוד בטרם הדיון הראשון ובטרם הוגש כתב גנה מצד האב, וזאת לכדי לאפשר לילדים לקבל מזונות וכספים מיידית.

חשוב בעניין זה עוד לציין, כי מאז נכנס החוק לישוב סכסוך באמצעות יחידות הסיוע, לא ניתן להגיש תביעה למזונות אלא יש להגיש בקשה לישוב סכסוך. נהוג ואפשרי להגיש בקשה למזונות זמניים בד בבד עם הבקשה לישוב סכסוך, שכן מי שלא הגיש בקשה למזונות זמניים עד לקיומה של פגישת המהו"ת הראשונה – לא יוכל להגיש בקשה כזו עד לסיום "עיכוב ההליכים" שנקבע בחוק על 45 יום, ולעיתים יותר, ממועד הגשת הבקשה לישוב סכסוך.

עוד בעניין זה, לעיתים ניתן להגיש תביעת מזונות ילדים גם לאחר הגירושים עצמם, בסמוך להם או אף הרבה לאחריהם, וזאת כאשר מתרחשים שינויים מהותיים שדורשים את "פתיחת" הסכם הגירושין או פסיקת המזונות בערכאה המשפטית. במקרים אלה המטרה היא לקבוע סכומים חדשים ומעודכנים למצב החדש.

גורמים המשפיעים על תביעת מזונות ילדים 

לצד חלוקת הרכוש, מזונות הילדים מהווים מרכיב משמעותי ביותר בפן הכלכלי של הסכמי גירושין והליכים המגיעים לפתחו של בית המשפט. אכן, לתשלומים החודשיים בהם ישא האב תהיה השפעה מכרעת על האופן שבו ייראו הדברים בעתיד מבחינת רמת החיים שלו, של ילדים ושל גרושתו. על כן, מרכיב זה של מזונות הילדים מהווה לא פעם מקור לחלוקי דעות עזים, מעכב את התקדמותם וחתימתם של הסכמי גירושין, ובסופו של דבר אף מגיע לפתחו של בית המשפט. 

דברים שחשוב לדעת לפני שמגישים את הבקשה

חשוב לדעת כי בשנים האחרונות מוגשות לא מעטות תביעות מזונות אל בתי דין רבניים, בעוד שבעבר הדבר נעשה רק בבתי משפט לענייני משפחה. אם כן, ניתן להגיש תביעת מזונות ילדים (ולכרוך בו עניינים נוספים) אל שתי הערכאות הללו ובהמשך נעסוק באופן שבו הדיינים והשופטים קובעים את הסכומים. במקרה זה, אחרי שהתביעה מוגשת נשלחת אל האב הודעה והוא צריך להציג מצידו כתב הגנה, אשר מן הסתם יטען טענות שמטרתן להפחית בסכומים המבוקשים בכתב התביעה.

יחד עם זאת, חשוב להבין כי תשלום המזונות אינו חייב להיתלות עד שיחלו הדיונים בבית המשפט/בית הדין ועד שייקבעו הסכומים, מכיוון שאין זה רצוי ליצור מצב בו אם וילדיה אינם יכולים לשמור על רמה כלכלית נאותה. על כן, קיימת האפשרות להגיש בקשה לקבלת מזונות זמניים, מה שמאפשר לקבל באופן מיידי סכומים מסוימים עוד לפני שהחלו הדיונים ואפילו לפני שהאב הגיש כתב הגנה מצידו. 

אחד השינויים המשמעותיים שחשוב להכיר, אשר קיים מזה מספר שנים, קשור אל יחידות הסיוע בבתי המשפט. את היחידות האלו מכירים עם הזמן גברים ונשים רבים העושים את צעדיהם אל הערכאות השונות, והן נכנסות לפעולה כבר מתחילת הדרך. כיום קיים בישראל חוק ליישוב סכסוך אשר משמעותו כי אין מגישים עוד תביעת מזונות אלא מגישים בקשה ליישוב סכסוך בעזרת יחידות הסיוע. מבחינת המזונות הזמניים, המשמעות היא שחשוב מאוד להגיד את הבקשה עד שמתקיימת הפגישה הראשונה של יישוב סכסוך, שכן אחריה קיים עיכוב הליכים של חודש וחצי לפחות שבו לא ניתן להגיש את הבקשה.

עוד חשוב לדעת כי קיימת משמעות גדולה להגשה ראשונה של יישוב סכסוך, שכן מי שמקדים את בן זוגו בהגשת בקשה זו (שהיא בעצם תביעה) מקבל יתרון על ידי עיכוב של בן הזוג השני כבשבועיים. לכן, ביכולתו לבחור היכן ינוהל ההליך המשפטי – בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. אין זה סוד כי לערכה המטפלת בסוגיות הגירושין השונות יכולה להיות השפעה גדולה, הן על הדרך בה מתקיים ההליך והן על תוצאותיו, ולכן מי שמקדים נהנה מיתרון משמעותי. יתר על כן, מלבד העיכוב, יכול בן הזוג שהגיש את הבקשה לשנות את דעתו לגבי הערכאה שתעסוק בתיק לאורך חודש וחצי – ואין זה משנה אם הגיש את הבקשה לבית דין רבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

כמה משלמים? תלוי!

קודם כל, אם אין זה ברור לחלוטין נבהיר כי תביעת מזונות ילדים היא כזו שבה האב נדרש לשלם סכום מסוים מדי חודש, ולא האם (לאחרונה קיימות מספר פסיקות השמות סייג לכך במשמורת משותפת, אולם הן עדיין מעטות). מדובר בסכומים אשר מטרתם להבטיח כי הילדים יוכלו ליהנות מכלכלה ורמת חיים סבירה, ולגדול באופן הולם וברמה הדומה לזו בה הורגלו בטרם הגירושין. 

אם כן, הסכומים בהחלט תלויים ברמת החיים בה חיו בני הזוג וילדיהם בשנים שלפני הגירושין, ויש עוד מספר גדול של מרכיבים שאותם נתאר בהמשך. לפני כן, חשוב להדגיש כי הסכומים עצמם גם תלויים במי שקובע אותם, דהיינו בני הזוג בסיוע עורכי דין בהסכם, או על ידי הדיינים או השופטים בערכאות הרלוונטיות. כמו בכל תחום של הגירושין, גם את דמי המזונות כדאי ועדיף "לסגור" מחוץ לכותלי בית המשפט ויש לכך סיבות טובות: הדיונים המשפטיים יכולים להיות ממושכים ולעלות ביוקר מבחינת תשלומים לעורך הדין, אגרות משפטיות, אובדן ימי עבודה וכדומה. הם גם אינם נעימים בלשון המעטה לשני בני הזוג, אשר נלחמים זה בזה על הכסף ומציגים לראווה את יכולותיהם הכלכליות. ולא פחות חשוב, הם מוציאים במידה רבה את הכוח מהידיים שלכם.

לדוגמא, בהסכם גירושין שבו בני הזוג מגיעים בעצמם להסכמות מלאות בעקבות תהליך גישור אצל עו"ד, יש הרבה יותר גמישות מבחינת הסכומים. אפשר למשל לקבוע סכומים קבועים לכל השני, סכומים משתנים בהתאם לגילאי הילדים (בדרך כלל ככל שהילד מתבגר כך קטן הסכום), או סכומים שמתשתנים בהתאם למצבי חיים שונים. אמנם גם הסכם הגירושים צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט ולעמוד ברמה מסוימת של סבירות גם בקביעת התשלומים, אולם נדיר מאוד שבית המשפט יתערב בהסכמים בתואנה שהסכומים אינם בגדר הסביר. דרך זו של הסכמות משותפות ומלאות גם סוללת את הדרך לעתיד טוב יותר מבחינת התקשורת, ההבנה והמשך שיתוף הפעולה של השניים – שימשיכו להיות הורים לילדיהם ויצטרכו לא פעם להתחשב בצרכיו של האחר. מאידך, כאשר תביעת מזונות מוגשות אל בית המשפט או בית הדין הרבני, מדובר בסכומים קבועים שעליהם מחליטים הדיינים/השופטים בהתאם לרמת ההשתכרות של ההורים ופרמטרים נוספים. המשמעות היא שהכוח לקביעת דמי המזונות יוצא במידה רבה מידי ההורים, ולא פעם שני הצדדים חשים נפגעים מהפסיקה.

במה עוד תלויים דמי המזונות?

דמי המזונות תלויים כאמור בעוד שורה ארוכה של פרמטרים. לדוגמא, יכול להיות הבדל משמעותי בין הסכומים שיידרש לשלם אב לשני ילדים בני 10 ו- 13 הכוללים מזונות הכרחיים ומזונות מדין צדקה, לעומת אב לילדים בני 15 ו- 17 אשר בהם ככלל מחויב האב למזונות מדין צדקה בלבד. כאשר מדברים על מזונות הכרחיים מדברים על צרכי הילדים הבסיסיים ביותר, ביניהם הוצאות על טיפולי בריאות, אוכל, בתי ספר וגנים, נעליים ובגדים, ושכר הדירה בבית האם. יש לציין כי בתי המשפט ובתי הדין הרבניים אינם מתפשרים ככלל בנושא זה, ורואים את אחריותו של האב בדאגה לאותם צרכים הכרחיים. על כן, אפילו אם האב מצוי במצב כלכלי בעייתי, עדיין יחייבו אותו בסכומים המזעריים הנהוגים (שאינם מבוטלים כלל וכלל ונעים סביב 1,400 ₪ – הסכום משתנה מעת לעת). 

לעומת זאת, כאשר מדברים על מזונות מדין צדקה, הכוונה היא לצרכים אחרים של הילדים שאינם עומדים בהגדרת של דבר מה הכרחי ובסיסי. כך למשל, מדובר נסיעות של הילדים לחופשות, על קניית בגדים יוקרתיים, על יציאה לבילוי וכדומה. מכאן שבמידה שהאב אינו במצב כלכלי טוב ואינו יכול לספק את הצרכים הללו, בית המשפט או בית הדין הרבני בהחלט יכולים להתחשב בעניין עד כדי מתן פטור מלא.

על כל פנים, כפי שאמרנו סוגיה מרכזית הקובעת את גובה דמי המזונות היא רמת החיים בה הורגלו הילדים, אשר מן הסתם נבעה מיכולותיהם הכלכליות של ההורים בטרם הגירושין, כאשר ההסתכלות היא בעיקר על יכולותיו של האב. היכולות הכלכליות נבדקות בין היתר באמצעות תלושי השכר מהשנה האחרונה, אותם יש לצרף אל תביעת מזונות.