אחד הנושאים המשמעותיים שנוגעים להליך גירושין, הוא עניין המזונות. מזונות, נקבעים לפי הדין האישי-דתי של בני הזוג. כאשר אנו עוסקים ביהודים, הרי שאז הדין העברי-הדתי מטיל על האב את חובת המזונות או בלשון המקראית: "החובה לזון את ילדיו" חלה על האב. למעשה, מטרת המזונות היא להבטיח לילדי האב קיום כלכלי, כאשר אביהם איננו מתגורר עמם תחת אותה קורת גג.
לצד זאת, במהלך השנים חלו שינויים רבים בענייני מזונות ילדים, במיוחד כאשר בני הזוג מקיימים זמני שהות שווים או כמעט שווים (מה שבעבר היה נקרא "משמורת" או "משמורת משותפת"). במאמר שלהלן נעסוק במזונות בהקשר של דיני המשפחה. נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם הקוראים מידע איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין מזונות בראשון לציון.
מהם מזונות?
מזונות הם בעצם תשלום חודשי קבוע שמשולם לטובת הילדים. כפי שכבר אמרנו, הדין העברי-הדתי קובע כי מזונות הילדים ישולמו על ידי האב לאם, על מנת להבטיח לילדים קיום כלכלי.
לצד חיוב במזונות, נלווה גם חיוב בדמי מדור, שהם אחוז מסוים מעלות המשכנתא או השכירות של הנכס שבו מתגוררים הילדים. נעיר כי סכום המזונות נקבע בהתאם לרמת החיים ובהתאם להכנסות ההורים.
סמכויות השפיטה במזונות:
בישראל, לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית לעסוק בתביעות לגירושין של בני זוג יהודים. בנוסף, הוא רשאי לעסוק גם בנושאים אחרים, כגון: הסדרי שהות, רכוש ואף מזונות, אם תביעת הגירושין כורכת עמה נושאים נוספים אלו.
לצד זאת, לבית המשפט לענייני משפחה, יש סמכות לעסוק בכל הנושאים הנוגעים לדיני המשפחה, למעט תביעות לגירושין בין בני זוג יהודים. כאמור, בענייני מזונות ישנה סמכות מקבילה לבית הדין הדתי, שכן אין לו סמכות בלעדית (כמו בגירושין) לדון במזונות, אלא סמכותו של בית הדין הרבני היא סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה. כלומר, מי שמחליט לתבוע, יוכל לנהל תביעת מזונות בבית הדין או בבית המשפט לענייני משפחה, הכל בהתאם לנסיבות ולייעוץ משפטי מוסמך שקיבלתם מעורך דין מזונות בראשון לציון. שימו לב כי ההחלטה איפה לנהל את ההליך היא החלטה הרת גורל ולכן כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם לנסיבות.
מזונות ילדים – מה החלוקה?
מזונות מדין חובה הם מזונות שנועדו להבטיח את הקיום כלכלי של הילדים עד גיל 6, כשהם קטיני קטינים. בעבר, כפי שציינו לעיל, האב תמיד היה משלם מזונות לאם, גם אם הייתה אחריות הורית משותפת או שולם שכר זהה לשני ההורים. מצב זה עדיין קיים, אם מדובר בילדים מתחת לגיל 6.
לגבי ילדים שהמזונות עבורם משולמים מדין צדקה, המצב כבר שונה, ולא תמיד נראה חיוב אב במזונות. לעיתים האב יהיה פטור ממזונות או ייחשב כמי שנשא בהוצאות של הילדים כשהם אצלו, והכל תלוי בנסיבות.
החלוקה וגובה המזונות לא רק מושפעים מזמני השהות והאחריות של כל הורה בביתו, אלא גם מגובה ההכנסות וגיל הילדים. כך עושים גם הפרדה בין צרכים הכרחיים לבין צרכים שאינם הכרחיים, אלא מותרות שנכללים בדין צדקה.
כיום, יותר ויותר בוחנים את יכולתם הכלכלית של שני ההורים, ולא רק את של האב.
מזונות זמניים:
אפשר כבר בשלב מוקדם, ועוד לפני פגישת יישוב הסכסוך הראשונה שבה הצדדים נפגשים עם עו"ס, לעתור לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולבקש ולקבל מזונות זמניים. התשובה לשאלה למי מבין הערכאות כדאי לפנות בשלב המקדמי כדי לקבל מזונות זמניים, הינה בהתאם לנסיבות ושקלול גיל הילדים, אחריות ההורית על הילדים, פערי השכר וכמובן הדחיפות בהחלטה, שכן יש שוני בין שתי הערכאות.
חשוב לזכור שמדובר במזונות זמניים שנפסקים לתקופה קצובה, וקביעת שיעור המזונות יכולה להשתנות בהמשך הדרך, בין בהסכם או בהליך משפטי שבסופו יינתן פסק דין.
עוד חשוב לדעת, כי יש אפשרות להגיש תביעת מזונות טרום זמניים, אפילו לפני הליך של יח"ס – יישוב סכסוך, כאשר לאחר מכן יש שלב של מזונות זמניים שיהיו בתוקף עד להכרעה סופית בעניין וכדי לא להותיר "חלל" ריק. בסיום התהליך יש פסיקה של מזונות קבועים ושם קובעים עד מתי החיוב חל, עד לגיל 18 שבו הילד נחשב בגיר מבחינה משפטית או שמא עד סיום שירות צבאי, הכל בהתאם לנסיבות ולסיטואציה.
שינוי נסיבות מהותי שעלול לשנות את גובה או משך המזונות:
חשוב להעיר כי אם יש שינוי נסיבות מהותי, כגון ילדם של בני הזוג עובר לפנימייה או להתגורר עם ההורה האחר באופן קבוע, או חלילה מצבו של הילד השתנה והוא החל לקבל קצבת נכות ועוד – ניתן לעתור לבית המשפט או לבית הדין הרבני, בהתאם לערכאה שנתנה את ההחלטות בעניין המזונות, בבקשה לערוך שינוי בגובה המזונות. מאחר והליך של שינוי נסיבות הוא תלוי הוכחה, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין מזונות במקרים כאלו ולבחון את הנסיבות לעומק בטרם תוגש תביעה.
מזונות אישה:
גם אישה יכולה להיות זכאית למזונות במקרה של פרידה ועוד לפני הגירושין, וזאת במידה וישנה תלות כלכלית בבעל שמחייבת סיוע כלכלי, או שהבעל מעוניין בגירושין ואין לו עילת גירושין דתית הלכתית. אגב, בניגוד למזונות ילדים שיתכן שישולמו עד לסיום השירות הצבאי, בכל הנוגע למזונות אישה – אלו משולמים עד לגט בלבד. לאחר הגירושין הרשמיים, אין יותר חובה לשאת במזונות אישה.
כמו כן, ומבלי להרחיב את היריעה של מאמר זה אוסיף, כי לעיתים בת זוג שהייתה ידועה בציבור ולא נשואה לבן זוגה, יכולה לעתור ולקבל מזונות אישה וזאת כמזונות משקמים ולא מכוח הדין הדתי-היהודי, כך שתביעה זו תוגש לבית משפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני. כך גם קיימים מקרים שבהם אישה זכאית לקבל מזונות מהעיזבון של בן זוגה שנפטר, אבל כאמור, נושא זה אינו חלק מהמאמר ולכן לא נרחיב עליו הפעם.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו במזונות בהקשר של דיני המשפחה. הסברנו מהם בעצם מזונות ומניין החובה לשאת במזונות ילדים ולעיתים גם במזונות אישה. הסברנו מה ההבדל בין מזונות מדין חובה, למזונות מדין צדקה. עוד הסברנו מה הדין כיום לגבי מזונות כאשר בני זוג מקיימים הסדרי שהות שווים עם ילדיהם. את המאמר נסיים בהמלצה חמה – להיעזר בעורך דין מזונות בראשון לציון, לפני שמחליטים לגשת לתבוע, וכדי להבין את הסוגייה והמקרה שלכם לעומק, ולא רק בהתבסס על מאמר כללי זה או אחר.