הסכם גירושין

הסכם גירושיןגירושין הם שלב לא נעים בחיינו, והסיבה לכך היא די ברורה, מדובר על פירוק של משפחה.

פירוק של תא משפחתי הוא פעולה מורכבת, קשה מאוד בפן הרגשי ובוודאי שבפן האישי והכספי. יותר מכך, פירוק של משפחה, לא מהווה רק פעולה שפוגעת בבני הזוג הפועלים לשם גירושין, אלא גם בילדיהם המשותפים של בני הזוג, שיחוו טראומה כתוצאה מהגירושין, בלי קשר לגילם של הילדים.

במסגרת הליך הגירושין, שהוא כאמור הליך מורכב לכשעצמו, קיימים מספר נושאים שבני זוג צריכים להסדיר. בניגוד לדעה רווחת ושגויה למדי, גירושין אינם מסתכמים ומתמצים רק בגירושין הנערכים בבית הדין הדתי. לשם גירושין ופרידה סופית, על בני זוג להסדיר נושאים, כגון – חלוקת הרכוש המשותף שלהם, הסדרת שיעור מזונות הילדים וכפועל יוצא – את הסדרת המשמורת על הילדים המשותפים וחלוקת זמני השהות שכל אחד מההורים ישהה עם הילדים. דהיינו, הליך גירושין הוא בעצם כותרת למספר הליכים, שבני זוג צריכים לקיים על מנת להיפרד.

במאמר שלהלן, נעסוק אומנם בהליך הגירושין אך, בין היתר גם נציג סקירה על כל ההליכים הנדרשים במסגרת הליך הגירושין, כאשר נתמקד דווקא בנושא אחר, שיכול לסייע לבני זוג להתגרש בצורה נאותה ונעימה יותר. במילים אחרות, נעסוק בשאלות מהו הסכם גירושין, מה כדאי לדעת על הסכם גירושין, איך מאשרים הסכם גירושין וכן מה כדאי לכלול במסגרת הסכם גירושין. בנוסף, נסביר מהם היתרונות והחסרונות במסגרת הסכם גירושין. על כל אלו נכתוב, לידיעתכם\ן ונוחיותכן\ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:

הערה אחת לפני שנתחיל – המאמר הזה הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. כל המסתמך על המידע שלהלן, עושה כן על אחריותו בלבד.

מהו הליך גירושין?

כאמור, הליך גירושין הוא כותרת להליך שלם, שכולל מספר נושאים או הליכים משפטיים, שבני זוג צריכים לקיים או להסדיר על מנת להיפרד במלוא מובן המילה. הליך גירושין, כולל כמובן את סוגיית הגירושין, שנדונה בבית הדין הרבני (כפי שנסביר בהמשך). אך במקביל, הליך הגירושין גם מצריך הסדרה של סוגיית מזונות הילדים (אשר מוטלים על האב, בעיקר, כפי שגם נסביר בהמשך), הסדרת סוגיית משמורת הילדים וכן סוגיית חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג. בחלק שלהלן, נציג סקירה של הנושאים הדורשים את הסדרתם, במסגרת הליך הגירושין:

גירושין בישראל:

במדינת ישראל, קיים דין ייחודי בכל הנוגע לנישואין וגירושין, וזאת בניגוד לרוב מדינות העולם, שבהן נישואין וגירושין נערכים על פי הדין האזרחי (באמצעות רישום בעירייה או במשרד הפנים). במדינת ישראל, בני זוג יכולים להינשא לפי הדין הדתי – האישי שחל עליהם. כלומר, בני זוג יהודים, יינשאו לפי הוראות הדין הדתי–העברי-הרבנות. כך קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי הדין הרבניים"). גם בני דתות אחרות במדינת ישראל, יינשאו לפי הדין הדתי שחל עליהם. למשל, בני זוג מוסלמים יינשאו לפי הדין השרעי, בני זוג נוצרים יינשאו עפ"י הכנסייתי שחל עליהם (קתולים לעומת פרוטסטנטים וכן הלאה) ודרוזים. נעיר, כי המשמעות של הכפפת הדין הדתי האישי על ענייני הנישואין והגירושין, היא משמעותית, שכן ישנם זוגות רבים שלא יכולים להינשא בארץ, כמו למשל – זוגות "מעורבים" בני דתות שונות או זוגות חד מיניים או כהן שמעוניין להינשא לגרושה, וכן הלאה. אך זהו נושא נפרד ומורכב שמצריך מאמר נפרד ולכן לא נרחיב לגביו.

מכאן, כאשר בני זוג יהודים המבקשים להתגרש בישראל, והם נישאו, בין נישואין אזרחיים ובין נישואין ברבנות (ומעתה נעסוק בדין החל על יהודים, בענייני הדין האישי), יהיה עליהם לפנות לבית הדין הרבני. בית הדין הרבני יידון בתביעת הגירושין בהרכב של שלושה דיינים. מבקש הגירושין יגיש כתב תביעה לגירושין ואף יישא בתשלום אגרה. כאשר אין הסכמה על גירושין, בני הזוג ינהלו הליך גירושין בבית הדין הרבני מן ההתחלה ועד הסוף. ללמדנו, כי הצדדים יציגו ראיות להוכחת טענתם.

במסגרת הליך גירושין בבית הדין הרבני, לא די ברצון של אחד מבני הזוג כדי להתגרש. לפי הדין הדתי–עברי, כדי להתגרש, צריכה להיות הסכמה של שני הצדדים, ואם אין הסכמה כזו – צריך זה שמעוניין להתגרש להוכיח עילת גירושין. עילות הגירושין לפי הדין הדתי הן רבות. לדוגמא – בגידה היא עילת גירושין, דהיינו – סיטואציה שבה אישה נשואה מקיימת יחסי אישות עם גבר אחר. גם מעשה כיעור, כלומר – סיטואציה שבה אישה נוהגת בפרהסיה בצורה לא הולמת. אי קיום יחסי מין, מהווה עילת גירושין לפי הדין הדתי–אישי. אלימות של בן זוג או בת זוג, מהווה גם היא עילת גירושין וכך גם עילת "עוברת על דת יהודית", כלומר – אישה שהופעתה או התנהגותה אינה הולמת, בהתאם להלכות הדת היהודית. במידה והוכחה עילת הגירושין במסגרת תביעת הגירושין, אז יורה בית הדין הרבני, על סידור גט, דהיינו – על גירושין.

עוד נעיר, כי במדינת ישראל קיימות שתי ערכאות שיפוט. הערכאה האחת היא כאמור בית הדין הרבני. לבית הדין הרבני יש סמכות לעסוק בכל עניין הקשור לנישואין וגירושין, כמו לדוגמא – תביעה לגירושין, תביעת כתובה, תביעת שלום בית וכן תביעה למזונות ילדים או מזונות אישה. לעומת זאת, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק בכל עניין משפחתי, למעט – תביעת גירושין, אשר סמכות לדון בעניין זה נתונה רק לבית הדין הרבני, שהוא בית הדין הדתי – אישי שחל על בני זוג יהודים. נעיר, כי לבית המשפט לענייני משפחה, כמו לבית הדין הרבני, יש סמכות לעסוק בענייני מזונות ילדים כסמכות מקבילה וכן בענייני משמורת ילדים או חלוקת רכוש בין בני זוג. כדי לדייק בנושא נאמר עוד, כי לעיתים נשאלת השאלה האם בית הדין הרבני "קנה" סמכות לדון בענייני רכוש של בני זוג, וזאת ככל שאחד מהצדדים הגיש תביעה אך לא ידע "לכרוך" את התביעה נכון ובאופן מלא. לשם כך דווקא נכון יהיה לפנות לייעוץ וייצוג משפטי ולא לפעול לבד מול בית הדין הרבני, כי בו יש הרבה ניואנסים. לא תמיד נכון יהיה לעלות טענה כזו או אחרת, שכן אז יתברר כי דווקא טענה זו עומדת לרועץ בפני צד אחד. דוגמא קלאסית לכך, היא גבר שטוען
בבית הדין הרבני כי הוא תמיד פירנס את הבית ודאג לאשתו, והיא לא הסכימה לצאת לעבוד. וכעת, הוא מעוניין שהיא תצא לעבוד כי עול הפרנסה כבד. במקרה זה יכולה האישה לטעון כי הוא זכאית למזונות אישה, כי בעלה חייב להמשיך לזון ולפרנס אותה, ומנגד, אין לו עילת גירושין נגדה כי הוא זה שרוצה "לשנות את חוקי המשחק". משכך, אנחנו חוזרים וממליצים לכתוב כתבי טענות, תביעה, הגנה, רק על ידי עו"ד מקצועי ומיומן בתחום הגירושין.

בשולי הדברים נציין, כי ניהול של תביעת גירושין כפי שתיארנו עד כה, רלוונטי למקרים שבהם בין בני הזוג אין הסכמה על הגירושין. כאשר בין בני הזוג יש הסכמה על גירושין, הרי שאז עליהם לערוך הסכם גירושין. את הסכם הגירושין יש להגיש לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, באמצעות הגשת בקשה / תביעה לאישור הסכם גירושין. במקרה כזה, בית הדין הרבני לא יערים קשיים על הגירושין. על הסכם גירושין, נסביר כמובן בהרחבה בהמשך.

חלוקת רכוש בין בני זוג

חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג, היא חלק בלתי נפרד מהליך הגירושין. באופן טבעי למדי, בני זוג צוברים רכוש משותף (לעיתים גם חובות משותפים) במהלך חיי הנישואין ולכן בעת גירושין עולה השאלה: כיצד הרכוש שאותו צברו בני הזוג, יחולק ביניהם. לשם כך, קובע חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), כי בעת גירושין, תיערך חלוקת רכוש שווה בין בני הזוג. עם זאת, חלוקת הרכוש השווה, תתייחס רק לרכוש שמוגדר בתור רכוש משותף. למעשה, כל הרכוש מוכר לפי חוק בתור רכוש משותף, כולל מיטלטלין, כולל נכסי נדל"ן (מקרקעין), כולל זכויות פנסיה, כולל זכויות ממקום העבודה, כולל זכויות אופציה שקיבל מי מהצדדים ממקום עבודתו וכן הלאה, למעט מספר חריגים – קצבאות לנכות, קצבת אלמנות שאותה מקבל או מקבלת בן או בת הזוג, קצבת זקנה, רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה, רכוש שהובא לנישואין על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, ירושה שקיבל אחד מבני הזוג – כל אלה ועוד חריגים לא יחשבו כרכוש משותף.

בנוסף וכפי שציינו, לא פעם זוגות צוברים חובות משותפים. אם מדובר בחוב מתוך חשבון בנק משותף, הרי שהדוגמא היא קלאסית וברור כי המצב בחשבון היה ידוע לשני הצדדים, כי הם שותפים, ועל כן לא יכול להיות חולק כי החובות יהיו משותפים. לעומת זאת, אם יש חוב שצבר אחד מבני הזוג בעסק שלו – לא פעם מתעוררת השאלה האם החוב יהיה משותף ? האם בן הזוג ידע שהצד השני יוצר חוב? האם במועד הגירושין צריכים בני הזוג לחלוק בחוב ? זאת ועוד: אומנם חוק יחסי ממון המוזכר לעיל, קובע כי בעת גירושין תיערך חלוקת רכוש שווה בין בני הזוג, אך לכלל זה יש שני חריגים. החריג הראשון בא לידי ביטוי במקרים שבהם בני זוג ערכו ביניהם הסכם ממון, אשר קובע חלוקת רכוש שונה. החריג השני מתייחס לסמכותו של בית המשפט, לקבוע חלוקת רכוש שונה במקרים מיוחדים, נניח בהתאם ליכולת השתכרותם של בני הזוג ומסת הנכסים שלהם. נניח במקרה שאחד מבני הזוג גרם להיווצרות חובות על ידי זה שהוא הימר (בעיית הימורים) או פעל מחוץ לחיק המשופחה (החזיק פילגת, אישה שנייה) – אז מופעל החריג הזה, הקבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. כאמור אלה הן דוגמאות, ויש מקרים נוספים שהגיעו לפתח משרדנו ובהם בית המשפט הפעיל את

סעיף 8(2) וקבע חלוקה לא שוויונית בעת חלוקת רכוש בין בני הזוג.

ענייני מזונות ילדים:

עוד נושא שכלול במסגרת הליך הגירושין, מתייחס למזונות ילדים. מזונות ילדים משולמים על ידי האב מכוח הדין הדתי–עברי. כאמור, עפ"י הדין הדתי, החובה לזון ולפרנס את הילדים מוטלת על האב והיא חובה מוחלטת.

מאידך, לאחרונה יצא פסק דין תחת ידו של בית המשפט העליון, בג"צ, ובו נקבע כי כל מקרה לגופו. יש מקרים שבהם לא ישלם האב מזונות עבור ילדיו, יש מקרים אפילו שהאם תשלם מזונות עבור הילדים.

מה שעדיין ברור, למרות הפסיקה החדשנית הנ"ל, היא שתכליתם של דמי המזונות, היא הבטחת קיום כלכלי לטובת הילדים וגידולם ללא מחסור. ככלל, מזונות ילדים מתחלקים לשתי צורות: האחת היא מזונות מדין חובה (נכון לעתה ועפ"י אותו פסק דין חדשני מדובר עדיין עד לגיל 6), והשנייה היא מזונות מדין צדקה (מגיל 6 ומעלה). נסביר –

עד גיל 6, כל ההוצאות המוצאות לטובת ילדים, מוגדרות בתור הוצאות בסיסיות. מכאן, שמזונות מדין חובה הם מזונות שנוגעים להוצאות הבסיסיות בלבד. לכן, עד הגעת ילד לגיל 6, האב חייב במזונות מדין חובה ולמעשה כל ההוצאות הבסיסיות לטובת הילדים, הן הוצאות בסיסיות.

כאמור בעניין זה יש סייגים ולא בהכרח שבתי המשפט יאמרו כי החבות היא עד גיל 6, וישנן יותר ויותר מקרים שבהם קובעים מזונות חובה עד גיל שנתיים, וממועד זה מאזנים בין בית האב לבין בית האם. לעומת זאת, לאחר הגעת הילדים לגיל 6, גם לפי פסק הדין החדשני, האב יהיה חייב בהוצאות לא בסיסיות מדין צדקה, כלומר – מזונות שנגזרים מיכולת השתכרותו של האב, ולכן מתחשבים גם באופן קיום המשמורת וחלוקת זמני השהות של כל הורה עם הילדים וכן בהתחשב בהכנסת האם.

ענייני מזונות נדונים בבית המשפט לענייניי משפחה או בית הדין הרבני. לשתי הערכאות יש סמכות מקבילה לדון בנושא.

משמורת ילדים והסדרי ראיה:

נושא עיקרי וחשוב שכלול במסגרת הליך הגירושין, הוא נושא משמורת הילדים וקביעת חלוקת זמנים שבהם יראה כל הורה את ילדיו. יש הקוראים לזה משמורת, יש הקוראים לזה הסדר ראייה, יש הקורים לזה זמני שהות, חלוקת ימי הורות וכן האלה. בסופו של יום חשוב להבין כי שני ההורים, אף שהם נפרדים, נשארים ההורים של אותם הילדים ולכן צריכים לקבוע מה יקרה לאחר הפירוד הפיזי של ההורים לשני בתים.

אז על ההורים לקבוע או לתת לערכאה שיפוטית לקבוע, כיצד תיערך המשמורת וזמני השהות על הילדים. ככלל, משמורת בנויה כך שהורה אחד משמש בתור משמורן בלעדי, האחראי על הגידול השוטף של הילדים. מנגד, ההורה השני הלא משמורן, נהנה מהסדרי ראיה. דהיינו – ימים קבועים במהלך השבוע, שבהם ההורה הלא משמורן אחראי על גידול ילדיו.

במקביל, ישנה גם אפשרות לקיים משמורת משותפת בין ההורים. בניגוד למשמורת בלעדית, כאשר ההורים מקיימים משמורת משותפת, אזי שניהם אחראים על ילדיהם, באותה מידה או במידה דומה. בעניין זה אוסיף ואומר, כי היום ולא פעם, מערכות המשפט לא קובעות מי יהיה "הורה משמורן" כי המונח מאבד מערכו ויותר מתמקדים באחריות הורית. כמה ימים ייגדל ויחנך כל הורה את ילדיו בביתו.

מהו הסכם גירושין?

עד כה, הסברנו מהו הליך גירושין ומה כולל בחובו הליך הגירושין. הסברנו כי הליך גירושין אינו כולל רק את עצם הגירושין אלא עוד מספר נושאים שיש להסדיר, על מנת להביא לפרידה מוחלטת וסופית בין בני הזוג. כפי שגם ציינו בקצרה, הליך גירושין יכול להתברר בפני ערכאות ולהימשך זמן רב ולגזול מבני הזוג אנרגיות רבות וגם ממון רב. עם זאת, הליך גירושין יכול להיות קל בהרבה וזאת במקרים שבהם בני הזוג עורכים הסכם גירושין. אך מהו הסכם גירושין?

הסכם גירושין הוא הסכם שנערך בין בני הזוג, שתפקידו להסדיר את אופן הגירושין ולהסדיר נושאים נוספים הנוגעים לגירושין. הסכם גירושין, יכול להיות הסכם שמתייחס רק לעצם הגירושין בבית הדין הרבני. דהיינו – בני הזוג יכולים להסכים על גירושין אך לא על משמורת או מזונות. אך מנגד, הסכם גירושין, בדרך כלל, מתייחס לכלל היבטי הגירושין, לדוגמא – גירושין, משמורת, אחריות הורית / זמני שהות עם הילדים, מזונות וכן חלוקת רכוש בהיעדר הסכם ממון. הסכם גירושין הוא הסכם שרק יכול להסב תועלת לבני הזוג, שכן הוא מונע הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים ומאפשר לבני הזוג לפתוח בהקדם דף חדש בחיים.

הסכם גירושין יכול להיערך בין בני הזוג, כלומר – באמצעות הידברות ישירה. ישנם מקרים שהידברות ישירה באמת מצליחה, אך מניסיוננו מדובר במקרים מאוד חריגים. אגב, גם במקרים שבני הזוג עצמם הצליחו להגיע להסכמות נכון וצריך כי יעלו את הדברים על הכתב באמצעות עורך דין מקצועי ומנוסה, שכן אחרת, עצם הניסוח הקלוקל או החסר יעורר אצלם מחלוקות עתידיות, וחבל.

הסכם גירושין מוצלח יכול להיות תולדה של דין ודברים בין עורכי דין לגירושין של בני הזוג, או באמצעות הסתייעות במגשר גירושין מוצלח.

כיצד מאשרים הסכם גירושין?

כפי שכתבנו בחלק הקודם, תביעת גירושין יכולה להתנהל כתביעה משפטית לכל דבר ועניין, על כל המשתמע מכך. בני הזוג יכולים לקיים הליכים משפטיים מורכבים מאוד ולא רק בעניין הגירושין עצמם, אלא גם בנושאים נוספים. במקרה שבו בני הזוג לא מסכימים על גירושין בבית הדין הרבני, הרי שאז תתנהל תביעת גירושין. מצד שני, במידה ובני הזוג מסכימים על עצם הגירושין, אזי הם יכולים לערוך הסכם גירושין.

כאמור, במקרה שבו בני הזוג ערכו הסכם גירושין, עליהם להגישו לבית הדין הרבני, באמצעות תביעה הנקראת "בקשה לאישור הסכם גירושין". יש לשאת בתשלום אגרה במקרה כזה, אך האגרה נמוכה מהאגרה הנדרשת במקרה של תביעת גירושין רגילה. כמו כן, לאחר הגשת הבקשה / תביעה, ייקבע מועד לדיון בנוכחות הצדדים, בפני דיינים ולאחר אותה ישיבה יינתן גט. זאת ועוד, במידה ובין בני הזוג יש הסכמה על נושאים נוספים, הם יכולים לעיתים להגיש הסכם גירושין כולל לבית הדין הרבני. מנגד, הם יכולים להגיש הסכם בענייני מזונות או משמורת או רכוש, ביחד ולחוד, לבית המשפט לענייני משפחה, ולאחר מכן לפנות לבית הדין הרבני כדי להסדיר את הגירושין – הגט עצמו.

בכל מקרה שבו קיים הסכם גירושין, כדאי להיוועץ בעורך דין גירושין, על מנת לבחון מה תהיה הדרך הנכונה ביותר לאשר את הסכם הגירושין. כל מקרה הוא שונה ונבחן לפי נסיבותיו.

היתרונות והחסרונות במסגרת הסכם גירושין

אין ספק כי להסכם גירושין יש יתרונות רבים, לצד מספר חסרונות. כדי להציג לכן\ם, הקוראים והקוראות, תמונה שלמה על הסכמי גירושין, מצאנו לנכון להוסיף גם את החלק הזה ולפרוס בפניכן\ם גם את היתרונות הרבים וגם את החסרונות שנלווים להסכם גירושין –

יתרונות – ברור כי להסכם גירושין יתרונות רבים. יתרון אחד הוא חיסכון הכספי. הסכם גירושין מקנה לבני הזוג אפשרות להתגרש ביעילות ובמהירות ומבלי לנהל הליכים משפטיים ארוכים ויקרים. יתרון נוסף להסכם גירושין הוא היעילות. הסכם גירושין מסיים את המחלוקות בין בני הזוג כאן ועכשיו ולא מוביל לניהול הליכים משפטיים ארוכים, על כל המשתמע מכך. הסכם גירושין גם מאפשר לבני הזוג לקיים קשר תקין יותר, בניגוד למקרים שבהם בני זוג מנהלים הליכים משפטיים ארוכים ומורכבים, אשר פוגעים ביחסיהם, ולעיתים קרובות גם מחלחל למערכת היחסים שבין ההורים לילדים.

חסרונות – יש לציין בגילוי לב שלהסכם גירושין יש גם מספר חסרונות. לדוגמא, לעיתים הסכם גירושין הוא תוצר של ויתור לא הוגן. למשל, במקרה שבהם צד אחד להליך הגירושין, הוא חזק יותר, כספית ונפשית, מהצד האחר. במקרים כאלו נתקלתי כעורכי דין משפחה, ההסכמי גירושין שהיו תוצר של ויתור וחולשה של צד אחד לצד האחר. במקרים אלו, הסכם הגירושין לא באמת שיקף את הזכויות האמתיות שמגיעות לצד מסוים. דוגמא בולטת בכך התגלגלה לפתח משרדי עת אישה חתמה על הסכם גירושין שבו היא מוותרת על זכויותיה בדירה ומקבלת סכום זעום מאוד של דמי מזונות עבור שלושה ילדיה, בגלל שהיא בגדה בבעלה. כשהמקרה הגיע למשרדי, פתחתי מחדש את הרכוש והדירה, והצלחתי לשנות את גובה דמי המזונות כך שלא יתחשבו בשאלה אם האישה בגדה בבעלה או לא. כאמור, דוגמא זו היא אחת מני רבות של הסכמי גירושין שנערכו בין בני הזוג, מבלי שהם קיבלו ייעוץ משפטי הולם או הבינו את הסיכונים והסיכויים המשפטיים שלהם.

חיסרון נוסף להסכם גירושין הוא שלעיתים צדדים מנצלים אותו לרעה. ישנם מקרים רבים שבהם צד מסרב לתת גט לאישה, על מנת לסחוט ויתורים. לעומת זאת, יש מקרים שבהם הסכם גירושין הוא תוצר של סרבנות גט גם מטעם האישה, כך שהיא מסכימה לתת גט לגבר רק אם הוא יסכים לתת לה צ'ופרים מרחיקי לכת. מכאן, שלעיתים הסכמי גירושין לא באמת משקפים אינטרסים נכונים.

מה בכל זאת כדאי לכלול במסגרת הסכם גירושין?

הסכם גירושין הוא הסכם מורכב מאוד ואנו שבים וחוזרים על המלצתנו, להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון, במסגרת עריכת הסכם גירושין. עדיף גם עורך דין שהוא מגשר כזה שיוכל לגשר על פערים בין בני זוג כשהם מגיעים אליו ומתבצרים, איש בעמדותיו. נעיר כי הסכם גירושין צריך לכלול נושאים רבים לשם תחולתו, אך ישנם כמה נושאים מהותיים, שתמיד כדאי לכלול במסגרת הסכם גירושין:

דירת המגורים – בהסכמי גירושין שמתייחסים גם לרכוש המשותף, חשוב מאוד לכלול במסגרת ההסכם את סוגיית דירת המגורים ואת אופן חלוקתה. מי ישאר בדירה, מתי היא תימכר, לקבוע מנגנון אכיפה אם המכירה לא יוצאת אל הפועל, מתי ומי מקבל את התשלומים הראשונים וכן הלאה.

ויתור על כתובה – לא פעם, כדאי לקבוע במסגרת הסכם גירושין כי האישה מוותרת על כתובתה ותוספת כתובה, כך שהגבר לא יחויב בסכום הכתובה (שעשוי להיות גבוה). בעניין זה כבר היו לא מעט פעמים שעורך דין, לא מנוסה, ערך הסכם גירושין ושכח לכתוב כי לאישה אין טענות כלפי בעלה בעניין זה, ואז אצה רצה האישה לתבוע כתובה תוך שהיא טוענת כי היא לא ויתרה על רכיב זה, שכאמור יכול להיות לעיתים בסכום לא מבוטל.

הסכמה על הגירושין – חשוב מאוד לקבוע בהסכם הגירושין הסכמה מפורשת לקבלת גט וכמובן – למתן גט. לצד זאת, יש לקבוע סנקציה למקרים של סרבנות גט מצד מי מהצדדים.

מקום מגורים – לקבוע מהו מגורים המגורים הרלוונטי לילדים והאם ניתן יהיה לשנות אותו, ואם כן לקבוע מנגנון מתאים.

סנקציה – במסגרת הסכם גירושין, מומלץ מאוד לכלול סנקציות, במקרה של הפרת ההסכם או שינוי דעה פתאומי.

כמובן שרשימת הנושאים, היא חלקית בלבד.

לסיכום

הסכם גירושין הוא הסכם שנועד לסייע לבני הזוג להתגרש, ללא מלחמות קשות ותוך צמצום עלויות כספיות. עם זאת, הסכם גירושין הוא הסכם מורכב, שמצריך ידע וניסיון וכן גם סיוע וגישור בין בני הזוג מבחינה רגשית וכמובן מבחינה משפטית. לכן, במידה ואתם רוצים להתגרש, כדאי תמיד לחתור לקיום הסכם גירושין, בשל היתרונות הרבים שציינו. מנגד, במידה ואתם עתידים לקראת הסכם גירושין, חשוב מאוד להיות מלווה על ידי עורך דין גירושין בעל ניסיון וידע בתחום, אם לצורך ניהול המשא ומתן, אם לצורך עריכת ההסכם ובדיקתו להמצד שלכם, אם לצורך גישור. בעניין זה נזכיר, כי עורכת דין חיה לזר נוטקין, עורכת המאמר, הינה עו"ד מגשרת הרשומה ברשימת המגשרים מטעם משרד המשפטים / משרד הרווחה שליד בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כך שזוגות רבים עברו תחת ידה ויש לה ניסיון וידע רב לגשר בין בני זוג בסיטואציה של גירושין ופירוד.