החוק להסדרת התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014 (להלן:"החוק") נחקק כבר בשנת 2014 ועתיד להיכנס לתוקפו ביום 17/7/2016.

מטרתו העיקרית של החוק נועדה להכניס סדר חדש בבית משפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני.

בעצם עפ"י החוק החדש, כל מתגרש או מי שחושב להתגרש ולנקוט הליכים צריך להבין כי רק לפני פגישת הגישור / מהו"ת הראשונה, ניתן להגיש תביעה למזונות זמניים או תביעה לקיום הסדרי ראייה דחופים.

תתחילו לשנן – גישור, גישור, גישור ו- גירושין בהסכמה

החוק החדש אמור להיות מיושם בכל ערכאה שצמודה לה יחידת סיוע, בין אם זה בית הדין הרבני ובין אם זה בית משפט לענייני משפחה, ובלבד שיש עובדים סוציאליים שיכולים לקבל את ציבור המתגרשים החדשים.

החוק נכנס לתוקף ביום 17/7/2016 ולחול במשך 3 שנים כהוראת שעה.

החוק בעצם מסדיר את הפעולות שצריך לנקוט אותו צד שמבקש להגיש תביעה לגירושין, תביעה למזונות עבור ילדיו הקטינים, תביעה עבור מזונות אשה כי לפתע הבעל עזב והשאיר אותה ללא הכנסה וכספים.

לדוגמא: פלוני שמעוניין להגיש תביעה ביחס לחוק יחסי ממון בטענה שהדירה שקיבלה האישה בירושה צריכה להיחשב גם שלו – כל אלה ויותר – יהיו צריכים לפנות לערכאות על ידי הגשת בקשה שנקראת "בקשה ליישוב סכסוך", בקשה אשר תופנה מיד ליחידת הסיוע, ולא לשופט.

לאחר הגשת הבקשה, עו"ס מיחידת הסיוע תיפגש עם הצדדים.

הפגישה הראשונה כאמור תתקיים ללא עורכי דין אלא רק בנוכחות הצדדים. לאחר מכן יכולות להתקיים עוד מס' פגישות ועורכי הדין המייצגים את הצדדים יכולים כבר להיות נוכחים.

בכל מקרה ומרגע הגשת הבקשה לישוב סכסוך, חייבים להמתין לפחות 45 יום לפני שמתחילים להגיש תביעות בערכאות השונות.

חשוב בעניין זה לדעת, כי כבר מהפגישה הראשונה ביחידת הסיוע, המטרה היא להביא את הצדדים להסכמות, ולכן יצא לחוק החדש שם של "חובת גישור".

במידה והצדדים נמצאו מתאימים להליך גישור

יחידת הסיוע תפנה את הצדדים למגשרים, לאקטואר שבוחן את שווי הזכויות הפנסיוניות, זכויות של יש למי מהצדדים אם הם מנהלים חברה בע"מ וכן הלאה. בשלב זה אני מציעה באופן חד משמעי לפנות להיוועץ עם עו"ד ( עדיפות לעורך דין שהוא מגשר, מישהו שקיבלתם עליו המלצה, מישהו שיש לו מוניטין חיובי, מישהו שהתחברתם אליו ) כי הסכם הגירושין שתערכו ילווה אתכם שנים רבות קדימה.

עורך הדין שתשכרו צריך ללוות אתכם לפגישות הנוספות מול המגשר שאתם "מחוייבים" ללכת אליו או ליחידת הסיוע, עורך הדין יסייע לכם להבין איפה נכון להתפשר ועל מה בשום פנים ואופן לא. כלומר, השינוי של החוק החדש אומר כי תוכלו להכניס לפגישות המהו"ת, ישיבות הגישור, עורכי דין אפילו שהן נעשות מול עו"ס.

אם אחד מהצדדים לא מעוניין בגישור

אז החוק החדש מחייב את הצדדים לשבת ולהמתין 45 יום לפני שנוקטים בהליכים ומגישים תביעות. זה כאמור יכול ליצור מס' בעיות שאפרט אותן בהמשך.

כמי שמגיעה מהפרקטיקה ובעלת ניסיון רב, ברצוני לתת לכם 4 טיפים שיסייעו לכם לצלוח את החוק שמחייב גישורים, ולא מאפשר להגיש תביעות אלא לאחר שיחלפו 45 יום לפחות:

  1. מי שמבין שהוא זקוק למזונות לילדים, לאור העובדה שבן הזוג האחר "זורק" את עצמו והפסיק להעביר כסף לטובת הילדים המשותפים – חייב לעשות את זה ולהגיש את הבקשה לסעד הזמני עוד לפני ישיבת הגישור (מהו"ת) הראשונה, שכן אחרת הוא יאלץ להמתין לפחות 45-60 יום לפני שהוא יתחיל לקבל כסף.
  2. כך גם מי שמבין כי במקרה של פרידה, בן הזוג האחר ינסה לעשות שימוש בילדים ויסרב להראות לו את הילדים. חשוב לעשות זאת באופן מיידי ובייעוץ של עו"ד, כי אחרת תמצאו את עצמכם ממתינים ולא רואים את הילדים במשך ימים ארוכים שייראו כמו נצח.
  3. מי שמגיש ראשון את ה"בקשה ליישוב סכסוך" בעצם מונע מהצד השני להגיש תביעות במשך 45 יום לפחות. לאחר מכן, נפתחת לאותו צד שיזם את ההליך והגיש את התביעה, לבחור אם הוא רוצה להתדיין בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה, והצד השני (הנתבע) לא יוכל לבחור את הערכאה, וכך בעצם מגיש הבקשה מדיר אותו במירוץ הסמכויות. נשמע הזוי – אבל נכון. תקראו את החוק ואת התקנות (הוראות שעה) שיצאו בשנת 2016 ו-2014 ותראו שהכי חשוב זה לבחור היטב את עורך הדין, שאם לא בחירה שגויה יכולה להיות בכיה לדורות…
  4. אם יש לכם הסכמה, אתם לא צריכים להמתין את אותם 45 יום ואתם יכולים להגיש את ההסכם לאישור בבית המשפט או בבית הדין.
תתחילו לשנן – גישור, גישור, גישור ו- גירושין בהסכמה
5 (100%) 1 vote